ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוס' רי"ד (ד"ה "אימא") מקשה מדוע רב מחייב משום צובע ולא סובר שאין צביעה באוכלין? והוכיח מכאן שיש צביעה באוכלין. אמנם האור זרוע (ב, סג) אומר שהכוונה היא שצובע את העור, ולא את הבשר, והעור אינו אוכל. אלא שרש"י ("משום צובע") כתב שצובע את הבשר. וחכם צבי (צב) מתרץ שלדעת רב כיון שאסור לאכול את הדם, אין זו צביעה באוכלין, ואסור.
היראים (רעד) פסק כשיטת רב ששוחט חייב משום צובע. אמנם רמב"ם (שבת יא, א) פסק ששוחט חייב משום נטילת נשמה. והמגיד משנה והלחם משנה כתבו שמשמע שהרמב"ם פסק כשמואל ולא כרב. זאת למרות שהלכה כרב באיסורי, כי טעמו של רב דחוק כפי שנראה בגמרא. אמנם הפרי מגדים (שכ, כה) מעיר שגם לשיטת הרמב"ם שאינו פוסק כרב, יתכן שאדם יהיה פטור רק באופן שאינו מתכוון לצבוע כדי למכור (שהרי בשחיטה הוא לא לוקח צבע ומורח, אלא פעולת הצביעה נעשית מאליה), אבל אם הוא מתכוון לצבוע לשם מכירה יתכן שהדבר אסור גם לשיטת שמואל. החכם צבי (צב) כתב שאין כלל צובע במשקים שראויים לשתייה ואפילו במים שמיועדים לרחיצה וצובעים אותם כדי שיהיו יפים יותר אין איסור צביעה, ולכן מתיר לשים בשמים במים שנוטלים בהם ידי הכהנים ביום טוב ובשבת. והוכיח דבריו מרמב"ם (ט, יד) שמביא שאסור לאדם לצבוע משהו במי כרכום (סוג של אוכל) ולא כתב שאסור לצבוע את מי הכרכום עצמם, ורואים שבמים אין כלל צובע. המנחת שלמה (ב, לג) כתב שלמרות שהרמב"ם פוסק הלכה כשמואל, כיון שטעמו של רב הוא משום שהוא סובר שיש צובע באוכלין, לא יתכן ששמואל חולק עליו בצורה כל כך עקרונית, ושמואל יסכים שיש צובע באוכלים, ורק בשחיטה לא עובר על צביעה, כי לא התכוון לצבוע.
דרכי משה הארוך (סוף סימן שכ) מביא ראייה מגמרא במסכת שבת (דף קמ ע"א) שכותבת שמותר לתת ביצה במסננת, כדי לתת לחרדל שנמצא שם גוון וצבע, ואין בזה איסור צובע, ורואים שאין צובע באוכלין. וכן פסק גם בשו"ע (שכ, יט). אמנם חיי אדם (כד, ה) כתב שיש להחמיר בגלל שהדרך היא לצבוע בצורה זו. בנשמת אדם (ג) ביאר שכל מה שמותר לצבוע באוכלין זה רק בצבע שאינו מתכוון לצבוע אלא שהוא מתכוון לתת טעם, והצבע ממילא בא, או שאין דרך לצבוע בצבע מאכל הזה, אבל אם דרך לצבוע, והוא מתכוון לצבוע, יהיה אסור (כך הוא גם מסביר את דעת מהר"א מינץ שמובאת בדרכ"מ לאסור למוכרי יין לצבוע יין, מכיון שדרכו בכך, ומתכוון לצבוע) עוד כתב שלדעת סמ"ג ויראים (שהובא לקמן) אסור לצבוע גם צביעה שאינה מתקיימת בניגוד לשיטת הרמב"ם (ואבני נזר (אור"ח קעג) חלק עליו, וכתב שדבריו דברי נביאות, ואינם מוכחים מתוך דברי הראשונים הנ"ל). הבן איש חי (רב פעלים ג, יא) סובר שיש לחלק בין אוכלים ומשקים, ולדעתו דווקא במשקים שעושים מהם צבעים, יש לחשוש שיחליפו בצובע רגיל, ואסור לצבוע גם אם זה מיועד לשתייה, אבל באוכלים מותר לצבוע כיון שלא מחליפים בצביעה ולא צבעו אוכל במשכן, ודבריו מחודשים.
כמובן לדיון זה השלכות רבות למעשה כגון לגבי שימוש בסבון אסלה צבעוני בשבת. הציץ אליעזר (יד, מז) מתיר לחלוטין בסבון אסלה מטעם שאין דין צביעה באוכלין. אמנם המנחת שלמה שהזכרנו נוטה להחמיר ולאסור בסבון אסלה.
גם לגבי צביעת מאכל בצבע מאכל, שלדעת הנשמת אדם יהיה אסור באופן מוחלט, כי כל דבר שדרך לצבוע בו וצובעים בשביל המראה, אסור. אמנם לדעת החכם צבי יהיה מותר כי אין כל איסור צביעה באוכלין. יש שהסבירו בפרי מגדים (שהובא לעיל) שאם זה כדי למכור, אסור, כיון שהצבע הוא מיועד לעמוד לזמן רב, ואם זה מיועד לבני הבית אין איסור כי זה נועד רק לזמן קצר עד האכילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











