ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
החיילים בדרום
שְׁמַע, אֵפוֹא, מִמֶּנִּי מַה שֶּׁאֹמְרֵהוּ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ מְאֹד, כִּי הוּא הָאֱמֶת בְּלִי סָפֵק. וְזֶה, שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר בַּחָכְמָה הָאֱלֹהִית, רְצוֹנִי לוֹמַר: מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁה' יִתְעַלֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדַעַת, וְלֹא חַי בְּחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הוּא וְהַדַּעַת שְׁנֵי דְּבָרִים, כְּמוֹ הָאָדָם וְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁהָאָדָם זוּלַת הַדַּעַת וְהַדַּעַת זוּלַת הָאָדָם, וְהֵם שְׁנַיִם. שֶׁאִלּוּ הָיָה ה' יוֹדֵעַ בְּדַעַת - הָיָה מִתְחַיֵּב הָרִבּוּי, וְהָיוּ הַנִּמְצָאִים הַקַּדְמוֹנִים רַבִּים: ה', וְהַדַּעַת אֲשֶׁר בָּהּ יֵדַע, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הוּא חַי, וְהַיְכֹלֶת אֲשֶׁר בָּהּ הוּא יָכוֹל, וְכֵן כֹּל תְּאָרָיו. וְאָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ טַעֲנָה קְרוֹבָה לַהֲבָנַת הֲמוֹן בְּנֵי הָאָדָם, אַף כִּי הַטְּעָנוֹת וְהָרְאָיוֹת אֲשֶׁר יְבַטְּלוּ זֶה חֲזָקוֹת מְאֹד וּמוֹפְתִיּוֹת, וְהִתְאַמֵּת שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה - תְּאָרָיו, וּתְאָרָיו - הוּא, עַד שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁהוּא הַדַּעַת וְהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַיָּדוּעַ1, וְהוּא הַחַיִּים וְהוּא הַחַי וְהוּא הַמַּמְשִׁיך לְעַצְמוֹ הַחַיִּים, וְכֵן שְׁאָר הַתְּאָרִים. וְאֵלּוּ עִנְיָנִים קָשִׁים, אַל תְּקַוֶּה לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת מִשְּׁתַיִם שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִּדְּבָרַי, וְאָמְנָם יֻשְּׂגוּ לְךָ מֵהֶן הַיְדִיעוֹת בִּלְבָד. וּלְזֶה הָעִקָּר הַגָּדוֹל לֹא תַּתִּיר לְשׁוֹן הָעִבְרִים לוֹמַר: חֵי ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "חֵי נַפְשְׁךָ" (שמואל א א, כו), "חֵי פַרְעֹה" (בראשית מב, טו), רְצוֹנִי לוֹמַר: שֵׁם נִסְמָך. כִּי הַנִּסְמָך וְהַסּוֹמֵך שְׁנֵי דְּבָרִים חֲלוּקִים, וְלֹא יִסָּמֵך הַדָּבָר לְעַצְמוֹ. וּמִפְּנֵי שֶׁחַיֵּי ה' הֵם עַצְמוֹ, וְעַצְמוֹ חַיָּיו, וְאֵינָם דָּבָר אַחֵר זוּלָתוֹ - לֹא אֲמָרוּם בִּסְמִיכוּת, אֶלָּא אָמְרוּ : "חַי ה'" (שופטים ח, יט), וְהַכַּוָּנָה שֶׁהוּא וְדַעְתּוֹ דָּבָר אֶחָד.
___________________________
יתחייבו הרחקות עצומות – יגרמו שיבושים גדולים בעיקרי האמונה. חכמה האלוקית – מדע החכמה העוסק באלוקות. אינו יודע בדעות – משמעות הידיעה כלפי הקב"ה הוא במשמעות שונה ממה שאנחנו מכנים ידיעה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
15 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ז'
16 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ח'
17 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ט'
טען עוד
ביאורים
בסיומה של ההקדמה, וכחלק מביסוס עיקרון הבחירה החופשית, מתמודד הרמב"ם עם אחת משאלות האמונה היסודיות: שאלת "הידיעה והבחירה". עד כה למדנו שהאדם הוא בעל בחירה חופשית ואין הוא כפוי לעשות טוב או רע. אלא שלאור הבנה זו עולה מיד שאלה: האם יודע ה' את העתיד? אם נאמר שכן, הלא ידיעה זו מחייבת את שלילת הבחירה מן האדם. שכן ה' יודע את עתידו כבר מעתה. ואם איננו יודע את העתיד הלא דבר זה מעיד על חיסרון כביכול בידיעת ה', דבר שלא ייתכן. אם כן השאלה ברורה: אם ישנה ידיעה אין מקום לבחירה. ואם ישנה בחירה – מהו מקומה של הידיעה? הדרך בה בוחר הרמב"ם לענות על שאלה זו מלמדת אותנו כלל חשוב בבירור שאלות האמונה. לעתים, שאלות נובעות מהנחות יסוד מסויימות. אנו מניחים הנחה ועל הנחה זו אנו מקשים קושיות שונות. אלא שלא תמיד הנחת היסוד נכונה ומדוייקת וממילא השאלות בטלות מעיקרן. אם ילד קטן ישאל למשל על הפסוק: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" איך ה' לא מתעייף? ודאי נדחה שאלה זו בחיוך. ה' איננו כערכנו ולכן הוא גם לא מתעייף כמונו. וכן על דרך זו. גם בשאלת הידיעה והבחירה בוחר רמב"ם בשינוי הנחות היסוד כדרך לפתרון הבעיה. העניין הוא שידיעת ה' איננה כידיעתנו. ה' לא יודע דברים על ידי למידה מבחוץ, כמונו. הוא וידיעתו דבר אחד. נשמע קשה להבנה? זה בסדר. באמת אין לנו שום יכולת להבין דבר שלא שייך לעולם המושגים שלנו. אלא שחשוב לזכור שממש כמו שה' לא מקבל את חייו מבחוץ, כמונו, כך הוא גם איננו מקבל ידיעות מבחוץ. ידיעת ה' שייכת לקטוגריה אחרת וממילא – אין סתירה בין ידיעה לבחירה.
הרחבות
בעל התניא הביא את דברי הרמב"ם הללו, והוסיף: "הודו לו חכמי הקבלה, כמו שכתב בפרדס מהרמ"ק, וגם לפי קבלת האר"י ז"ל יציבא מילתא וכו'" (ליקוטי אמרים, פרק ב, הגה"ה).
שאלות לדיון
האם חוית פעם מציאות שבה ידעת מה אדם קרוב לך יבחר (ילד שלך;חבר קרוב וכיו"ב) – האם היתה לו בחירה? האם התקדמות במדעי הנפש תגיע למצב בו תוכל לחזות בוודאות את בחירותיו של האדם?
ניתן להגיב ולהשתתף בדיון און-ליין בפורום האתר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
