ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
- ספריה
- קומי אורי
- ז - תורת ארץ ישראל
בין תורת ארץ-ישראל לתורת חוץ-לארץ
מה המיוחד בתלמודה של ארץ ישראל? סגולתה הייחודית של הארץ; תורת ארץ ישראל, צורת המאבק ונפשות עם ישראל.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מלימוד תורת ארץ-ישראל ומלימוד תורת חוץ-לארץ מגיעים לאותה מסקנה, אך המיוחד בתורת ארץ-ישראל הוא שהרבה יותר קל להשיגה, לעומת חוץ-לארץ שם הגיעו לאמת רק אחרי הרבה עמל. וכך בירושלמי כתוב "תא חזי" - בוא וראה, לעומת הבבלי שבו כתוב "תא שמע" - בוא שמע. הדבר דומה לאדם שרוצה להאיר חדר חשוך. אם הוא יודע היכן המתג, הוא ניגש ולוחץ עליו, אך אם לא - הוא צריך למשש עד שהוא מגיע אליו.
ההבדל הזה נובע מסגולת המקום. הארץ משפיעה מבחינה פנימית על כוחות הנפש של האדם ועל דבקותו בה', וידו של א-לוהים בדבר. אך לשם כך נדרש האדם להתמסר לתורה ומתוך כך יגיע לסיעתא דשמיא, כעין ההכנה שצריך לעשות על-מנת לקבל קדושת השבת בגודלה המלא וכן לקראת ליל הסדר. ללא הכנה לא מגיעים לסיעתא דשמיא הזו. רוב הציבור לא הגיע לזה. על-מנת להגיע למעלה כזו, בחור נדרש ללמוד תורה כמה שנים, לדבוק בה, לאהוב אותה ולחשוק בה, עד שיהיה לו חבל על כל שעה שהוא לא עוסק בה. כשיגיע לדבקות זו, יזכה לטעום מטעמה של תורת ארץ-ישראל, אבל זו מדרגה גבוהה. בכל אופן, ודאי שלפני שמגיעים למעלת תורת ארץ-ישראל, אין הבדל בצורת הלימוד בין הלימוד בארץ-ישראל ללימוד בחוץ-לארץ. הרב זצ"ל והרב חרל"פ הגיעו למעלה זו, והם היו שקועים בעולמה של תורה והבינו את נפש הדור.
בעניין השאלה מה ראוי ללמוד קודם למה, אמנם הירושלמי הוא תורת ארץ-ישראל, אך ראוי ללמוד ירושלמי רק לאחר שלמד כמה מסכתות בבבלי, ולהתחיל במסכתות קלות יותר, כתענית ומגילה. עניין נוסף יש בתורת ארץ-ישראל והוא העניין המעשי - לימוד סדר זרעים, תרומות ומעשרות שבארץ הם הלכה למעשה. ואולם גם למצוות האחרות יש בארץ יותר כוח בהעלאת העולמות ובחיותם.
עם לבדד - ישכון
ומתורת ארץ-ישראל לארץ-ישראל גופא. אנחנו מצויים היום במצב ביטחוני ולאומי לא פשוט, והשאלה היא כיצד אנחנו, כיהודים שומרי תורה ומצוות, אמורים להתייחס למה שקורה במדינה. בעניין זה עלינו להבחין בין עצם קיומה של המדינה, שהוא חסד ה' אחרי אלפיים שנות גולה, לבין אלה שמנהלים את המדינה, שהתנתקו מן הציונות ומן הלאומיות, וכל מענייניהם נתונים רק לדברים זמניים ועכשוויים ולא לצביון היהודי. אם היינו פועלים על-פי התורה, היינו צריכים להשיב את הערבים לארצות מוצאם, שם גם נעזור להם להתיישב ולהתפתח ונסייע להם לדאוג לכל מה שעם צריך בתור שכזה. הרי יש להם למעלה מעשרים מדינות. באירופה לפני מלחמת העולם השנייה הזיזו מיליוני בני אדם כדי להביא שלום, וכן במערב פולין הזיזו גרמנים. לפעמים יש תזוזות אוכלוסין כדי להביא שלום.
כל עוד הולכים לקראתם ומתקפלים, הדבר מזמין עוד לחצים מהם, כי הם אינם מודים בקיומה של מדינת ישראל, יש להם שנאה עיוורת והם שואבים את הכוחות מאותם אלה הנמצאים בתוכנו. לו רק עם ישראל כולו היה אומר באופן חד-משמעי שארץ-ישראל שייכת רק לעם ישראל ואנו מוכנים לאפשר להם לשבת בארצות מוצאם, שם השפה שלהם, שם התרבות שלהם, ודאי שהמצב היה שונה. הבעיה היא שעם ישראל לא מודע לזה ולא אכפת לו, אלא הוא רוצה להתנתק מהצביון היהודי. אנחנו יודעים שככל שההתנכרות הזאת תמשיך - המצב הביטחוני ילך ויידרדר וגלי השנאה ילכו ויתרבו. אם עם ישראל יהיה נאמן לתורה, אומות העולם יעריכו אותו. וכפי שמבאר הנצי"ב: "הן עם לבדד - ישכון". אם עם ישראל לבדד, אם הוא מכיר בצביונו, אז הא ישכון, אך אם יש יהודים שמנסים לטשטש את זהותו ולגרום לו להיות "ובגויים", אז "לא יתחשב" - לא יתחשבו בו.
ובכל אופן, כל התופעות האלה הן זמניות, ויגיע היום שאנשים יבינו שאין פתרון אלא להשיבם לארצם. ועד אז נתפלל ונצפה לאחינו שישובו, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה שמובטח שעם ישראל יעשו תשובה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית










