ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שמעתי הסבר שכוונת רבי אלעזר בן עזריה במילה "בלילות" היא לא רק ללילה ממש אלא גם לתקופה של גלות שדומה ללילה. ולא ידע רבי אלעזר בן עזריה להשיב על השאלה: האם גם בתקופה של גלות מזכירים וחושבים על ניסי יציאת מצרים, עד שהיה בליל הסדר עם רבי עקיבא, במעשה המובא לעיל: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" ואז הבין רבי אלעזר בן עזריה שאומרים יציאת מצרים גם בלילות. רבי אלעזר בן עזריה ראה את רבי עקיבא שמספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה, את רבי עקיבא המאמין הרואה את חורבן ירושלים ואת פריחתה של רומי ושוחק (מכות כד ע"א), כי הוא רואה חורבן בית שתחתיו יבנה בית גדול הימנו, הוא רואה את העתיד, וכך גם הוא מספר ביציאת מצרים "כל אותו הלילה ", ליל הגלות, כי הוא רואה את הגאולה גם בחושך הגלות.
הגאולה נמשכת, נגלית וניכסת ואין הכוונה שהיא נעצרת אלא הדרך של הגאולה עולה להרים ונגלית ואחר-כך נמשכת בין ההרים, בין "הרי בתר" (שיר השירים ב, יז), נעלמת מהעין אבל אינה נעצרת, כמו שלפעמים הכביש מסתובב במעגלים ולכאורה ממשיכים נגד הכיוון הרצוי, אבל בסופו של דבר הכביש יגיע למטרה. המצב בגלות מצרים ובגלויות אחרות, נמשל לקפיץ, שככל שמתכווץ יותר, כך כשישחררו אותו, יתרומם בעוצמה גדולה יותר. כך הפרידה של ישראל מהקב"ה בתקופת הגלות, אמנם בחוץ יש כיסוי לקפיץ ונראה כאילו יש התרחקות גדולה והולכת, אך בפנים הקפיץ מתוח.
שלמות של מסירות נפש
התבוננתי בימים אלו בפסוק "ואהבת את ד' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו, ה), עליו דורשים חז"ל: "אפילו הוא נוטל את נפשך" (ברכות נד ע"א) ושאלתי את עצמי, למה לא נאמר: 'ויראת את ד' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך', שהרי לכאורה מסירות הנפש שנרמזת במילים "בכל נפשך", שייכת למידת היראה שלא לעבור חלילה על דבר ד' עד כדי מסירות נפש?
אכן התורה כנראה באה ללמדנו שצריך למסור את הנפש באופן היותר נעלה דהיינו במידת האהבה, מאהבת ד' ובשמחה למסור את הנפש, כדברי רבי עקיבא: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: 'בכל נפשך' – אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו" (ברכות סא ע"ב), מתי תהיה לי ההזדמנות להביע את אהבתי לד' בכל הנפש. כאשר אדם נתבע למסור את נפשו יכול הוא לשאול למה אני? כל ימי עשיתי מעל ומעבר ולמה זה מגיע לי? אבל רבי עקיבא הסתכל אחרת על המציאות. הוא לא שאל מדוע זה קרה לי, אלא שמח שהזדמנה לידו מצווה כזו גדולה, ואולי אף סבר שזה לא למרות מה שעשה עד עתה אלא בזכות כל מה שעשה עד עתה! וקל וחומר שרבי עקיבא היה אומר זאת בכל פעם שנתקל בקושי וסבל מחמת היותו מקיים מצוות ואם הוא לא הצליח לקיים את המצוות בגלל שמנעו זאת ממנו לאחר כל המאמצים שעשה, הוא שמח בכך שהתאמץ וגילה מסירות. ככל שהוא התמודד יותר הוא היה שמח ביסורין יותר, ואהבת ד' הייתה מתגברת בליבו. שנים אנחנו מתמודדים עם הקשיים במאבקנו למען ישוב ארץ ישראל. בכל פעם אנחנו מחזקים את עצמנו לא ליפול, להמשיך להתגבר על הקשיים. אבל הגיעה העת שבכלל לא נצטרך לחיזוקים כי אהבת ה' הבוערת בתוכנו תתגבר לנוכח הקשיים. השמחה תתעצם עד שנוכל אנו לעבוד את ה' בכל נפשנו ונהיה מלאי אושר וסיפוק מבלי שנצטרך חיזוקים חיצוניים.
ליל הסדר מלווה אותנו מאז יציאת מצרים. חגגנו אותו בבית המקדש, חגגנו אותו במרתפים של ספרד בזמן האינקוויזיציה וגם חגגנו אותו במחבוא בגטאות בימי השואה. הוא מהווה יסוד האמונה. מכוחו התגברנו על כל הצרות והגענו עד הלום, וכעת אנחנו מתדפקים על שערי הר הבית ומבקשים שהקב"ה יסלק מאתנו גם את החומה הזאת המפרידה בנינו ובין השכינה (ע"פ ברכות לב ע"ב) וכיון שאנחנו כל כך קרובים, הקשיים נראים הרבה יותר נוראיים ממה שהם. קוצר רוח מקיף את הכול. רוצים עכשיו גאולה. וכמובן שעלינו להתרומם מהעצבנות ולהתאזר באורך רוח: לראות ולדעת שהגודל העתידי הוא כל כך גדול ואי אפשר להגיע אליו בדילוג ובקפיצה אחת, ולראות את האור המנצנץ מרחוק כמה הוא גדול וכמה הוא מאיר לנו כבר עכשיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














