כבוד הוריו וכבוד חמיו

שאלה: רבים מהזוגות הצעירים מחוגי הכיפות הסרוגות פונים להורי בן הזוג בשם הפרטי. האמנם נוהג זה הינו ברוח ההלכה?

תשובה: בהלכות כיבוד הורים אין חילוקי דעות בין חוג לחוג. אין הבדל בין בעלי כיפות סרוגות לבעלי כיפות לא-סרוגות. בכלל, בכל ענייני ההלכה הנזכרים בארבעה חלקי שולחן-ערוך, לא נחלקו הדעות בין בעלי כיפות הסרוגות לבעלי כיפות שחורות שאינן סרוגות. ולעצם השאלה: בהלכות כיבוד הורים נאמר: צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם, ולא ישב במקום המיוחד לאביו לשבת בו, ולא יקרא לאביו בשמו, אלא יאמר: "אבא" או: "אבי מורי". ונאמר עוד בהלכות כיבוד הורים: "חייב אדם לכבד את חמיו", ומפרשי השולחן-ערוך אומרים: "לא יקרא לחמיו בשמו אלא יקרא לו "אבא", וכן קרא דוד המלך לשאול שהיה חמיו: "אבי, ראה גם ראה".

אם כן, צודקים אתם בשאלתכם. חייב אדם לכבד את חמיו ואת חמותו ולהימנע מלקרוא להם בשמם, אלא לקרוא לחותן - "אבא" ולחותנת - "אמא". אמנם נכון, זה לא נוח לקרוא "אבא" לאדם נוסף מלבד אביו. יש הרגשה שזה אולי פוגע בכבוד אביו. זה נראה מאד לא טבעי, ולכן יש כאלה שבתקופה ראשונה לאחר הנישואין הם מסתבכים ומתקשים ואינם יודעים איך לקרוא לחותן. קשה להם לקרוא לו "אבא" וזה לא נכון לקרוא לו בשמו הפרטי. אבל צריך להשתחרר מההרגשה הלא נוחה, כי הכוונה בקריאה לחותן "אבא" - אבא שלנו - של בני הזוג. הרי כל אדם רוצה שהורי אשתו יתייחסו אליו כמו לבן, והאשה רוצה שהורי בעלה יתייחסו אליה כמו לבתם. אם כן, צריך לתת לזה ביטוי ביחס אליהם ולקרוא לחותן "אבא" ולחותנת - "אמא". אין בזה פגיעה בכבוד ההורים.

אמנם נכון, "אב שמחל על כבודו - כבודו מחול" וכן חותן שמחל על כבודו - כבודו מחול. ולכן, אם החותן אינו מקפיד ומסכים שהחתן יקרא לו בשמו הפרטי, אין איסור בדבר. אבל, מן הנכון לכבד את האב, גם אם מחל על כבודו, וכן לכבד את החותן, גם אם מחל על כבודו. ויש בזה מצווה.

נמצאנו מסכמים, את החותן והחותנת צריך לכבד כמו את ההורים. בזה אין הבדל בין חוג לחוג. יש בזה הסכמה לאומית. "גדול כבוד הורים, שהוקש כבודם לכבוד המקום".

לפסיקת הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
לפסיקת הרב דב ליאור באתר, לחץ כאן וכאן.