ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בַּמְּחִצּוֹת וְעִנְיָנָן
מחיצות הנבואה
הַרְבֵּה יִמָּצֵא בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבַהַגָּדוֹת, וְיֵשׁ מִזֶּה בַּתַּלְמוּד, כִּי מִן הַנְּבִיאִים מִי שֶׁיִּרְאֶה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת רַבּוֹת, וּמֵהֶם מִי שֶׁיִּרְאֵהוּ מֵאֲחוֹרֵי מְחִצּוֹת מְעַטּוֹת, לְפִי עֵרֶך קִרְבָתָם אֶל ה', וְעִלּוּי מַדְרֵגָתָם בַּנְּבוּאָה. עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ רָאָה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי מְחִצָּה אַחַת מְלֻטֶּשֶׁת, רְצוֹנִי לוֹמַר: שְׁקוּפָה, וְהוּא אָמְרָם: "הִסְתַּכֵּל בִּסְפֶּקְלֵרְיָא הַמְאִירָה עֵינַיִם". וּ'סְפֶּקְלֵרְיָא' שֵׁם הַמַּרְאָה הָעֲשׂוּיָה מִגֶּשֶׁם שָׁקוּף, כַּגָּבִישׁ וְכַזְּכוּכִית, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּסוֹף כֵּלִים.
המחיצות הם הפחיתויות
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
37 - פרק ו'
38 - פרק ז'
39 - פרק ז' חלק ב
טען עוד
מעלות הנביא
וְדַע, כִּי כֹּל נָבִיא לֹא יִתְנַבֵּא אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּקָּנוּ לוֹ הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּן, וְרֹב מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וְהַחֲזָקוֹת שֶׁבָּהֶן, וְהוּא אָמְרָם: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר" (שבת צב ע"ב; נדרים לח ע"א). אָמְנָם 'חָכָם' הוּא כּוֹלֵל הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת בְּלֹא סָפֵק. וְ'עָשִׁיר' הִיא מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהִסְתַּפְּקוּת, לְפִי שֶׁהֵם יִקְרְאוּ הַמִּסְתַּפֵּק בְּחֶלְקוֹ 'עָשִׁיר', וְהוּא אָמְרָם בְּגֶדֶר הֶעָשִׁיר: "אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִמְצִיא לוֹ הַזְּמָן, וְאֵינוֹ מִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁלֹּא הִמְצִיא לוֹ. וְכֵן 'גִּבּוֹר' הִיא גַּם כֵּן מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהוּא יַנְהִיג כֹּחוֹתָיו לְפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי, וְהוּא אָמְרָם: "אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (אבות ד, א).
___________________________________
הַחֹק בִּידִיעָתָן – כללי ההגדרות של המידות.
ביאורים
הפרק השביעי בהקדמת הרמב"ם מזניק אותנו לתכלית הגבוהה של עבודת תיקון המידות. במבט ראשוני נראה שעבודת תיקון המידות מתמצה ביצירת חברה מתוקנת. חברה שכל השותפים בה הינם בעלי מידות טובות ונאצלות תהיה ללא ספק חברה שנעים יותר לחיות בה. אלא שזוהי רק הקומה הבסיסית. מעבר לשאיפה ליצור חברה מתוקנת יותר, מביאה עבודת המידות את האדם לקשר ודבקות בבורא. קשר שמגיע בשיאו להשגת הנבואה. הנביא יוצר קשר בלתי אמצעי עם הבורא. הנבואה, שלא כפי שנתפס בדרך כלל, איננה הגדת עתידות או ראיית נסתרות. אמנם הנבואה יכולה לכלול את ההשגות הללו אך כל אלה אינם אלא פועל יוצא של דבקות בבורא. בגלל הדבקות הזו מסוגל הנביא לקבל