ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ו וְאָמַר לוֹ הַכּוּזָרִי: הִנֵּה מִי שֶׁרוֹצִים לְהַדְרִיכוֹ בִּדְבַר אֱלֹהִים, וְשֶׁיִּתְאַמֵּת אֶצְלוֹ כִּי אֱלֹהִים מְדַבֵּר עִם בָּשָׂר וָדָם, וְהוּא מַרְחִיק זֶה, צָרִיך שֶׁיְּקֻיְּמוּ אֶצְלוֹ דְּבָרִים מְפֻרְסָמִים שֶׁאֵין דְּחִיָּה לָהֶם, וּבְקשִׁי יְאֻמַּת אֶצְלוֹ שֶׁאֱלֹהִים כְּבָר דִּבֶּר עִם אָדָם. וְאִם סִפְרְכֶם מוֹפֵת, הֲרֵי הַסֵּפֶר עֲרָבִי, וְאֵין מַבְחִין בְּמוֹפְתוֹ וּפִלְאוֹ לוֹעֵז כָּמוֹנִי, וְכַאֲשֶׁר נִקְרָא בְּאָזְנַי לֹא הִבְדַּלְתִּי בֵּינוֹ וּבֵין זוּלָתוֹ מִן הַדִּבּוּר הָעֲרָבִי.
ז וְאָמַר לוֹ הֶחָכָם: כְּבָר נִרְאוּ עַל יָדוֹ מוֹפְתִים, אֲבָל הֵם לֹא הוּשְׂמוּ רְאָיָה לְקַבָּלַת תּוֹרָתוֹ.
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא תָּנוּחַ הַדַּעַת לְהוֹדוֹת שֶׁהָאֱלוֹהַּ מִתְחַבֵּר אֶל בָּשָׂר וָדָם אִם לֹא בְּמוֹפֵת שֶׁיֵּהָפְכוּ בּוֹ הָעֲצָמִים, וְאָז נֵדַע שֶׁזֶּה לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ אֶלָּא מִי שֶׁבָּרָא אֵת הַדְּבָרִים מִלֹּא דָּבָר, וְשֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ הָעִנְיָן לִפְנֵי הֲמוֹנִים, יִרְאוּהוּ בְּעֵינֵיהֶם, וְלֹא יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּסִפּוּר וּמָסֹרֶת, וְשֶׁיֵּחָקֵר זֶה וְיִבָּחֵן בְּחִינָה אַחַר בְּחִינָה, עַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם דִּמְיוֹן אוֹ כִּשּׁוּף, וּבְקשִׁי תְּקַבֵּלְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא וְהַמַּלְאָכִים וְהַשָּׁמַיִם וְהַמְּאוֹרוֹת יִתְחַבֵּר אֶל הָרֶפֶשׁ הַמְטֻנָּף הַזֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָאָדָם, וִידַבֵּר עִמּוֹ וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו.
ט וְאָמַר הֶחָכָם: הֲלֹא סִפְרֵנוּ מָלֵא מִסִּפּוּרֵי משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דְּחִיָּה לְמַה שֶׁעָשָׂה לְפַרְעֹה, וּבְקִיעַת הַיָּם, וְהַצָּלַת מִי שֶׁרָצָה אוֹתוֹ וְהַטְבָּעַת מִי שֶׁקָּצַף עָלָיו, וְאַחַר כָּך הַמָּן וְהַשְּׂלָו בְּמֶשֶׁך אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְדִּבּוּרוֹ עִם משֶׁה בָּהָר, וְהַעֲמָדָתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ, וְהַנְחִילוֹ לוֹ נִצָּחוֹן עַל הָעֲנָקִים. וּמַה שֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן מִן הַמַּבּוּל, וּמַהְפֵּכַת אַנְשֵׁי לוֹט. הֲלֹא זֶה מְפֻרְסָם, וְאֵין חֲשָׁד בּוֹ לְתַחְבּוּלָה וְדִמְיוֹן.
י אָמַר הַכּוּזָרִי: רוֹאֶה אֲנִי בְּוַדַּאי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לִשְׁאֹל אֵת הַיְּהוּדִים, לְפִי שֶׁהֵם שְׁאֵרִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם הָרְאָיָה שֶׁיֵּשׁ לֵאלֹהִים תּוֹרָה בָּאָרֶץ.
___________________________
מקימים היחוד והקדמות – מאמינים באחדות ה' ושה' קדמון. היחוס – של האנושות. הגשמות – הגשמת הבורא. שום דבר – ביטוי שמשמעו הגשמת הא-ל. בדיבור – בתורת דת האסלאם. השאלה – משל. ספרנו – הקוראן. מופת – ראיה על אמיתותו. ונביאנו הוא חותם הנביאים – מוחמד הוא הנביא האחרון. וגמול הנשמע – שכר המציית לדת האסלאם. ושיתאמת – שיתברר לו כאמת. והוא מרחיק – מתקשה להאמין בכך. לועז – דובר שפה זרה (שאינה שפת הקוראן). על ידו – 'נביא' האסלאם. לא הושמו ראיה – המופתים אינם משמשים כראיה לאמיתת האסלאם.
