ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
אהבת ה' ויראתו
א הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה – מִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְיִרְאָה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ"* (דברים ו,ה; יא,א), וְנֶאֱמַר: "אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (שם ו,יג; י,כ). ב1 וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם* בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים, וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ – מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהילים מב,ג).
ב2 וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן, מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו, וְיִירָא וְיִפְחַד, וְיֵדַע שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה, עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת,* כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד:* "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ... מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ..." (שם ח,ד-ה).
ב3 וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פֶּתַח לַמֵּבִין* לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה: שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
6 - הלכות יסודי התורה פרק א' הלכות י'-י"ב
7 - הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכות א'-ב'
8 - הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכות ג'-ח'
טען עוד
ביאורים
בתחילה, בפרק א', עסק הרמב"ם ביחס השכלי שלנו אל הבורא, במצוה לדעת את ה'. כעת עוסק הרמב"ם ביחס הרגשי שלנו אל הבורא. כלפי ה' יש לנו שני רגשות בסיסיים, שלכאורה סותרים זה את זה - אהבה ויראה. אהבה נובעת מתוך תחושת קירוב והזדהות, ואילו יראה נובעת מתוך תחושת ריחוק והתבטלות. ה' הוא גם קרוב אלינו וגם רחוק מאיתנו בעת ובעונה אחת. מצד אחד הוא מעניק לנו חיים ורוצה בטובתנו, ומצד שני הוא אין סוף שאינו תלוי כלל במציאות של העולם. כל אחד מהרגשות הללו הוא לא מדויק ביחס לה', ולכן אנחנו נדרשים לטפח ולהעצים את שניהם גם יחד.
גם הדרך לחוש את האהבה והיראה היא אחת, והיא נעשית על ידי התבוננות בבריאה. העולם שאנו חיים בו, מעורר בנו גם תחושת התפעלות והערצה אדירה למי שיצר אותו, וגם תחושת אפסיות וקטנות כלפי היכולת האנושית המוגבלת שלנו. וכן מביא אותנו להכרה בחכמה האדירה של הבורא, לעומת עניות הדעת של האדם.
התורה מצווה עלינו לאהוב את ה' ולירא אותו. את המצוה הזו מקיימים על ידי הכרת עולם הטבע ('מעשה בראשית') ועל ידי הבנת הקשר שבין העולם לבורא ('מעשה מרכבה'). לדעת הרמב"ם לימודי פיזיקה וביולוגיה אינם רק 'לימודי חול', כפי שרגילים לכנותם, אלא, הם מרכיב ממצוות אהבת ה' ויראת ה'. כשזו מטרתם הם אף חלק ממצוות לימוד התורה (ראה הלכות תלמוד תורה א, יב). כמו הנחת תפילין ונטילת לולב, גם לימוד המדעים הללו הוא הדרך לקיום מצוות עשה מהתורה, ובעצם שתי מצוות עשה גם יחד. את הפרקים ב-ד מקדיש הרמב"ם להכרה הכללית של מבנה עולם הטבע ועולם הרוח. פיזיקה איננה 'ביטול תורה', לדעת הרמב"ם, אלא מדע המביא לידיעות בעלות חשיבות ראשונה במעלה. היא חלק בלתי נפרד מ'הלכות יסודי התורה'.
הרחבות
הדרך לאהבת ה'
בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים. הראשונים והאחרונים הציעו מספר דרכים להגיע לאהבת ה':
א. מדברי הרמב"ם כאן עולה שאפשר להגיע לאהבת ה' מהתבוננות בחכמת הבריאה .
ב. להתבונן במצוות ובהנהגת ה' את העולם - כך כתב הרמב"ם בספר המצוות: "שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו" [ספר המצוות, עשה ג, ספר החינוך תיח]. הרמב"ם מביא חיזוק לדבריו מדברי הספרי "לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, איני יודע כיצד אוהבים את המקום. תלמוד לומר - והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, תן הדברים האלה על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו" [ספרי דברים, לג].
הרב נחום אליעזר רבינוביץ מבאר שלדעת הרמב"ם יש צורך בשתי הדרכים שהזכרנו. אהבת ה' העליונה יותר מגיעה מתוך העיון בתורה, במצוות וביסודות רוחניים כדוגמת מעשה מרכבה, אולם כדי שאדם יחפוץ להתעמק בלימוד התורה יש צורך באהבת ה' הבסיסית הבאה מתוך התבוננות בברואים [יד פשוטה, יסודי התורה ב, ב].
ג. להתבונן בטובות שעשה ה' לאדם - "יחשוב בלבו הטובות שעשה לו הקב"ה כבר שבראו... ויכוננהו בחכמה וברא בו נקבים נקבים... ואחר צאתו לאויר העולם מגדלו ועוזרו בכל מיני עזר" [סמ"ג עשין ג].
ד. להתבונן בכך שה' בחר בנו מכל העמים - "עוד ירצה לעורר לב איש ישראל לאהבת ה'... והוא אומרו ואהבת את ה' לטעם זה שלא בחר להיות אלא אלהיך" [אור החיים דברים ו, ה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
