ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ד1 דִּבְרֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר 'פְּלוֹנִי יָמוּת' אוֹ 'שָׁנָה פְּלוֹנִית שְׁנַת רָעָב' אוֹ 'מִלְחָמָה', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ – אִם לֹא עָמְדוּ דְּבָרָיו, אֵין בָּזֶה הַכְחָשָׁה לִנְבוּאָתוֹ, וְאֵין אוֹמְרִים: הִנֵּה דִּבֵּר וְלֹא בָּא; שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה" (יואל ב,יג; יונה ד,ב), וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִסְלַח לָהֶם כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה* אוֹ שֶׁתָּלָה לָהֶם כְּחִזְקִיָּה.*
ד2 אֲבָל אִם הִבְטִיחַ עַל טוֹבָה, וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ וְכָךְ, וְלֹא בָּאָה הַטּוֹבָה שֶׁאָמַר – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר;* שֶׁכָּל דְּבַר טוֹבָה שֶׁיִּגְזֹר הָאֵל, אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, אֵינוֹ חוֹזֵר.* הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּדִבְרֵי הַטּוֹבָה בִּלְבַד יִבָּחֵן הַנָּבִיא.
ד3 הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר בִּתְשׁוּבָתוֹ לַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר,* כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה* וַחֲנַנְיָה לְטוֹבָה, אָמַר לוֹ יִרְמְיָה: חֲנַנְיָה, אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרַי – אֵין בָּזֶה רְאָיָה שֶׁאֲנִי נְבִיא שֶׁקֶר; אֲבָל אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרֶיךָ – יִוָּדַע שֶׁאַתָּה נְבִיא שֶׁקֶר; שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה... הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם, בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יי בֶּאֱמֶת" (ירמיה כח,ז-ט).
נביא מעיד לנביא
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
19 - הלכות יסודי התורה פרק י' הלכות א'-ג'
20 - הלכות יסודי התורה פרק י' הלכות ד'-ה'
21 - לימוד שבועי באמונה ה- יא שבט תשע"ה
טען עוד
האיסור לנסותו
ה2 נָבִיא שֶׁנּוֹדְעָה נְבוּאָתוֹ וְהָאָמְנוּ* דְּבָרָיו פַּעַם אַחַר פַּעַם, אוֹ שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה – אָסוּר לַחֲשֹׁב אַחֲרָיו וּלְהַרְהֵר בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁמָּא אֵינָהּ אֱמֶת, וְאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ יָתֵר מִדַּי, וְלֹא נִהְיֶה הוֹלְכִים וּמְנַסִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְנַסּוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה" (דברים ו,טז), שֶׁאָמְרוּ: "הֲיֵשׁ יי בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?" (שמות יז,ז). אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁזֶּה נָבִיא – יַאֲמִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי יי בְּקִרְבָּם, וְלֹא יְהַרְהֲרוּ וְלֹא יַחְשְׁבוּ אַחֲרָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם" (יחזקאל ב,ה; לג,לג).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן*
___________________________________
כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה – ראה יונה פרק ג. תָּלָה לָהֶם כְּחִזְקִיָּה – דחה את עונשם (ראה ישעיה פרק לח). בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר – ואין להסס מלהרוג אותו, אף אם הוא נראה דתי וישר וחכם, שהרי דיבר דברי שקר על ה' (הקדמה לפה"מ עמ' ו). אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי אֵינוֹ חוֹזֵר – בהבטחה לציבור, אבל בין ה' לבין הנביא, אפשר שיגרמו חטאיו לביטול הטובה (שם). חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר – נביא שקר. כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה – שיכבוש נבוכדנאצר את הארץ ויחריב את בית המקדש. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵעִיד לִיהוֹשֻׁעַ – ככתוב: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו, וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צִוָה ה' את משה" (דברים לד,ט). וְהָאָמְנוּ – הִתאמתוּ. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן – ברוך הרחמן (ה') שסייענו, סיומת של הודאה בסוף כל חטיבת הלכות.
