ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אות ב' חלק ד ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"א תשרי תשע"ד

אות ב' חלק ד

כ"א תשרי תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הילדה יוכבד בת ר' אברהם ז"ל

ביטול מצוות כהוראת שעה
וּכְשֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת הַנָּבִיא עַל פִּי אֲשֶׁר יָסַדְנוּ, וְיֵצֵא לוֹ שֵׁם כְּמוֹ שְׁמוּאֵל וְאֵלִיָּהוּ וְזוּלָתָם — יֵשׁ לַנָּבִיא הַהוּא יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל בָּשָׂר זוּלָתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּצַוֶּה לְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת מִמִּצְווֹת 'עֲשֵׂה', אוֹ יְּצַוֶּה לְהַתִּיר דָּבָר אָסוּר מִמִּצְווֹת 'לֹא תַעֲשֶׂה' לְפִי שָׁעָה• — חוֹבָה עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ לִדְבָרוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִצְוָתוֹ, וְכָל הָעוֹבֵר עָלָיו — חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה מְפֹרָשׁ לַחֲכָמִים בַּתַּלְמוּד, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ: "בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לָךְ נָבִיא עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה — שְׁמַע לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה" (סנהדרין צ א). אֲבָל עַל תְּנַאי• שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד הַדָּבָר הַהוּא לָעַד. וְשֶׁלֹּא יֹאמַר: כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לְבַטֵּל הַמִּצְוָה הַהִיא כָּל יְמֵי עוֹלָם, אֲבָל יְצַוֶּה לְבַטֵּל הַמִּצְוָה לְסִבָּה, לְצֹרֶךְ שָׁעָה. וְהַנָּבִיא בְּעַצְמוֹ, כְּשֶׁיִשְׁאָלוּהוּ בְּצַוּוֹתוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה ד' אוֹתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ: שֶׁבִּטּוּל זוֹ הַמִּצְוָה אֵינוֹ קַיָּם•, אֲבָל רָאוּי לַעֲשׂוֹתָהּ עַתָּה בִּלְבַד, לְפִי שָׁעָה, כְּגוֹן מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ בֵּית דִין בְּהוֹרָאַת שָׁעָה. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב עוֹלָה בַּחוּץ•, וִירוּשָׁלָיִם עוֹמֶדֶת, וּבָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי. וְזֶה מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר כָּל הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּלֹא מִצְוַת נָבִיא — חַיָּב כָּרֵת. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִיר עָלֶיהָ בַּתּוֹרָה וְאָמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים יב יג). וְעוֹשֵׂהוּ — חַיָּב כָּרֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל הַמַּקְרִיב בַּחוּץ: "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" (ויקרא יז ד). אֲבָל הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִלּוּ שְׁאֵלוּהוּ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאָמְרוּ לוֹ: הֲנוּכַל לַעֲשׂוֹת כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כָּל יְמֵי עוֹלָם? הָיָה אוֹמֵר: שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר, וְכָל הַמַּקְרִיב בַּחוּץ — חַיָּב כָּרֵת, אֲבָל זֶה הַמַּעֲשֶׂה הוּא לְפִי שָׁעָה, לְגַלּוֹת בּוֹ שִׁקְרוּת נְבִיאֵי הַבַּעַל וּלְהַשְׁבִּית מַה שֶׁבְּיָדָם. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע בְּצַוּוֹתוֹ לְהִלָּחֵם עִם מוֹאָב לְהַכְרִית כָּל עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְכָל-עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ" (מלכים ב ג יט), — וְהַשֵּׁם מְנָעָנוּ מִלַּעֲשׂוֹת כֵּן, בְּאָמְרוֹ: "לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן" (דברים כ יט). וְאִלּוּ שָׁאֲלוּ אֶת אֱלִישָׁע אִם בָּטְלָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְאִם הֻתַּר לָנוּ בֶּעָתִיד לִכְרֹת אִילָנוֹת הָעוֹשׂוֹת פְּרִי כְּשֶׁנָּצוּר עַל עִיר — הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר, אֲבָל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַתָּה לְצֹרֶךְ שָׁעָה.
___________________________________

לְפִי שָׁעָה – באופן זמני. עַל תְּנַאי – בתנאי. אֵינוֹ קַיָּם – אינו קבוע לעולם. בַּחוּץ – מחוץ למקדש.

