ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הילדה יוכבד בת ר' אברהם ז"ל
וּכְשֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת הַנָּבִיא עַל פִּי אֲשֶׁר יָסַדְנוּ, וְיֵצֵא לוֹ שֵׁם כְּמוֹ שְׁמוּאֵל וְאֵלִיָּהוּ וְזוּלָתָם — יֵשׁ לַנָּבִיא הַהוּא יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל בָּשָׂר זוּלָתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּצַוֶּה לְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת מִמִּצְווֹת 'עֲשֵׂה', אוֹ יְּצַוֶּה לְהַתִּיר דָּבָר אָסוּר מִמִּצְווֹת 'לֹא תַעֲשֶׂה' לְפִי שָׁעָה• — חוֹבָה עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ לִדְבָרוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִצְוָתוֹ, וְכָל הָעוֹבֵר עָלָיו — חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה מְפֹרָשׁ לַחֲכָמִים בַּתַּלְמוּד, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ: "בַּכֹּל, אִם יֹאמַר לָךְ נָבִיא עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה — שְׁמַע לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה" (סנהדרין צ א). אֲבָל עַל תְּנַאי• שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד הַדָּבָר הַהוּא לָעַד. וְשֶׁלֹּא יֹאמַר: כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לְבַטֵּל הַמִּצְוָה הַהִיא כָּל יְמֵי עוֹלָם, אֲבָל יְצַוֶּה לְבַטֵּל הַמִּצְוָה לְסִבָּה, לְצֹרֶךְ שָׁעָה. וְהַנָּבִיא בְּעַצְמוֹ, כְּשֶׁיִשְׁאָלוּהוּ בְּצַוּוֹתוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה ד' אוֹתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ: שֶׁבִּטּוּל זוֹ הַמִּצְוָה אֵינוֹ קַיָּם•, אֲבָל רָאוּי לַעֲשׂוֹתָהּ עַתָּה בִּלְבַד, לְפִי שָׁעָה, כְּגוֹן מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ בֵּית דִין בְּהוֹרָאַת שָׁעָה. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב עוֹלָה בַּחוּץ•, וִירוּשָׁלָיִם עוֹמֶדֶת, וּבָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי. וְזֶה מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר כָּל הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּלֹא מִצְוַת נָבִיא — חַיָּב כָּרֵת. וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִזְהִיר עָלֶיהָ בַּתּוֹרָה וְאָמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים יב יג). וְעוֹשֵׂהוּ — חַיָּב כָּרֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל הַמַּקְרִיב בַּחוּץ: "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" (ויקרא יז ד). אֲבָל הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִלּוּ שְׁאֵלוּהוּ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאָמְרוּ לוֹ: הֲנוּכַל לַעֲשׂוֹת כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כָּל יְמֵי עוֹלָם? הָיָה אוֹמֵר: שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר, וְכָל הַמַּקְרִיב בַּחוּץ — חַיָּב כָּרֵת, אֲבָל זֶה הַמַּעֲשֶׂה הוּא לְפִי שָׁעָה, לְגַלּוֹת בּוֹ שִׁקְרוּת נְבִיאֵי הַבַּעַל וּלְהַשְׁבִּית מַה שֶׁבְּיָדָם. וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע בְּצַוּוֹתוֹ לְהִלָּחֵם עִם מוֹאָב לְהַכְרִית כָּל עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "וְכָל-עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ" (מלכים ב ג יט), — וְהַשֵּׁם מְנָעָנוּ מִלַּעֲשׂוֹת כֵּן, בְּאָמְרוֹ: "לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן" (דברים כ יט). וְאִלּוּ שָׁאֲלוּ אֶת אֱלִישָׁע אִם בָּטְלָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְאִם הֻתַּר לָנוּ בֶּעָתִיד לִכְרֹת אִילָנוֹת הָעוֹשׂוֹת פְּרִי כְּשֶׁנָּצוּר עַל עִיר — הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר, אֲבָל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה עַתָּה לְצֹרֶךְ שָׁעָה.
