ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לד. במשנה – לה. באמצע)
בין השמשות
במשנה –
צריך להזכיר לפני בין השמשות על מעשר ועירוב, (גמרא – בניחותא),
דיני בין השמשות הוא ספק, כדלקמן.
א. בין השמשות הוא ספק. שלושה דיונים על זה:
- a. מקלים באיסורי רבנן
1. אין מדליקים נרות.
2. מעשרים דמאי אך לא ודאי טבל.
3. לא מטבילים כלים (שבות גמור, נראה כמתקן כלי).
4. מערבים עירובי חצרות (סיפא) אך לא עירובי תחומין (רישא, על פי רב בגמרא, כי זה דאורייתא או דרבנן עם אסמכתא מהפסוקים).
5. טומנים את החמין. - b. ספקות סותרים - רבא – בדרבנן מקלים גם בספקות סותרים (לד. 11-)
עירב לשניים (ר"ת – חצרות), לאחד לפני ביה"ש ונאכל בבן השמשות, ולשני בבין השמשות ונאכל אח"כ – שני העירובים תופסים. - c. ת"ר – הספק הוא יום/לילה/יום ולילה.
(ר"ת – זה חצי חצי, אך הגבול לא ידוע).
לכן (רב הונא בר"ד יהושע – משנה בזבים) ראה זיבה פעמיים בביה"ש –
או שהראשון יום והשני לילה – טהור,
או ששניהם דומים – טמא (2 ימים רצופים).
או ששניהם גם וגם – קרבן (3 ימים)
ב. ת"ר - איזהו בין השמשות
סדר הזמנים:[1]
|
| א. מהשקיעה ועד שפני מזרח מפסיקים להאדים (=הכסיף העליון ולא התחתון) | ב. מהכסיף העליון ועד שגם הכסיף התחתון | הלכו לשיטתם: |
| רישא | שקיעה | לילה |
|
| סיפא |
| שקיעה |
|
| רב יוסף | יום | שקיעה | 2/3 מיל |
| רבה | שקיעה | 3/4 מיל | |
|
|
| ההפרש: | |
הערות:
1. "פני מזרח מאדימים"
אביי – כפשוטו,
רבא – הכוונה שיש אור במערב, ויש זהרורי חמה שמאירים את המזרח.
[ויש 2 איכא דאמרי על הדו שיח בין אביי לרבא].
2. בגודל כוורת זה להפך:
ממתי כוורת גדולה מדי שאז אסור לטלטלה, אם מחזיקה כורים:
- רב יוסף (מקל) – 3 כלי, 4 לא כלי.
- רבה – 2 כלי, 3 לא כלי.
אביי – למעשה רבה החמיר גם ב-2,
[על פי תנא בכלים שהקל בטומאה בכלי שמחזיק 2 כורים שאינו מקבל טומאה].
3. הטמנה
(לד. 3- עד לד: 4+)
לפני שבת – אסור בדבר שמוסיף הבל, שמא יטמין בגחלים + שמא יחתה בגחלים.
בשבת עצמה – אסור לטמון גם בדבר שלא מוסיף הבל, שמא לפני שיטמין ירצה קודם לחממה,
(ובבין השמשות אין חשש כזה, כי בדרך כלל הקדרה עדיין חמה).

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