ביאורים
בהודעת העתידות יש להבחין בין נבואת נחמה ושגשוג, ובין נבואת פורענות וחורבן. נבואה רעה יכולה להתבטל על ידי חזרה בתשובה, אבל הטובה איננה מתבטלת גם בעקבות התדרדרות רוחנית. לכן הנביא נבחן רק בחיזוי העתיד לטובה ולא לרעה.
קיימת אפשרות נוספת להוכחת הנבואה. לא על ידי חיזוי העתיד, אלא על ידי עדות מנביא אחר שידוע מכבר שהוא נביא אמת. כפי שנביא אמת יכול לצוות על מעשים שונים, ולהודיע את העתיד, כך הוא יכול גם להעיד על אדם אחר שהוא נביא אמת.
לאחר שהתברר שעומד לפנינו נביא אמת, על ידי ההוכחה הנדרשת, אסור להסתפק בו ולחשוש שמא הוא נביא שקר. גם עניין זה נובע מהיסוד שהציב הרמב"ם ביחס למופתים. אילו המופתים היו הוכחה מצד עצמם, היה מקום להסתפק ולהתלבט כל העת שמא יש בהם תחבולות שונות, ועדיין אין ודאות שהנביא שעשה אותם אכן פועל בכוח אלוהי. אולם היות שהמופתים נחשבים הוכחה רק מכוח מצוות התורה, אין צורך להגיע לוודאות מוחלטת מצדנו, אלא די בקיום הכללים שהתורה מסרה לנו. התורה מחייבת אותנו להאמין לאדם שהוכיח את נבואתו על ידי חיזוי העתיד, למרות שייתכן שהוא נביא שקר שעושה תחבולות. לא נדרשת כאן הוכחה ודאית ובירור מוחלט. האדם שמסתפק למרות זאת, מעיד על עצמו שאיננו סומך על הנביא מכוח מצוות התורה, אלא מכוח ההתפעלות האישית שלו. כמו כן, המתלבט יוכל תמיד למצוא סיבות להתלבט ולפקפק. עלינו ללכת אחרי כללי השיפוט שלמדנו מהתורה, ולהכריע לפיהם את הדברים העומדים לפנינו. בדרך זו נבנֶה הביטחון הרוחני של עם ישראל בנביאיו.
הרחבות
היכולת לשנות את הנבואה
הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּדִבְרֵי הַטּוֹבָה בִּלְבַד יִבָּחֵן הַנָּבִיא. הרב אברהם ריבלין מעמיק בדברי הרמב"ם ומסביר שכשם שהאדם חופשי במעשיו לקבוע את גורלו ואת עתידו, ואינו נשלט על ידי מזלות קבועים מראש, כך גם הנבואה אינה נוטלת את החירות מהאדם, אלא רק מכוונת אותו ומשקפת את מצבו בהווה [יונה נבואה ותוכחה, עמ' 254-251]. לפי רעיון זה קשה מדוע נבואה לטובה אינה יכולה להשתנות, הלא אם ירע האדם את דרכיו כבר לא יהיה ראוי להבטחה שהובטחה לו. משיב על כך הר"ן : "שאין מטבע הייעוד הטוב (ההבטחה הטובה) להתקיים יותר מן היעוד הרע, כי כמו שמידת הדין נותנת שהמיועד הרע (מי שנאמר עליו בנבואה שיתרחש לו רע) כשייטיב מעשיו – יקרע גזר דינו, כן ראוי שהמיועד הטוב, כאשר ירע מעלליו – שחטאיו ימנעו הטוב ממנו... אבל אם ימשך העניין הזה... שהייעודים הטובים והרעים ישתנו, לא יישאר דבר ייבחן בו הנביא" [דרשות הר"ן, הדרוש השני]. הר"ן מסביר שאין הבדל עקרוני בין נבואה לטובה לנבואה לרעה והיה ראוי ששתיהן ישתנו על פי מעשיו של האדם, אלא שלשם הוכחת מהימנות הנביא קבע ה' שדבריו הטובים יתקיימו ולא ישתנו. הרב יצחק שילת העלה מדברי הרמב"ם שההבדל בין נבואה לטובה לנבואה לרעה נובע ממידת טובו של הקב"ה, שאינו חוזר בו מהטוב שרצה להשפיע, והמבחן לדברי הנביא אינו אלא ניצול של מידה זו לצורך בירור אמיתת הנבואה [ביאור הקדמה למשנה, עמ' פו].

מה המשמעות הנחת תפילין?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

אי אפשר לבד!

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה מברכים על מנה אחרונה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

איך ללמוד גמרא?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















