ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מא. 1+ עד מב. בשליש העליון)
חלק א – עוד סיפורים על ר' זירא והמרחץ
א. צניעות עם איבר המילה
ר' זירא ראה את ר' אבהו שהניח ידיו למטה כשרחץ, ולא ידע עם נגע.
איך מסתדר עם:
- והרי ברור שאסור לגעת (ר"א – כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול)?
תשובה – כשעסוק בפחד מליפול לנהר אין הרהור ומותר (כמו בולשת).
- והרי גם לכסות אסור? (ר' אבא-רב הונא – כל המניח ידיו כלפי מטה כאילו כופר בעיקר)
תשובה – כשיורד לנהר אסור, כשעולה (ורואים אותו) מותר מצד צניעות.
ב. ר' זירא למד מר"י "הלכות בית המרחץ"
- הביאו נתר – מותר לשון הקודש לדברי חול בבית המרחץ.
- פתחו את הפה – ההבל של ביהמ"ר נכנס ומוציא הזיעה.
- שתו מים מבית המרחץ, כברייתא להסיק מבחוץ ומבפנים.
חלק ב – מוליאר ואניטיכי
מוליאר גרוף – מותר להשהות מים ולשתותם.
כלי עם מים, ומחובר בצדו כלי עם גחלים.
אניטיכי – חם יותר ואסור. מה זה:
רבה מקל – רק בי כירי (שדופן הכירה עם מים).
ר"נ בי"צ מחמיר – אפילו בי דודי (דוד מים מעל דוד גחלים)
מה הבעיה:
- רש"י – דיני השהייה והחזרה (כמו כיריים ותנור. קשור למשניו הקודמות).
- תוס' – האם המים חמים מספיק כדי לבשל יין ששופכם עליו (קשור למשנה הבאה).
חלק ג – מיחם שפינהו
א. המשנה
קצת מים – אסור, כי יתבשלו.
ב. במה מדובר –
ר' אדא ב"מ – מיחם שפינה ממנו את המים.
אביי – מיחם שפינהו מהאש, ועדיין המים החמים בתוכו.
נקודת המחלוקת:
- פירוש המילה "פיהו".
- דבר שאינו מתכוון (צירוף המיחם),
ר"א ב"מ כמו ר"ש שמותר,
אביי כמו ר"י שאסור.
ג. רב ושמואל
מפרשים כרב אדא במיחם ריק,
רב כר"י, ולכן לא ימלא מים בשיעור של צירוף,
שמואל כר"ש ויכול למלא בשיעור צירוף.
והרי לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה (כיבוי גחלת עץ) שמואל אסר כר"י?
תשובה – אין תלות בין שני הנושאים.
[אגב, כיבוי גחלת מתכת מותר, כי זה דרבנן ולא גזרו במקום נזק, ורבינא מרחיב זאת גם לטלטול פחות פחות מד' אמות ולטלטול בכרמלית].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












