ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וּבְנֵי יַעֲקֹב כֻּלָּם סְגֻלָּה, כֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהָיָה לָהֶם הַמָּקוֹם הַהוּא הַמְיֻחָד בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת חוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּקָהָל, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְצָא אֶלָּא בִּיחִידִים. וְהַשְׁגָּחַת ה' הָיְתָה לְשָׁמְרָם וּלְהַרְבּוֹתָם וּלְגַדְּלָם בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְגֻדַּל הָאִילָן אֲשֶׁר עִקָּרוֹ טוֹב, עַד שֶׁהוֹצִיא פְּרִי שָׁלֵם דּוֹמֶה לַפְּרִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִטַּע מִמֶּנּוּ, רְצוֹנִי לוֹמַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְאֶחָיו. וְהָיוּ מִן הַפְּרִי משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּכְגוֹן בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וּכְגוֹן שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִים לִנְבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, וּכְגוֹן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְחוּר, וְזוּלָתָם רַבִּים. וְאָז זָכוּ לְהֵרָאוֹת הָאוֹר עֲלֵיהֶם, וּלְאוֹתָהּ הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹהִית. וְאַף אִם הָיוּ בָּהֶם מַמְרִים מְאוּסִים, מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּלִי סָפֵק סְגֻלָּה, בְּמוּבָן שֶׁהֵם בְּטִבְעָם וּמִזְגֵּיהֶם מִן הַסְּגֻלָּה, וְיוֹלִידוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה סְגֻלָּה, וְנִשְׁמָר הָאָב הַמַּמְרֶה בִּגְלַל מַה שֶּׁמְּעֹרָב בּוֹ מִן הַסְּגֻלָּה, אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בִּבְנוֹ אוֹ בְּנֶכְדּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁתִּזְדַּכֵּך הַטִּפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּתֶרַח וְזוּלָתוֹ מִמִּי שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בּוֹ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֲבָל בְּטִבְעוֹ שֶׁיּוֹלִיד סְגֻלָּה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּטֶבַע כֹּל מִי שֶׁנּוֹלַד מֵחָם וָיָפֶת. וְנִרְאֶה כְּמוֹ זֶה בָּעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם אֵינָם דּוֹמִים לַאֲבִיהֶם כְּלָל אֲבָל הֵם דּוֹמִים לְסָבָם, וְאֵין סָפֵק כִּי הַטֶּבַע הַהוּא וְהַדִּמְיוֹן הַהוּא הָיָה צָפוּן בַּבֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְלָה לַחוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁטֶּבַע עֵבֶר הָיָה צָפוּן בְּבָנָיו עַד שֶׁנִּגְלָה בְּאַבְרָהָם.
___________________________
המקום ההוא – ארץ ישראל. ונשמר – ה' שומר עליו. שלא נגלה לחוש – לא נראה כלפי חוץ.
ביאורים
בפסקה זו מגביה ריה"ל את נקודת המבט שלנו על עם ישראל לקראת הבהרת משמעות חטא העגל. חטא זה, מערער לכאורה על בחירת ישראל לעם סגולה. ריה"ל מכניס בפיו של מלך כוזר את טענת החלפת ישראל, טענה שנזכרת בפי הנוצרים ובפי המוסלמים. הנחת היסוד שעומדת בבסיס דתות אלה היא שהעם הוא נבחר כל עוד מעשיו תואמים את סגולתו. כאשר מעשיו סותרים את המהות שלשמה נבחר מפסיקה סגולתו וממילא – נפסקת גם בחירתו. על מנת להבהיר את הטעות שבתפיסה הזאת מבאר ריה"ל את החידוש שהתרחש עם לידת עם ישראל במצרים. לא מדובר כאן עוד ביחידים שההתייחסות אליהם נמדדת רק על פי מעשיהם. מדובר בקהל גדול שהגרעין היסודי שלו הוא גרעין הסגולה. לסגולה זו יש בכל דור ביטויים מעשיים בדמותם של צדיקים גדולים ומנהיגים מורמים מעם, אך ישנם גם, כמו בכל ציבור 'איברים מדולדלים', חלקים חלשים יותר שבהם הצד הסגולי לא מתגלה בפועל. חידושו של ריה"ל הוא שהיחס לאותם יחידים לא נמדד באופן פרטי אלא דרך המכלול של העם. יחידים אלה, עם כל חסרונותיהם, שייכים לכלל – לעם ישראל שבו ה' בחר. לא בכדי בחר ה' בעם ישראל. זוהי איננה בחירה בטעות. בחירת ישראל משמעותה היא יצירה: 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. העובדה שישנם חלקים בעם שאינם פועלים על פי האידיאל העומד בבסיסו אינם גורעים מיסוד הסגולה שאינו מתחיל מן הפרטים אלא מהכלל. הכלל הוא יסוד נשמת ישראל שיצא כאומה ממצרים. זוהי בחירה אלוהית שיצרה את העם הזה על כל סגולותיו. לאחר שאנו מבינים את התמונה באופן הזה, לאחר שהגבהנו את המבט להבין מהי סגולת ישראל ומעלתו, ניתן לנסות לגשת להבין את חטא העגל.
הרחבות
1. קליפה וגרעין
וּסְגֻלַּת אַבְרָהָם מִכֹּל בָּנָיו יִצְחָק. כאן מודגשת שיטתו של ריה"ל לפיה הסגולה הייתה מוטבעת ביחידים ועברה מדור לדור עד השלב שבו התבטלו הקליפות ונשארה הסגולה בלבד. עניין זה של סגולת ישראל נידון בהרחבה במקומות רבים כדוגמת המהר"ל שכותב: "בוודאי דבר זה אפשר לומר אצל נח ואדם, שלפי שלא היה הדביקות רק פרטי לנח בלבד, כאשר ישתנו הפרטים – ישתנה הדביקות גם כן. אבל האבות שלא היה הבטחתם פרטי, רק כללי... דהיינו כלל האומה, ואין שנוי בכללי, רק השנוי הוא בפרט. ולפיכך אף על גב שיתווסף ויגרע הדביקות לפי המקבלים, מכל מקום נמצא עצם הדביקות הכללי עומד" [נצח ישראל יא]. וכן בתוספות על מסכת שבת: "אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" [דף נה, א ד"ה 'ושמואל']. ובהרחבה באגרתו של הרב קוק [אגרת תקנה]: "והסגולה הוא כוח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי אפשר לו להשתנות כלל, 'כי הוא אמר ויהי' ".
הרמח"ל מסביר, שהאנושות כולה הייתה יכולה להיות בעלת סגולה זו אם הייתה בוחרת וחפצה בכך: "והנה נתן האדון ב"ה לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה" [דרך ה' חלק ב פרק ד]. לפי דבריו, גם לאחר הבחירה של הקב"ה בישראל, עוד הייתה אפשרות לכל העולם להגיע למדרגתם: "ואולם חסד גדול עשה הקב"ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו מקבלים אותה, עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה. וכיוון שלא רצו, אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה".
שאלות לדיון
החבר מסביר שהעניין האלוהי נדבק בעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. מדוע מושגים של עם וארץ הם מושגים דתיים-קדושים?
החבר מונה רבים שזכו להשגחה אלוהית. מהן ההשלכות של ההשגחה האלוהית בחיינו – האם היא באה 'לסדר' אותנו בחיים כי ה' משגיח עלינו ודואג לכל מחסורנו, או שעדיין יש מה לעשות בעניין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך מכינים תה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך ללמוד אמונה?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
