ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ג2 וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד הוּא שֶׁאָסוּר לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ בְּמַחֲשָׁבָה, אֶלָּא כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר עִקָּר מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה – מֻזְהָרִים אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ,* וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָךְ וְנַחֲשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְצָרָה,* וְלֹא כָּל הַדֵּעוֹת יְכוֹלוֹת לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ;* וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ – נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם* לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ.
ג3 כֵּיצַד? פְּעָמִים יָתוּר אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, וּפְעָמִים יַחֲשֹׁב בְּיִחוּד הַבּוֹרֵא: שֶׁמָּא הוּא שֶׁמָּא אֵינוֹ, מַה לְּמַעְלָה* מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר,* וּפְעָמִים בַּנְּבוּאָה: שֶׁמָּא הִיא אֱמֶת שֶׁמָּא אֵינָהּ, וּפְעָמִים בַּתּוֹרָה: שֶׁמָּא הִיא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמָּא אֵינָהּ. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַמִּדּוֹת שֶׁיָּדוּן בָּהֶן עַד שֶׁיֵּדַע הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ, וְנִמְצָא יוֹצֵא לִידֵי מִינוּת.*
ג4 עַל עִנְיָן זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה, וְנֶאֱמַר בָּהּ: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר טו,לט). כְּלוֹמַר: לֹא יִמָּשֵׁךְ כָּל אֶחָד מִכֶּם אַחַר דַּעְתּוֹ הַקְּצָרָה, וִידַמֶּה שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ מַשֶּׁגֶת הָאֱמֶת. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – זוֹ מִינוּת; "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – זוֹ זְנוּת.* וְלָאו זֶה – אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גּוֹרֵם לָאָדָם לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין בּוֹ מַלְקוּת.*
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
56 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכות א'-ב'
57 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכה ג'
58 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק ב' הלכות ד'-ה'
טען עוד
ביאורים
התורה מתיחסת בחוסר סובלנות מוחלט ובקנאות כלפי עבודה זרה, והאיסור לעוֹבדהּ מתרחב גם למחשבה אודותיה וההרהור בה.
יש להבין מדוע התורה לא נותנת לאדם את החופש לעיין בה בלי כוונה לעבוד אותה? הרי הוא אינו מודה בה ולא מעוניין לייחס לה חשיבות כאמת?
מוסיף הרמב"ם ואומר שלא רק כלפי עבודה זרה התורה מתייחסת כך, אלא גם בנוגע לכל מחשבה שעלולה לגרום לאדם לעקור עיקר משלושה עשר עיקרי התורה אותם מונה הרמב"ם במקום אחר [הקדמת הרמב"ם לפרק חלק], כדוגמת האמונה ביחוד הבורא, באמיתות התורה ונתינתה מן השמיים או אמיתות הנבואה וכו'.
אדם עלול לחשוב ולדמות לעצמו שבהרהורים העולים על ליבו בלבד ולא מגיעים לידי הכרעה או יוצאים לפועל במעשה, אין שום פגם והם אינם פועלים שום נזק. אך הרמב"ם מלמדנו שהאמת היא לא כך ושמהרהורים אלו הוא עלול להגיע למסקנות מעוותות ושקריות שימשכו אותו למינות או לזנות. בכך אדם נמצא מחריב את העולם, למרות שהכל התחיל במחשבה בודדת בתוך ראשו. חשש זה נובע מכך שלרוב, אנו, כבני אדם, לא מסוגלים להגיע בכל עיון שכלי לבירור שתוצאתו תהיה אמת גמורה. אנו לא יכולים לסמוך על עצמנו באופן מוחלט ולחשוב שודאי נגיע למסקנה האמיתית מתוך עיוננו. על כן, גם תחילת המחשבה וההרהור נאסרו בכדי שלא ניכשל בהסקת מסקנות שגויות העלולות להוביל לאבדון רוחני.
הרחבות
ציווי על המחשבה
מֻזְהָרִים אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ, וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָךְ וְנַחֲשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב. לפעמים, נופלים במחשבתו של האדם הרהורים רעים של דעות רעות או תאוות רעות. האם ברגע שנכנס הרהור כזה בדעתו של האדם יש בזה עבֵרה על איסור תורה? מדברי בעל ספר החינוך על מצוה זו של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" משמע שבשלב זה עדיין אין איסור: "אלא אם יעלה על לבו רוח לחשוב באותן דעות הרעים יקצר מחשבתו בהם וישנה לחשוב בדרכי התורה האמתיים והטובים" [מצוה שפז]. כלומר, אם נפל במחשבתו של האדם הרהור רע, מוטל עליו להסיח דעתו ממנו.
גם מדברי הרמב"ם המצוטטים לעיל משתמע כך: הרמב"ם מאריך בלשונו ונראה שעוסק בשני אופנים: האופן הראשון, אדם שלא עלה על לבו הרהור רע והוא מצווה שלא להעלותו על לבו במודע, ועל זה כתב: "מוזהרים אנו שלא להעלותה על לבנו". האופן השני, אם כבר עלה ההרהור על הלב שלא בכוונה - על האדם להיזהר לא להימשך אחר ההרהור, ועל זה כתב: "ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב".
לעילוי נשמת משפ' פוגל מהישוב איתמר הי"ד
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
