ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וּכְבָר הִתְבָּאֵר גַּם כֵּן בְּמַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע•, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בִּשְׂכָלֵינוּ לְהַקִּיף מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה לִשְׁלֵמוּת מְצִיאוּתוֹ וְחֶסְרוֹן שְׂכָלֵינוּ, וְאֵין לִמְצִיאוּתוֹ סִבּוֹת שֶׁיִּוָּדַע בָּהֶן, וְשֶׁקִּצּוּר שְׂכָלֵינוּ מֵהַשִּׂיגוֹ כְּקִצּוּר אוֹר הָרְאוּת מֵהַשִּׂיג אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין זֶה לְחֻלְשַׁת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא לִהְיוֹת זֶה הָאוֹר יוֹתֵר חָזָק מִן הָאוֹר אֲשֶׁר יִרְצֶה לְהַשִּׂיגוֹ. וְדֻבַּר בְּזֶה הָעִנְיָן הַרְבֵּה, וְהֵם כֻּלָּם מַאֲמָרִים אֲמִתִּיִּים וּמְבֹאָרִים. וְיִתְחַיֵּב מִפְּנֵי זֶה, שֶׁלֹּא נֵדַע דַּעְתּוֹ גַּם כֵּן, וְלֹא נַקִּיפֶנָּה בְּשׁוּם פָּנִים, הֱיוֹת שֶׁהוּא - דַּעְתּוֹ, וְדַעְתּוֹ - הוּא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא נִפְלָא מְאֹד, וְהוּא אֲשֶׁר נֶעֱלַם מֵהֶם•, וְאָבְדוּ, לְפִי שֶׁהֵם יָדְעוּ כִּי מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה עַל שְׁלֵמוּתָהּ לֹא תֻּשַּׂג, וּבִקְּשׁוּ לְהַשִּׂיג דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁתִּפֹּל תַּחַת שִׂכְלֵיהֶם, וְזֶה מַה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן. כִּי לוּ הִקַּפְנוּ דַּעְתּוֹ - הִקַּפְנוּ מְצִיאוּתוֹ, הוֹאִיל וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, לְפִי שֶׁהַשָּׂגָתוֹ עַל הַשְּׁלֵמוּת הִיא, שֶׁיֻּשַּׂג כְּמוֹ שֶׁהוּא בִּמְצִיאוּתוֹ, מִן הַדַּעַת וְהַיְכֹלֶת וְהָרָצוֹן וְהַחַיִּים, וְזוּלַת זֶה מִתְּאָרָיו הַנָּאִים.
סכלות מחשבת השגת דעתו
הִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ, כִּי הַמַּחְשָׁבָה בְּהַשָּׂגַת דַּעְתּוֹ - סִכְלוּת גְּמוּרָה, זוּלַת שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, כְּמוֹ שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא נִמְצָא. וְאִם נִשָּׁאֵל הֵיאַך הִיא דַּעְתּוֹ - נֹאמַר שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נַשִּׂיג זֶה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נַשִּׂיג מְצִיאוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וּכְבָר גֻּנָּה מִי שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג דַעְתּוֹ יִתְעַלֶּה, וְנֶאֱמַר לוֹ: "הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא?" (איוב יא, ז).
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
49 - פרק ח' חלק ה
50 - פרק ח חלק ו
טען עוד
הַיּוֹצֵא מִכֹּל מַה שֶּׁאֲמַרְנוּהוּ, כִּי פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מְסוּרוֹת אֵלָיו, וּבִרְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, מִבְּלִי הֶכְרֵחַ מֵאֵת ה' עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַצָּבִים. וְלָזֶה חֻיְּבוּ הַמִּצְוָה, וְהַלִּמּוּד, וְהַהֲכָנָה, וְהַגְּמוּל, וְהָעֹנֶשׁ, וְאֵין בְּכֹל זֶה קֹשִׁי. אָמְנָם תֹּאַר דַּעְתּוֹ יִתְעַלֶּה וְהַשָּׂגָתוֹ לְכֹל הַדְּבָרִים - הֲרֵי שְׂכָלֵינוּ יִקְצְרוּ מִזֶּה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְזֶה כְּלַל מַה שֶׁהִתְכַּוַּנּוּ לְהוֹדִיעוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן.
וּכְבָר הִגִּיעָה הָעֵת לְהַפְסִיק הַדְּבָרִים הֵנָּה, וּלְהַתְחִיל בְּפֵרוּשׁ זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא, אֲשֶׁר לָהּ הִקְדַּמְנוּ אֵלֶּה הַפְּרָקִים.
___________________________________
בְּמַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע – החכמה האלוקית. מֵהֶם – מהחושבים שידיעת ה' שוללת את הבחירה החופשית.