ביאורים
יש זמנים שבהם ההכרח מחייב לעשות דברים נגד מצוות התורה. התורה מדברת על מצבים נורמליים ולעתים ישנם מצבים שדורשים פעולה חריפה כדי לזעזע וליצור שינוי משמעותי במציאות. כמובן שאין כל אחד יכול לעשות זאת. סמכות זו שמורה רק לבית דין. כמו כן ישנה גם לנביא אמת סמכות לשנות דברי תורה. אך בדבר זה ישנם שני תנאים;
א. זמני - האיסור שהנביא מתיר הוא רק לשעה. אין לו יכולת לשנות לתמיד את דברי התורה. אחד מיסודי האמונה הוא שזו התורה לא תהיה מוחלפת. שינוי זמני לא עוקר יסוד זה אלא הוא כמו נס אשר אינו עוקר את חוקי הטבע אלא מופיע באופן חד פעמי לצורך נקודתי.
ב. סיבה - הנביא אינו יכול לומר לעבור על איסור ללא כל סיבה. יש צורך שיהיה נימוק וטעם לדברי הנביא. לא עוברים על דברי התורה באופן סתמי שאינו מובן.
הרמב"ם מביא לכך שתי דוגמאות;
אליהו - התפקיד המרכזי של הנביא הוא לחזק את המצב הרוחני של העם. זו היתה הסיבה שעבר על איסור הבמות. אליהו עבר על האיסור בעצמו ולא רק אמר לאחרים. כמו כן האיסור היה איסור חמור שעונשו הוא עונש כרת.
אלישע - תפקיד נוסף של הנביא הוא להיות גורם מדיני ופוליטי ומשמעותי. הנביא מדריך את המלך האם להיכנע או להילחם. כאן הנביא הדריך את העם איך להילחם. למרות שלא מדובר על מניע רוחני אלא פסיכולוגי, כדי לשבור את רוח מואב, הותר לנביא לומר לעבור על איסור תורה. החידוש הנוסף שיש בדוגמה זו הוא שהנביא הדריך את הלוחמים כולם לעבור על אותו איסור ולא רק עשה בעצמו.

הרחבות
סמכות הנביא
יֵשׁ לַנָּבִיא הַהוּא יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל בָּשָׂר זוּלָתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. הרמב"ם חוזר כאן לנושא בו הוא פתח את פרק ב' – סמכות הנביא. כפי שלמדנו, עיקר עניינו של הנביא הוא להוביל את הציבור בדרכי ה' ולהביאם למצב שלם יותר ומתוקן יותר. לנביא (מתוקף תפקידו) ניתן הכוח לבטל מצוות או לצוות לעבור על איסורים בתור הוראת שעה כאשר זה נצרך למטרה הנ"ל. לנביא יש היכולת לזהות מתי עדיף לעבור על איסור באופן זמני בשביל מטרה חשובה יותר. הגמרא מסייגת היתר זה ואומרת שבעבודה זרה אסור להקשיב לנביא אפילו שהוא מתיר זאת רק כהוראת שעה. עבודה זרה סותרת את האמונה שלנו בקב"ה, ולכן לא ניתן להתיר לעבוד עבודה זרה אפילו בתור הוראת שעה. הרב שלמה אבינר (שיעורים על הקדמה למשנה) ממשיל עניין זה לרצון להציל אדם חולה ע"י חיתוך הראש שלו. לא ניתן להציל אדם אם חותכים לו את הראש כי אי אפשר לחיות בלי ראש. כך גם צריך להיות היחס שלנו לעבודה זרה. אי אפשר להציל את עם ישראל על ידי היתר עבודה זרה (אפילו בהוראת השעה), עבודה זרה סותרת את חיינו כמאמינים.

שאלות לדיון
איך ייתכן לעקור דבר מן התורה, כדי לשמור על התורה? מדוע אין כאן דבר והיפוכו?
האם בימינו יכולה להיווצר מציאות שדורשת הוראת שעה?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il