ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החלו התלמידים לשאול אותו על אשר אפשר ללמוד מחפצים שונים שהתחדשו בימיהם.
שאל הראשון – מה אפשר ללמוד מהרכבת ומסילת הברזל? ענה הרבי – שבגלל רגע אחד אפשר לאחר הכול.
שאל השני – ומה נלמד מהמברק? ענה הרבי – שכל מילה נמנית ונחשבת.
שאל השלישי – ומן הטלפון? ענה הרבי – ששומעים במקום אחר את מה שאנו מדברים כאן.
תובנה חשובה ועמוקה זו היא יסוד חשוב ביהדות, ומתבלטת בצורה מיוחדת בפרשת משפטים. ויכוח ארוך ומר ניטש בין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם בנושא זה.
אומרים חכמי הגויים – אנו עוסקים בסוגיות פילוסופיות עמוקות ונשגבות, ואילו אתם היהודים מעסיקים את ראשכם בעיקר בשאלות על שוורים שנגחו זה את זה וכדומה. אנו עוסקים בחכמה נצחית ואתם בדברים פעוטי ערך!
עונים חכמי ישראל (תפארת ישראל למהר"ל פי"א) – תורתנו היא הנצחית והיא הנותנת גדלות לאדם, מפני שאיננו עוסקים בשוורים, אלא ברצון ה' להביא יושר לעולם, ורצון זה מתגלה בהנחיותיו לסדר ולמשפט הנכונים בעולם. ואכן, מיד לאחר ההתגלות המופלאה של מעמד הר סיני, אנו ניגשים ליישמה בתורה המשפטית המסועפת בפרשת משפטים.
מכאן קצרה הדרך לצעד הבא שהובלט בתורת החסידות וגורס שדבר ה' ניבט אלינו מכל המאורעות בעולם, ואפילו מכל מעשי הבריות. תפישה זו היא העומדת ביסוד כל אלו אשר חשים 'השגחה פרטית' מכל מה שקורה להם, או אלו אשר לומדים יסודות באמונה והשקפת עולם ממאורעות התקופה השונים.
אך בצד החשיבות ללמוד יסודות רוחניים ממאורעות העולם, עלינו גם להיזהר בכך. לעיתים, ישנם אנשים שעל כל תנודה קלה – עולמית או פוליטית, בונים תילי תילים. והנה הרוח נושבת לצד אחר, והכל מתגלה כעורבא פרח. לא כל פעם שהמחירים עולים מעט זוהי תקופת חבלי משיח עליה נאמר: "והיוקר יאמיר", ולא כל רב שמתגלה כ- מעט פחות גדול בתורה הוא הביטוי ל- "חכמת זקנים תסרח".
עברנו תקופה של 'סקרי בחירות', וכעת אנו בתקופה של ספינים מסביב למו"מ הקואליציוני. ראוי להביט במאורעות מבט מעמיק וארוך טווח, לשמוע מהם את דבר ה' בעומק, ולא להיתפס לפרשנויות רדודות הבונות תילי תילים רוחניים, על ממצאים שאינם מחזיקים מעמד אפילו שבוע אחד.
ועל כל אלו ראוי לדרוש את מימרתו של רבי ישראל מרוז'ין, העוסקת בתפר בין מעמד הר סיני לפרשת משפטים – "מזבח אדמה תעשה לי. ואם מזבח אבנים תעשה... לא תבנה.. גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה". מזבח אדמה, הרצוי לה' יתברך הוא מזבח של דממה ('אדמה' לשון – 'דממה'). אך אם אתה עושה מזבח מדיבורים, אל תקציע אותם ואל תלטוש אותם, כי באומנות גאה זו אתה מחלל אותו.
שנזכה לשמוע את דבר ה' אלינו בענווה ונקיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