___________________________________
לְפִי שָׁעָה – באופן זמני. עַל תְּנַאי – בתנאי. אֵינוֹ קַיָּם – אינו קבוע לעולם. בַּחוּץ – מחוץ למקדש.
ביאורים
יש זמנים שבהם ההכרח מחייב לעשות דברים נגד מצוות התורה. התורה מדברת על מצבים נורמליים ולעתים ישנם מצבים שדורשים פעולה חריפה כדי לזעזע וליצור שינוי משמעותי במציאות. כמובן שאין כל אחד יכול לעשות זאת. סמכות זו שמורה רק לבית דין. כמו כן ישנה גם לנביא אמת סמכות לשנות דברי תורה. אך בדבר זה ישנם שני תנאים;
א. זמני - האיסור שהנביא מתיר הוא רק לשעה. אין לו יכולת לשנות לתמיד את דברי התורה. אחד מיסודי האמונה הוא שזו התורה לא תהיה מוחלפת. שינוי זמני לא עוקר יסוד זה אלא הוא כמו נס אשר אינו עוקר את חוקי הטבע אלא מופיע באופן חד פעמי לצורך נקודתי.
ב. סיבה - הנביא אינו יכול לומר לעבור על איסור ללא כל סיבה. יש צורך שיהיה נימוק וטעם לדברי הנביא. לא עוברים על דברי התורה באופן סתמי שאינו מובן.
הרמב"ם מביא לכך שתי דוגמאות;
אליהו - התפקיד המרכזי של הנביא הוא לחזק את המצב הרוחני של העם. זו היתה הסיבה שעבר על איסור הבמות. אליהו עבר על האיסור בעצמו ולא רק אמר לאחרים. כמו כן האיסור היה איסור חמור שעונשו הוא עונש כרת.
אלישע - תפקיד נוסף של הנביא הוא להיות גורם מדיני ופוליטי ומשמעותי. הנביא מדריך את המלך האם להיכנע או להילחם. כאן הנביא הדריך את העם איך להילחם. למרות שלא מדובר על מניע רוחני אלא פסיכולוגי, כדי לשבור את רוח מואב, הותר לנביא לומר לעבור על איסור תורה. החידוש הנוסף שיש בדוגמה זו הוא שהנביא הדריך את הלוחמים כולם לעבור על אותו איסור ולא רק עשה בעצמו.
הרחבות
סמכות הנביא
יֵשׁ לַנָּבִיא הַהוּא יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת בַּתּוֹרָה דָּבָר שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל בָּשָׂר זוּלָתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. הרמב"ם חוזר כאן לנושא בו הוא פתח את פרק ב' – סמכות הנביא. כפי שלמדנו, עיקר עניינו של הנביא הוא להוביל את הציבור בדרכי ה' ולהביאם למצב שלם יותר ומתוקן יותר. לנביא (מתוקף תפקידו) ניתן הכוח לבטל מצוות או לצוות לעבור על איסורים בתור הוראת שעה כאשר זה נצרך למטרה הנ"ל. לנביא יש היכולת לזהות מתי עדיף לעבור על איסור באופן זמני בשביל מטרה חשובה יותר. הגמרא מסייגת היתר זה ואומרת שבעבודה זרה אסור להקשיב לנביא אפילו שהוא מתיר זאת רק כהוראת שעה. עבודה זרה סותרת את האמונה שלנו בקב"ה, ולכן לא ניתן להתיר לעבוד עבודה זרה אפילו בתור הוראת שעה. הרב שלמה אבינר (שיעורים על הקדמה למשנה) ממשיל עניין זה לרצון להציל אדם חולה ע"י חיתוך הראש שלו. לא ניתן להציל אדם אם חותכים לו את הראש כי אי אפשר לחיות בלי ראש. כך גם צריך להיות היחס שלנו לעבודה זרה. אי אפשר להציל את עם ישראל על ידי היתר עבודה זרה (אפילו בהוראת השעה), עבודה זרה סותרת את חיינו כמאמינים.
שאלות לדיון
איך ייתכן לעקור דבר מן התורה, כדי לשמור על התורה? מדוע אין כאן דבר והיפוכו?
האם בימינו יכולה להיווצר מציאות שדורשת הוראת שעה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
