ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מתוך ח"ה)
מונטוידאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay
שבט תשנ"ט
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
117 - זיהוי האתרוג
118 - בדיני בישול עכו"ם למי שנוהג על-פי פסקי המחבר ורוצה בנושא זה לסמוך על רמ"א
119 - דין מכונות גילוח חשמליות
טען עוד
שאלה
א. מי שנוהג כשיטת הרמ"א בבישולי עכו"ם שמספיקה הדלקת האש בלבד ומארח מי שנוהג כשיטת המחבר שצריך לשים את התבשיל על האש (יו"ד קיג, ז), האם יכול לבשל לו בכלים שלו (שבישל בהם קודם כשיטת הרמ"א) כשהוא מקפיד בפעם הזו כשיטת המחבר?
ב. האם ניתן להורות לספרדי שלא הקפיד עד היום כלל על בשולי עכו"ם לנהוג כשיטת רמ"א מכיון שקשה לו לנהוג היום כשיטת המחבר ? השאלה הזו אינה רק על בשולי עכו"ם אלא גם בשאר דברים (בשר חלק, קטניות לאשכנזי וכדו'). האם ישנו הבדל בזה בין רמות שונות (דאורייתא, דרבנן, מנהג וכדו'). אם ניתן להורות לו כך האם צריך לומר לו שזה היתר זמני עד ש"יתחזק" או ניתן להתיר לו זאת לתמיד ?
תשובה
א. חובה על כל אדם לנהוג כמנהג אבותיו ועדתו, וספרדי המקל כמנהג אשכנז ולהיפך חייב תשובה וכפרה 1 . אמנם בענין בישולי עכו"ם יש פוסקים המתירים אף לבני ספרד לסמוך על קולת רמ"א, ולאכול מאכלים שהתבשלו ע"י טבח עכו"ם המועסק אצל יהודים, ובלבד שישראל הדליק את האש 2 .
ולפי זה כל שכן שמותר לספרדי לאכול מכלים שבלעו מבישול עכו"ם שנעשה לפי היתר רמ"א.
ב. לשאלתך אם ניתן להורות לספרדי כרמ"א במקרה שברור, שלא יעמוד בדרישות השו"ע, קשה לענות תשובה מוגדרת, וצריך לדון לפי השואל. והעיקר בזה לענות לפי דרגתו של השואל בדרך שנראית לרב, שזו תקרב אותו ליהדות ולמצוות, ובסופו של דבר תביא אותו לנהוג לפי ההלכה ומנהג עדתו 3 .
^ 1. החיד"א ב"דברים אחדים" (דף כו ע"ב) וב"שם הגדולים" (מערכת ספרים אות ט), הובאו דבריו בתשובת הגר"ע יוסף ("יחווה דעת" ח"ה סי' נ"ד).
^ 2. "יחווה דעת" הנ"ל שהתיר לספרדים להתארח ולאכול בבתי מלון, שבהם נוהגים בעניין בישולי עכו"ם לפי רמ"א, עיין שם, וב"מנחת יצחק" (ח"ז, סי' סב). אמנם סיים הגר"ע יוסף "והמחמיר תבוא עליו ברכה". וטעם היתרו משום דאמרינן ספק ספיקא אפילו נגד מרן (ספק הלכה כרמ"א, ואף אם לאו - שמא יש להקל, מכיוון שמדובר בפועל המועסק אצל היהודי ובביתו, עיין שם).
עוד מצאנו לגר"ע יוסף ("יביע אומר", ח"ה, ס"ג) שהתיר לספרדי המתארח בסעודה אצל אחר, ומתבייש לשאלו אם הבשר "חלק", שיוכל לאכול את הבשר, ואף זאת מטעם ספק ספיקא, עיין שם.
^ 3. ע"פ דברי הגמ' בסוטה (מח ע"א) "לבטולי הא מקמי הא", ועיקרון זה אומץ בפוסקים במקומות מספר (לדוגמה, שו"ת "יחווה דעת" ח"ד, סי' מו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.














