ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא עירובין

מסכת עירובין דף כ"ז

הרב אורי בריליאנטכ"ד ניסן התשע"ג
491
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(כו: תחילת פרק בכל מערבין עד כז: 13-)

חלק א – הקדמה לגבי תחום שבת ועירוב תחומין.

יש איסור להתרחק יותר מ2000 אמה מהמקום שבו שבת (ר"ע – מהתורה, חכמים – מדרבנן).

כדי לאפשר להתרחק:

  1. 1.או - ישבות במקום מרוחק.
  2. 2.או – יעשה עירוב תחומין על ידי מזון שתי סעודות.

ועל זה אומרת משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.

 

חלק ב – רי"ח – "אין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ"

א.      אין למדין מן הכללות:

למשל – שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (יוצאי דופן – מצה והקהל),
ובמצוות עשה שלא הז"ג נשים חייבות (יוצאי דופן – לימוד תורה, פריה ורבייה ופדיון הבן).

ב.      ואפילו במקום שנאמר בו חוץ (יכולים להיות עוד יוצאי דופן). למשל -

  1. 1.זב שנמצא מעל משהו ולא נוגע בו לא מטמאו חוץ ממשכב ומושב ואדם.

והרי יש עוד יוצא דופן – מרכב.

      (נפק"מ לחלק הקדמי והאחורי של האוכף שנחשב מרכב ולא מושב).

  1. 2.משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.

והרי יש עוד יוצאי דופן – כמהין ופטריות.

 

חלק ג – עירוב במי מלח + הבלעה

במשנה - לגבי עירוב ומעשר שני מלח או מים לא נחשבים מזון. מה לגבי מי מלח?

A. בארץ ישראל: מחלוקת ר' אלעזר ורי"ס בר"ח -

לגבי עירוב – כן,
לגבי מעשר – מחלוקת (כי צריך "פרי").   

B. בבבל הקשו על ר' יצחק (שאמר שבמעשר כן):

ברייתא לגבי קניית ציר דגים (שזה גם סוג של מי מלח) בדמי מעשר שני:
ר"א - לא (אא"כ יש גם ממשות של הדג עצמו),
ר"י בן גדיש - כן,
            אבל מדויק שדווקא ציר שיש בו שומן מהפרי (דג), אך מי מלח - לא.

תשובת רב יוסף - אכן מי מלח בפני עצמם - לא,
אך ניתן בהבלעה כשמעורבים בשמן.

(יש מחלוקת ראשונים האם כעת גם לגבי עירוב הגמרא מבינה שזה דווקא עם שמן).

ראיה שמותר בהבלעה - בן בג בג בברייתא:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נשפך בבקר ובצאן וביין ובשכר...",
בבקר - מלמד שלוקחים בכסף בקר אגב עורו
(והעור עצמו יוצא לחולין, משא"כ בשמן ומי מלח ששם הכל תערובת אחת).

                                    [אגב, דיון על הברייתא - למה צריך את ארבעתם:

בן בג בג הוסיף - וכן צאן (צאן וגיזה), יין (יין וקנקן), שכר (מים עם הענבים, בתנאי שהחמיצו (כלומר שהמים קלטו את טעם הענבים)). 

רי"ח: מה הצריכותא?                

בכיוון הפסוק -
יש חידוש מבחינת הקשר בין שני הדברים:
בקר ועורו ממש גוף אחד, צאן וגיזה מחוברים, הקנקן שומר על היין אך המי תמד אולי סתם קיוהא בעלמא.  

בכיוון ההפוך -
אם היה רק שכר - אולי כלל לא מדבר על הבלעה על על דבילה קעילית,
החידוש בצאן - שאפילו שהגיזה לא נצרכת לשמירה על הצאן (בניגוד לקנקן).

אך למה כתוב בקר?

ואולי נציע - שאם היה כתוב רק צאן - היינו אומרים רק צאן אגב עורה ולא גיזתה,
דחייה - כי אם כן היתה התורה כותבת רק בקר (שלו אין גיזה).

ורי"ח נשאר בקושיא.



שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא עירובין

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il