ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כה: 3- עד כז. שליש עליון)
חלק א – המשך שמנים להדלקת נרות
א. רשב"א - לא מדליקים בצרי (שרף עצי הקטף, שמן אפרסמון)
- אביי – עף (סכנה) (ובברייתא בהמשך גם לא בנפט לבן מאותה סיבה)
- רבה – מוסיף שריחו טוב ושמא יקח ממנו.
- בהמשך מובאת כל הברייתא (אמצע עמוד א) כיון שאינו פרי אלא שרף (יוצא מן העץ), וכן רי"ש ורי"ש בן ברוקה – שכל היוצא מן העץ לא מדליקים בו אלא מו הפרי.
עוד דעות:
ר' טרפון – רק שמן זית,
ר' יוחנן בן נורי – כל השמנים! ואפילו נפט, שמן דגים, עטרן אפילו שבא מזפט), וכן ר' שמעון שזורי (שמן פקועות, נפט).
חלב - במשנה - חכמים – לא, נחום המדי – במבושל כן.
בברייתא – סומכוס – חלב לא, שמן דגים כן (וההבדל בינו לחכמים זה שאחד מהם מתיר אם מערבבים קצת שמן דגים בחלב, ואחד אוסר ומתיר שמן דגים רק בתערובת).
אגב זה (כו. 3+):
- סיפור ההתנקשות של החמות בכלה על ידי השמן.
- נבוזראדן השאיר כורמים (מלקטי אפרסמון) ויוגבים (סוחטי חלזונות).
ב. שמן טבל טמא (כו. רבע)
רואים את הטבל כערבוב של תרומה עם חולין, ממילא -
לישראל ודאי אסור להנות ממנו (תרומה),
לכהן אסור כי נתונים לו רק משעת הרמה (לומדים מהיקש מתרומה טהורה – "משמרת תרומותי").
חלק ב – טומאת בגדים
(מובא אגב "כל היוצא מן העץ")
הקדמה
- יש שתי טומאות בבגד – נגעים וטומאה מבחוץ (למשל שרץ).
בנגעים יש חומרא שנטמא כבר בחוטים (שתי וערב), בשרץ יש חומרא שנטמא בכעדשה.
מבחינת הגודל וסוג הבגד – אין הבדל. - בטומאות שנוגעות בבגד אין פרוט לגבי סוג הבגד, אלא כתוב – "או בגד או עור" וכד'.
בטומאת צרעת הבגד כתוב (ויקרא יג) -
מז והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת: בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.
מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר...
נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר--לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ.
א. האם בגד גדול משאר המינים נטמא?
בבגד קטן – לפי כולם רק צמר ופשתים (גדול – פשט +קל וחומר, קטן – "והבגד" – לרבות קטן).
בבגד גדול -
אביי – כנ"ל,
רבא – רי"ש – צמר ופשתים, רשב"א – שאר מינים ("או בבגד" לרבות)
נפרט יותר בטבלה:
|
| רשב"א | רי"ש | מקורות |
| שרצים | ||
| בגד גדול | בגד קטן |
|
| ||||
| אביי | דווקא צמר ופשתים, | פשט + קל וחומר משתי או ערב (וכיון שמיועדים גם לעשירים, לומדים גדול שמיועד גם לעשירים) | "והבגד" – לרבות קטן | קשה: | או בבגד – לרבות שלומדים מכאן לשרצים. | ||
| רבא | 1 | בקטן – צמר ופשתים | דווקא צמר ופשתים, |
| "או בבגד" – לרבות גדול בשאר מינים. |
| בניין אב מנגעים (לא צריך לימוד). |
| 2 | בקטן – צמר ופשתים בגדול – כל המינים | נראה מחר. |
|
|
| ||

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











