ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
כ אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיך יְחַיְּבֵנִי, וְיֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בְּאַנְשֵׁי הֹדּוּ הַאִם צִדְקָם מֵעַצְמָם וְאֵין לָהֶם מֶלֶך, אוֹ צִדְקָם מֵחֲמַת מַלְכָּם, אוֹ שֶׁהַדָּבָר מִשְּׁנֵי הַפָּנִים יַחַד?
כא אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם הָיָה מֵבִיא לְךָ שְׁלוּחוֹ תְּשׁוּרוֹת הֹדִּיּוֹת, אֵין לְךָ סָפֵק שֶׁאֵינָן נִמְצָאוֹת אֶלָּא בְּהֹדּוּ בְּאַרְמוֹנוֹת הַמְּלָכִים, עִם כְּתָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֵדוּת שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ, וְעִמּוֹ תְּרוּפוֹת שֶׁהֵן מְרַפְּאוֹת אוֹתְךָ מֵחֳלָיֶיךָ, וְשׁוֹמְרוֹת בְּרִיאוּתְךָ, וְסַמֵּי מָוֶת לְשׂוֹנְאֶיךָ וְאוֹיְבֶיךָ, תֵּצֵא נֶגְדָּם בָּהֶם וְתָמִית אוֹתָם מִבְּלִי הֲכָנוֹת וּכְלֵי מִלְחָמָה, הֶהָיִיתָ מִתְחַיֵּב לְהִשָּׁמַע לוֹ?
כב אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן, וְהָיָה סָר מִמֶּנִּי הַסָּפֵק הַקּוֹדֵם הַאִם יֵשׁ לְהֹדּוּ מֶלֶך אִם לֹא, וְהָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ וּדְבָרוֹ מַגִּיעִים אֵלָי.
כג אָמַר הֶחָבֵר: וְאִם תִּשָּׁאֵל עָלָיו, בַּמֶּה תְּתָאֲרֵהוּ?
כד אָמַר הַכּוּזָרִי: בַּתְּאָרִים אֲשֶׁר הִתְאַמְּתוּ אֶצְלִי בְּמַרְאֵה עֵינַיִם, וְאַחַר כֵּן אֲצָרֵף אֲלֵיהֶם אוֹתָם שֶׁהָיוּ מְפֻרְסָמִים וְהִתְבָּרְרוּ עַל יְדֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים.
כה אָמַר הֶחָבֵר: וְעַל דֶּרֶך זוֹ הֲשִׁיבוֹתִיךָ כַּאֲשֶׁר שְׁאַלְתַּנִי. וְעַל דֶּרֶך זוֹ פָּתַח משֶׁה לְפַרְעֹה, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ: "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ", רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוֹאִיל וְהָיָה עִנְיָנָם מְפֻרְסָם אֵצֶל הָאֻמּוֹת, וְשֶׁהִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם עִנְיָן אֱלֹהִי וְהִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה לָהֶם הַנִּפְלָאוֹת, וְלֹא אָמַר לוֹ: אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אוֹ בּוֹרְאִי וּבוֹרַאֲךָ, שְׁלָחַנִי. וְכָך פָּתַח ה' דְּבָרָיו אֶל קְהַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְלֹא אָמַר: אָנֹכִי בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּבוֹרַאֲכֶם. וְעַל כֵּן כָּכָה פָּתַחְתִּי לְךָ, מֶלֶך כּוּזָר, כַּאֲשֶׁר שְׁאַלְתַּנִי עַל אֱמוּנָתִי. הֲשִׁיבוֹתִיךָ בְּמַה שֶׁמְּחַיֵּב אוֹתִי וְאֵת קְהַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְאַמְּתָה אֶצְלָם הָרְאִיָּה הַהִיא, וְאַחַר כָּך הַמָּסֹרֶת הָרְצוּפָה, אֲשֶׁר הִיא כָּרְאִיָּה.
