ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במעמד הר סיני כתוב, שבני ישראל פונים אל משה רבינו ואומרים לו- "דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלוקים, פן נמות". אמירה זו קשה היא – הייתכן, שעם ישראל בשעת עלייתו הגדולה ביותר, סירב לשמוע את דבר ה' מיראת המוות. והרי המוות הוא ניתוק הנפש מנרתיקה כדי להידבק באור החיים?
בדביקות גדלה והולכת, חזר הרבי שוב ושוב על שאלתו, עד שנתעלף. בעמל רב השיבו את נפשו.
שוב ישב על כסאו, וסיים את דבריו – "פן נמות". עיקר יראתם של בני ישראל היה – שמא יוכרחו לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות.
סיפור ודרשה זו מבטאים רעיונות חשובים מאד, העומדים ביסוד קבלת תורה במעמד הר סיני, וקבלת תורה של כל יהודי מידי יום.
התורה מתארת את מעמד הר סיני כאירוע שקורה ב'אמצע החיים'. העולם הפיזי נברא שנים רבות קודם לכן בבריאת העולם. והנה, באמצע ההיסטוריה ה' מתגלה לעולם ונותן לו מסר רוחני. כביכול, העולם צריך להפסיק את חייו הקודמים – החיים החומריים, ולהתחיל חיים חדשים – חיים רוחניים.
אמירה זו מתבטאת גם בכך שמעמד הר סיני היה במדבר, מקום שבו אין חיים אנושיים רגילים. וכן במדרש המדבר על כך ש'עוף לא פרח...', וכל העולם דמם והפסיק את שטף חייו.
בסיפור בו פתחנו, מבין הרבי בתחילה שהמוות הוא טוב, כי בו מפסיק האדם את חייו החומריים, ומידבק בחיים הרוחניים. הרי נוהג כך בעצמו, ומרוב דבקות באלוקים, הוא מתעלף ונפשו פורחת אל על.
אך זה רק השלב הראשון בקבלת תורה. בשלב השני, אנו מבינים שבאמת התורה היא לא חיצונית לחיים, כי אם פנימיות החיים. אנו מפסיקים את שטף החיים החומריים ומגלים שבתוכם מצויים חיים רוחניים עמוקים. ובאמת, אין כאן הפסקה כלל, כי אם העמקה. אימרה זו מתבטאת במדרש, על "ויהי ערב... יום השישי", השישי ולא שישי, ללמד שהיו מעשי בראשית תלויים ועומדים עד שיקבלו ישראל את התורה בשישי בסיוון. קבלת התורה לא מפסיקה את זרימתם של מעשי בראשית, כי אם מגלה את עומקם ומהותם.
וכך בסיפור על רבי משה מקוברין. לאחר שנפשו חוזרת לעולם, הוא מלמד שישראל לא רוצים לעזוב את עבודת הבורא עלי אדמות. הם מבינים שעיקר עבודת ה' היא לא ברוחניות מנותקת מהעולם, אלא ברוחניות המגלה את ה' בעולמינו.
וכך גם בקבלת תורה של כל יהודי מידי יום. כשאנו מגלים עניין רוחני חדש, בתחילה נראה לנו שאנו צריכים להתנתק מכל מה שעשינו קודם לכן. ובאמת, לעיתים יש צורך בהתנתקות זו, מפני שרק כך נוכל לקנות את העניין החדש בשלימות. אולם בהמשך עבודתנו, אנו מגלים שהנקודה הרוחנית החדשה שופכת אור חדש ומשתלבת בכל אשר עשינו קודם. בהצלחה!

קריעת ים סוף ומשל הסוס

איך עושים קידוש?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

חידוש כוחות העולם

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