ביאורים
תיאור הדת המוסלמית פותח בניסיון להסביר את ייחודה של דת זו. אך לבסוף, באופן מפתיע, הוא מצביע אל עבר היהדות. הדת המוסלמית חורתת על דגלה את אמונת הייחוד. שמה מעיד על מהותה – אסלאם פירושו כניעה, הכניעה אל הא-ל האחד. בכך היא מתוקנת מן הנצרות שהגשימה את הא-ל והפכה אותו לאדם. עם זאת, המוסלמי מנסה להציג את ייחוד הדת באמצעות ציון ייחוד ספר הקוראן העומד בבסיס דת האסלאם ועל ידי הנביא מוחמד מקים הדת. מלך כוזר טוען בפני המוסלמי טענה שתחזור גם בהמשך הספר – כיצד ניתן לחבר בין האלוהים הנבדל עם האנושי הפחות והחומרי? שאלה זו, עומדת בבסיס הקושי של הכוזרי לקבל את טענות המוסלמי, והיא הבעיה העומדת בבסיס הדתות כולן – הקושי להבין את אפשרות החיבור בין האלוהי לאנושי. המוסלמי אמנם בחר בא-ל מופשט ועליון אך עם זאת, השכר בעולם העליון הוא חומרי ומגושם לחלוטין. כיצד אפשר להסביר את הפער הזה? הניסיון הזה, לגשר על הפער שבין גשמי לרוחני יוצר מיני מצבי ביניים משונים. גם כאן, המוסלמי מתקשה לשמור על קו אחיד המסביר כיצד ניתן לחבר בין עליונים לתחתונים. הוא מנסה להסביר את עליונותו של הקוראן כדי לתת מקור אובייקטיבי לאמיתת הטיעון שלו, אך עבור הכוזרי המקור הזה לא מהווה מסמך משכנע בהיותו פונה לקהל היעד הערבי בלבד. לבסוף 'נכנע' המוסלמי ומשעין את אמונתו על מקור ההיסטוריה היהודי. אמנם, המוסלמי מנכס להיסטוריה המוסלמית את כל אשר נאמר על היהודים, אך בסופו של דבר ההוכחה הזאת מעודדת את הכוזרי ללכת לחפש את האמת בקרב העם היהודי, על אף מצב השפלות שהוא נמצא בהווה.
הרחבות
1. על הקוראן
קְבִיעָתֵנוּ כִּי סִפְרֵנוּ הוּא דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מוֹפֵת. הרב הנזיר כותב על טענה זו שספר הקוראן הוא "ספר מבולבל, אין סדר, ואין מוקדם ומאוחר". הוא מצטט את המתרגם של הקוראן לעברית, הרמן (צבי חיים) רקנדורף , שאומר "לולי היה (הקוראן) כולל יסודי דת נפרצת (נפוצה), לא היה כדאי לראותו אף כי לקרוא בו"...
2. הרחקת הגשמות
וְאִם יֵרָאֶה שׁוּם דָּבָר בַּדִּבּוּר, נְפָרֵשׁ אוֹתוֹ וְנֹאמַר כִּי הוּא דֶּרֶך הַשְׁאָלָה וְקֵרוּב. המוסלמי אומר, שבניגוד לנוצרי אמונתם מרחיקה את הגשמות מהא-ל, ואם יראה איזה דבר מדבריהם שנראה כמגשים יש לפרש אותו שהוא נאמר כמשל וכדי לקרב את שכלנו לאמונה. דעה זו של המוסלמים התפתחה מאוד אצל הפילוסופים הערבים, כאבן רושד, וכן פירשו גדולי ישראל את פשטי מקראות התורה הנראים כהגשמה, [ראה בהרחבה במורה נבוכים חלק א]. דעה זו של המוסלמים הוציאה אותם מגדר עובדי עבודה זרה, וכמו שאומר הרמב"ם בתשובה: "אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה אמונת העבודה זרה מפיהם ומלבם, והם מייחדים לא-ל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי" [הוצאת 'מקיצי נרדמים' סימן שסט].
שאלות לדיון
המוסלמי מתאר את הגמול על מעשי האדם בעולם הזה. האם גם עבודת ה' שלנו נובעת משכר ועונש, גן עדן וגיהינום?
מדוע ריה"ל הזכיר את שיטת הפילוסוף, הנוצרי והמוסלמי? מה למדת מכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