כו אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאִם כֵּן, תּוֹרַתְכֶם אֵינָהּ כִּי אִם לָכֶם.
כז אָמַר הֶחָבֵר: אָמְנָם כֵּן, וּמִי שֶׁמִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ מִן הָאֻמּוֹת רַק יַשִּׂיג מֵהַטּוֹב שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יִהְיֶה שָׁוֶה עִמָּנוּ. וְאִלּוּ הָיָה חִיּוּב הַתּוֹרָה בִּגְלַל שֶׁבְּרָאָנוּ, הָיוּ שָׁוִים בָּהּ הַלָּבָן וְהַשָּׁחוֹר, כִּי כֻּלָּם בְּרִיּוֹתָיו. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא בִּגְלַל הוֹצִיאוֹ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם וְהִתְחַבְּרוֹ בָּנוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הַסְּגֻלָּה מִבְּנֵי אָדָם.
כח אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, הַיְּהוּדִי, מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְּוָנִים, וּכְבָר שָׁב דְּבָרְךָ לִהְיוֹת רָזֶה אַחַר שֶׁהָיָה שָׁמֵן.
כט אָמַר הֶחָבֵר: הִרְזֵיתִיו? — אַשְׁמִינֵהוּ, אִם תַּרְחִיב לִי לִבְּךָ עַד שֶׁאַרְחִיב בְּפֵרוּשׁוֹ.
ל אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱמֹר מַה שֶּׁתִּרְצֶה.
___________________________
מה שמגיע – מה ששמעת. תשורות – מתנות. אותם שהיו מפורסמים – שמועות על מלך הודו שאמנם לא הוכחו לי אך מסתבר שאף הן נכונות. האחרונים – התיאורים שראיתי באמיתותם. עניינם – מעשיהם של האבות. התחבר אליהם – בנבואה. עניין אלוהי – השראת שכינה. הראיה ההיא – ראה בביאורי מילים לעיל סעיף ט"ו. המסורת הרצופה – שעוברת בקרב עם ישראל. ולא יהיה שוה עמנו – גר אינו יכול לקבל נבואה [ראה להלן מאמר ראשון, קטו]. הסגולה – הדבר הנברר, הנבחר [הערת הרב שילת]. מתהפך – משתנה. לפעמים דבריך מובנים ומתקבלים ולפעמים תמוהים. להיות רזה – נמשל: תמוה ובלתי מובן.
ביאורים
משל מלך הודו פותח בפנינו פתח להבנת העיקרון שאותו למדנו בפסקה הקודמת. מתי דבר נעשה רלוונטי עבורנו? החבר מוכיח שרק כאשר אנו זוכים ליחס ישיר הנוגע אלינו, היחס הזה מחייב אותנו להתייחסות. לכבד את המלך על צדקותו רק בגלל שאנשי מדינתו מתנהגים בצורה ראויה להערכה, זו בקשה משונה, וניתן להקשות עליה משני פנים: א. ייתכן שיש להם מלך אך התנהגותם לא נובעת מצדקותו אלא מטבעם הטוב. ב. ייתכן שאין להם מלך כלל. אך כאשר המלך שולח אליי מתנות ומעניק לי מטובו באופן ישיר, אזי הספק שהיה לי בתחילה נפתר. כעת, ברור לי מעל לכל ספק שישנו מלך ושמעשיו נוגעים אליי ישירות. לא מדובר בהשערה, לא מדובר במחשבה ובהנחה. זוהי הוכחה חותכת. בדרך זו מסביר החבר לכוזרי את יתרון האמונה העברית. בכך שהיא איננה מתחילה מהשערות אלא מחוויות מוחשיות שלא ניתן להתכחש אליהן. יש מלך ודבריו גם נוגעים אליי! רק לאחר שדבר זה נתברר לנו, נבנית קומה נוספת בעולם האמונה – האמונה במה שאינני מכיר ושידיעתי אותו נגזרת מן הדברים שראיתי במו עיני. שתי הקומות האלה בונות את עולם האמונה היהודי עד ימינו אנו. האחת – ההתגלות ההיסטורית של ה' אל עמו – יציאת מצרים, מתן תורה ויתר מאורעות ההשגחה עד לכניסתם לארץ, והשנייה – המסורת המונחלת מדור לדור ומתבססת על ההתגלות ההיסטורית. שתי הקומות האלה גם יחד בונות את עולם האמונה השלם – פנייה אלוהית אל האדם ולאחר מכן פניית האדם לחקור ולהתחקות אחרי הפנייה האלוהית אליו. ללמוד על הנסתר מתוך מה שהתגלה.