ביאורים
כהמשך לקביעה העקרונית שידיעת ה' איננה סותרת את עיקרון הבחירה, ממשיך הרמב"ם ומבאר את האבסורד שיש בהצגת הטענה שידיעת ה' סותרת את הבחירה החופשית. בניסיון להציג את ידיעת ה' כסותרת את הבחירה האנושית טמונה ההנחה המופרכת שאנו מבינים את ידיעת ה' על בוריה. 'אני יודע מהי ידיעת ה' ולכן לא ייתכן שתהיה לי בחירה מאחר והוא יודע מה אעשה'. טענה זו היא ילדותית ממש. אור השמש חזק ועוצמתי מיכולת הראייה שלנו. האם נאמר בגלל זה שאור השמש הוא רק מה שנתפס בכוח הראייה שלנו?! כך גם מציאותו של ה'. מציאותו של ה' גם היא ודאית לנו. האם זה אומר שאנו תופסים בדעתנו מהי בדיוק מציאותו?! חוסר ההשגה המלא לא מבטל את גודל המושג. חוסר השגתנו בידיעת ה' לא מבטלת מחד גיסא את ידיעתו ומאידך גיסא את הבחירה החופשית שהעניק לנו. הראייה החזקה ביותר לקיומו של חופש הבחירה שלנו הוא החוויה הקיומית שעומדת בבסיס חיינו – שאיננו כפויים לעשות פעולה מסוימת. החוויה הפשוטה שלנו היא שיש בכוחנו לבחור ולהחליט כיצד לפעול, וחוויית חיים זו חזקה יותר מכל שאלה פילוסופית מתוחכמת. בעקרון הבחירה החופשית בוחר הרמב"ם לסיים את הקדמתו למסכת אבות. זהו עקרון היסוד של המוסר – האדם חופשי לבחור, בכוחו ובאחריותו לשנות את מחשבותיו ומעשיו. ידיעה יסודית זו היא גם הפתח הגדול ביותר להביא לשינוי המיוחל בחיינו.
הרחבות
ידיעה ובחירה
עניין הידיעה והבחירה נאמר בתמצית במסכת אבות: "הכל צפוי והרשות נתונה" [אבות ג, טו]. הראשונים ישבו על מדוכה זו, והציעו כמה פתרונות לסתירה. לסיכום דעות הראשונים בסוגיה: 'מבואות למוסר הקודש', אורות הקודש חלק ד', עמודים תקלה-תקמב. מפאת קוצר היריעה נביא רק את הדברים הנוגעים לרמב"ם:
הראב"ד הקשה על הרמב"ם: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו. והוא החל בשאלות קושיות, והניח הדבר בקושיא, והחזירו לאמונה. וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים, ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק" [הלכות תשובה ה, ה].
כלומר, שלדעת הראב"ד, הרמב"ם לא תירץ את הסתירה, אלא אמר שאין ביכולתנו להבין את התירוץ.
התוספות יום טוב [אבות ג, טו] סובר שאין שום פגם בדברי הרמב"ם, ואכן ראוי שלא לחקור בדבר זה.
לעומת הראב"ד, מפרשים רבים הבינו שכונת הרמב"ם לתרץ את הקושי. דהיינו שהתירוץ הוא שאין להקיש מידיעה אנושית לידיעה אלוהית. וכך משמע גם במורה נבוכים [ג, כ]. ולכן, למרות שהידיעה האנושית סותרת את הבחירה, הידיעה האלוהית איננה סותרת אותה (להרחבה: מורה נבוכים שם; 'תוספות יום טוב' ו'תפארת ישראל', מסכת אבות, פרק ג, משנה טו; אור שמח, הלכות תשובה פרק ה).
לקבלת נספח להרחבות בנושא זה ניתן לשלוח מייל ל: לemunadaf•gmail.com
גזירה ובחירה
אחר שהפריך הרמב"ם את הסתירה בין הידיעה והבחירה, מדוע נצרך הרמב"ם לכל התירוצים הקודמים?
כאן הרמב"ם טיפל בסתירה שבין ידיעה לבחירה. הרמב"ם תירץ שסתירה זו היא מדומה בלבד ובאמת הידיעה והבחירה משתלבות יחד.
אולם לעיל טיפל הרמב"ם בסתירה שבין גזירה לבחירה. סתירה זו בוודאי הכרחית, ולכן תירץ הרמב"ם באופנים שונים מדוע אין כאן גזירה .
שאלות לדיון
במה אתה רוצה להשתנות ולהתקדם בעקבות לימוד 'שמונה פרקים'?
מה התחדש לך בעקבות לימוד הקדמות הרמב"ם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