מן הבורא מידע אודות העתיד להתרחש. מה אם כן מאפשר לנביא להעפיל להשגה הנבואית? מהי העבודה הנפשית המאפשרת את הקשר הזה לריבונו של עולם? התשובה לכך, מלמד הרמב"ם, מתחלקת לשניים: שכל ומידות. מדרגות הנבואה השונות נובעות מהבדלים בין הנביאים – בתחום ההשגה השכלית ובתחום תיקון המידות. קושי בהבנה המעיד על חולשה שכלית או הבנה חלקית, יקשו על האדם בתפיסת מהות המעשים הטובים, האמת, הצדק ועוד. כמו שלא נצפה מילד קטן להגיע להשגה מוסרית גבוהה, כך גם לא נצפה זאת מאדם בעל קושי שכלי בתפיסה. בתחום הזה אין פשרות, הנביא צריך להיות בעל תפיסה שכלית בהירה מאד. בתחום תיקון המידות לעומת זאת, על האדם לחתור ככל יכולתו לשפר ולהעלות את הנטיות הגסות, האגואיסטיות: תאוותנות מוגזמת, גאווה, כעס, תאוות בצע ועוד. עבודה זו היא קשה מאד ונמשכת כל החיים. על כן, בתחום תיקון המידות, איננו מצפים מן האדם להגיע לתכלית השלמות. דרישה זו היא פשוט לא מציאותית.
הרחבות
מהם התנאים לנבואה?
נָבִיא לֹא יִתְנַבֵּא אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּקָּנוּ לוֹ הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּן, וְרֹב מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת. הרמב"ם מזכיר בהקדמה למשנה תנאי לנבואה: שלמות רוחנית בדעות ובמידות. במורה נבוכים [ב, לו] הזכיר הרמב"ם תנאי נוסף, והוא שלימות גופנית של הכוח המדמה. מסתבר שההבדל נובע ממטרת הספר: במורה נבוכים הרמב"ם עוסק ביסודות האמונה , שם הוא מרחיב בעניין הנבואה כנושא בפני עצמו, ולכן פירט את כל התנאים הנדרשים. ב'שמונה פרקים' הרמב"ם הזכיר את הנבואה במסגרת העיסוק בשלימות המוסרית של האדם . לכן ציין את התנאים הרוחניים הנתונים לבחירתו של האדם, בניגוד לשלימות הכוח המדמה שהוא יתרון מולד ואיננו ניתן לשינוי.
האם נביא צריך להיות גיבור ועשיר?
אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר. הרמב"ם מצטט את לשון הגמרא במסכת נדרים [לח.] שעל הנביא להיות גיבור ועשיר, ומסביר אותם כמעלות מדתיות על פי המשנה במסכת אבות [ד, א]. אולם פירוש הרמב"ם דחוק בפשט הגמרא, כיון שהגמרא מביאה מקור לדבריה מגבורתו הפיזית ועושרו הכלכלי של משה. לכן דוחה הר"ן את פירוש הרמב"ם, ומסביר כפשוטו, שהנביא צריך להיות חזק ועתיר ממון: "שאם יצטרך הנביא הנבואה להשלים לעצמו לבד לאל זולתו, היה ראוי שינבא מי שימצאו בו השלמויות אשר תושלם הנפש בם, יהיה הגוף שלם או חסר. אבל הנביא שינבא להמון ומודיע מה שצוהו השם יתברך, יצטרך שיהיה נבחר ונרצה מכל הכתות, מאוהבי החכמה ואוהבי העושר ואוהבי הגבורה... ולזה צריך הנביא שישלימו לו המעלות השכליות וההמוניות" [דרשות הר"ן, הדרוש החמישי].
שאלות לדיון
האם וכיצד בעולם בלי נבואה אפשר להרגיש שהעוונות יוצרים מחיצות בינינו לבין ה'? במה זה בא לידי ביטוי?
למה בשביל להיות נביא צריך חכמה (מעלות שכליות)? האם אדם צדיק אך 'קשה הבנה' אינו יכול להיות נביא? מדוע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
שתי דקות על בדיקת חמץ
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
אנחנו קודש למענך
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