לאחר שהבנו שבסיס היהדות הוא המפגש שחווינו ביציאת מצרים ומתן תורה, מובן הדבר שאין היהדות שייכת אלא לעם ישראל בלבד שחווה מפגש זה. המלך תמה על הדבר, והתשובה שיעניק לו החבר תשנה את כל תפיסת עולמו.
הרחבות
1. אמיתת המסורת העוברת מדור לדור
הִתְאַמְּתָה אֶצְלָם הָרְאִיָּה הַהִיא, וְאַחַר כָּך הַמָּסֹרֶת הָרְצוּפָה, אֲשֶׁר הִיא כָּרְאִיָּה . ראשונים נוספים כותבים את היסוד הזה: הרס"ג כותב בהאמונות והדעות [מאמר ג] "כבר אמרו בספרים כי ההגדה הנאמנת אמת, כאמיתות הדבר המושג בראות", וכן כותב בעל חובות הלבבות בהקדמתו לספרו: "והשערים שפתחם הבורא לדעת תורתו ודתו הם שלשה: האחד מהם השכל הניצל מכל פגע, והב' – ספר תורתו הנתונה למשה נביאו, והג' – הקבלות שקבלנו מקדמונינו", וכן הרמב"ן בפירושו לתורה מבאר למה הקבלה כֹּה חזקה: "כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאוזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו. זהו שאמר שם "וגם בך יאמינו לעולם" [שמות יט, ט], כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל. והם לא יסתפקו (לא יהיה להם ספק) כלל בעדותנו שנעיד להם, אבל יאמינו בוודאי שראינו כולנו בעינינו, וכל מה שסיפרנו להם" [דברים ד, ט].
2. מעמד הגרים
וּמִי שֶׁמִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ מִן הָאֻמּוֹת רַק יַשִּׂיג מֵהַטּוֹב שֶׁלָּנוּ, וְלֹא יִהְיֶה שָׁוֶה עִמָּנוּ. החבר מתייחס גם בהמשך להבדל בין ישראל לגרים בעניין הנבואה וכך כותב: "ועם כל זה לא ישתוה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה" [אות קטו]. לעומת זאת משתמע מהרמב"ם שכן תתכן נבואה אצל גרים ואפילו אצל גויים! שהרי כותב באיגרת תימן: "שלא נאמין בנבואת זיד ועמר- אין זה בשביל שאינם מישראל, כמו שחושב ההמון, עד שנצטרך לדייק ממלת 'מקרבך מאחיך', שהרי איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהוא כולם אצלנו נביאים ואף על פי שאינם מישראל... אבל נאמין בנביא או נכחישהו מצד נבואתו ולא מצד יחוסו".
שאלות לדיון
המלך מסכים שאילו מלך הודו היה שולח לו תשורות ותרופות הוא היה מקבל עליו את מרותו. האם נכון למדוד את האמת על פי התועלת שיוצאת לי ממנה?
לפי דברי החבר, ראיית הפלאים בזמן יציאת מצרים מחייבת את עם-ישראל. מה מקומה של הדת בחיינו? האם אני מחובר אליה או שמא מחויב לה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מי אתה עם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
