ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יב. 8+ עד יג. 5+)
המשך דיון בגזירות דרבנן שמא יעבור על איסור תורה
א. לגבי יציאה עם דברים סמוך לחשיכה
- מותר לצאת בתפילין סמוך לשבת כיון שממילא חייב למשמש בהם ולא ישכח שהם עליו (נלמד מהציץ).
- תניא חנניא: חייב למשמש בבגדיו עם חשיכה.
ב. לא יפלה כינים ולא יקרא לאור הנר
א. האם זה משום הנר או שלא יהרוג?
ברייתא – זה משום הנר (מותר ביום).
הרחבה: כל עיון לאור הנר אסור, אפילו להבדיל בין בגדיו לשל אשתו (רבא: רק בדומים, כמו הזקנות של מחוזא).
ב. אגב, הריגת כינים בשבת
B. הדעות
- • אסור מהתורה -
ר"א – כהורג גמל,
כן אבא שאול – נוטל וזורק, אך לא ימלול.
ב"ש – אסור, - אסור מדרבנן -
ת"ק בברייתא של אבא שאול – לכן מותר לו למלול ולזרוק, וכן רב הונא (גם ביום חול לא יהרוג).
ב"ה, - מותר לגמרי -
רבא – זרק לכוס מים,
רבה רב ששת ור"נ – הרגו ממש.
ג. כבוד -
ברייתא – אין פולין ברה"ר,
רב הונא – לא הורג כי לא מכובד.
(יב. 4-)
ד. ממצוא חפצך – ולא חפצי שמיים
בברייתא ב' הובאה אגב עוד מחלוקת:
שידוך בת או מלמד תורה ואומנות, ניחום אבלים וביקור חולים: ב"ש – אסור, ב"ה – מותר חפצי שמיים).
אגב זה –חמישה ניסוחים שונים
- ר' חנינא – בקושי התירו לבקר ולנחם
- חמישה ניסוחים בברייתא לביקור חולים
+ ר' חנינא (כר' יוסי) – בתוך חולי ישראל,
+ ר' אלעזר –יפקודך/ידכרינך לשלום (אפשר ארמית כי השכינה שם ואין צורך במלאכים).
(יב: באמצע)
ג. לא יקרא לאור הנר
- רבה – אפילו נר נורא גבוה (רש"י – לא פלוג).
- שניים: משנתנו – מותר (בעניין אחד), ברייתא – אסור (שני עניינים).
ובמדורה – אפילו 10 אסורים. - רבא - אדם חשוב מותר (גם בחול אינו מטה),
והרי רי"ש ב"א (כמעט) הטה? תשובה – כדי ללמוד תורה לא דואג לכבודו ומטה.
4. שמש – האם בודק כוסות לאור הנר?
|
|
| שמש קבוע |
| ברייתא א – מותר | לא קבוע | נפט (מסריח) |
| ברייתא ב - אסור | קבוע | שמן |
|
|
| שמש לא קבוע בשמן – מותר, |
5. חזן (מלמד)
רואה היכן אך לא יקרא - הכוונה: שרואה את ראשי הפרשיות כדי שיזכור למחר כשילמדם.
קשה – התינוקות מסדרין פרשיותיהם לאור הנר?
- הכוונה לראשי הפרשיות כנ"ל.
- לחזן אסור אך לתלמידים מותר (אימת רבם עליהם).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












