ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לבניית הארון מספר מטרות.
הראשונה - לשמש ככלי לשמירת הָעֵדֻת (ספר התורה-רש"י, הלוחות- אבו עזרא ורשב"ם) כמפורש בכתוב:
"וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כ"ה טז).
(כדאי לעיין במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות לרמב"ם ובהשגות הרמב"ן למצות עשה לג).
השניה - לשמש כבסיס לכפורת ולכרובים כמפורש בכתוב:
"וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה" (שם, שם כא).
השלישית - לשמש כמקום התוועדות עם השכינה להמשך קבלת התורה. וז"ל הכתוב:
"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם כב).
כל המטרות הללו מושגות כאשר הארון נמצא במקום הפנימי ביותר בקודש הקודשים מאחורי הפרוכת.
לבניית הארון גם מטרה נוספת, שלכאורה, רחוקה ומנוגדת לתפקידים המתוארים בפרשה. בספר במדבר בפרשיה קטנה - הקובעת ספר לעצמה - מופרדת באמצעות "נונים הפוכים", מובא:
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (י' לה).
לפי פסוקים אלה, הארון הוא היוצא לפני העם במלחמה. נוכחות השכינה במחנה ישראל היא היא המביאה את הניצחון בשדה הקרב. (במסגרת קצרה זו לא נכנס לדיון כמה ארונות היו). כדי להשיג מטרה זו על הארון להיות בחוץ, עם החיילים ולוחמי יחידות חוד החנית. במאמר מוסגר נציין כי גם עמוד הענן מופיע בשתי הופעות, מצד אחד: "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז ב) ומצד שני:
"וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות י"ג כא).
בעקבות כך שחלק מנושאי הארון אינם מוכנים לצאת ולהוביל בשדה הקרב, עולה לדיון שוב וביתר שאת שאלת ה"שוויון בנטל".
על מנת להשיג את בנין המשכן במלוא הדרו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח), יש צורך בקודש קדשים עם ארון המכיל את מורשתו הרוחנית של עם ישראל בתוכו.
כדי שקודש קדשים זה יהיה המרכז של כל העם, על עולם הישיבות להפנים את המסר שהחובה והזכות לצאת לפני המחנה, גם בזמן מלחמה, מוטלות על שכם כולם ובמיוחד על כתפי מי שהתנדב לשאת את הארון.
(אין צורך לדון בחובת הגיוס של מי שאינו מסוגל לשבת וללמוד, בבחינת והגית בו יומם ולילה, מי שלא יעסוק מיוזמתו בהקמת מסגרות גיוס המתאימות לאורח חייהם, עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעולם התורה כולו).
הבה נאחל לכל עם ישראל כי מנהיגיו ימצאו את המתווה,
לטובת כלל הציבור, שיבטיח שותפות אמת בין כל חלקיו
וגם את השכנת השכינה בפנים ובחוץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
