ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש תורמים, שמבקשים לתרום בעילום שם, ויש תורמים, שחשוב להם מאד ששם האדם אותו הם רוצים להנציח ייחרט באותיות של זהב על לוח גדול. יש כאלו, שאף דורשים שרק שמם יתנוסס על המבנה, ואיש זר לא יונצח במקום. אך מה תאמרו על אדם שכמעט לא תרם מאומה למקום, ובכל זאת דורש ששמו יתנוסס כבונה המקום?
בפרשתינו נשלם מעשה המשכן ותרומותיו, והכתוב מספר לנו – מי עשה ומי לא, "ויעשו בני ישראל, ככל אשר ציווה ה' את משה... ויביאו את המשכן אל משה". משמע ישראל עשו את המשכן והביאוהו מוגמר אל משה, ואכן רש"י מבאר – "לפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקב"ה הקמתו". משה נטל חלק בהקמה בלבד, (כלומר – חיבור חלקי המשכן זה לזה, כמו הרכבת 'פזל').
והנה למרבה ההפתעה, בספר במדבר (ז,א) נאמר - "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן...", המשכן נקרא על שמו של משה, וכל האומנים והיוצרים נעלמים מהתמונה.
קושיא זו שואל רש"י שם – "בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה"? ועונה – "לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר.. ולא טעה בתבנית אחת". ולכאורה, עדיין התמיהה בעינה עומדת, חלקו של משה קטן יחסית, ואין סיבה שכל המשכן יקרא על שמו.
אולם, באמת לומדים אנו כאן כלל חשוב בהנהגת ציבור, כיתה ומשפחה. משה עשה ולא עשה. משה ארגן, הסביר, לימד ונתן לכולם לעשות. כוחו הגדול היה בכך, שהוא לא עשה הכל בעצמו אלא שיתף את כולם בעשייה. השיתוף היה כל כך גדול, עד שבני ישראל (בפרשת פקודי) חשו שהם עשו את הכל בעצמם, והם מביאים את המשכן שהם יצרו אל משה.
אך האמת היא שמשה מסר עצמו על העניין, ועבד קשה יותר בכך ששיתף את כולם בעשייה המשותפת. לעיתים קל יותר לעשות הכל בעצמך, אך מי שרוצה שכולם ירגישו חלק בעניין, משתף את האחרים עימו.
ממשיך רש"י ואומר - "וכן מצינו בדוד, לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש שנא' (תהלים קלב) זכור ה' לדוד את כל ענותו... לפיכך נקרא על שמו שנא' (מלכים א יב) ראה ביתך דוד". דוד הלך בדרך שבה צעד משה. דוד שיתף את העם עימו גם כשכביכול לא היה צורך בכך.
בספר דברי הימים (א, כב, יד) מספר דוד לבנו שלמה על הסכומים שהוא הכין לבניין המקדש – מאה אלף ככרי זהב, מליון ככרי כסף, ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם. (לשם השוואה – למשכן הספיקו כ – 29 ככרות זהב, וכ – 100 ככרות כסף). בכל זאת, למרות הסכומים העצומים שהכין דוד, הוא מבקש מכלל העם לתת את נדבתם. ואכן העם מתנדב (דבה"י א, כט, ז) – חמשת אלפי ככר זהב ואדרכונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף וכו'.
בהשוואה לסכומים העצומים שנתנה המלכות, הרי שהתרומות שאסף העם הם מעטות. ובכל זאת- "וישמחו העם על התנדבם... וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה". העם שמח בזכות שדוד נתן לו בשמחה להיות שותף במצווה.
מדרכם של דוד ומשה נלמד כולנו לשתף ולזכות אחרים במצוות. ובחינוך ילדים – קל יותר לעשות במקום הילד, אך מי שישתף את הילד ויתאמץ על כך (במיוחד בניקיון פסח), יזכהו לצמוח, להתקדם ולשמוח. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
