ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מבאר הרב זצ"ל שישנם שני סוגים של אכילה. כאשר האדם מצוי במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים, עליו לצמצם את צדדי החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, שמא ישקע בגסות ונפשו תפנה לכיוונים נמוכים ושליליים. בזמן זה על האדם לצמצם את אכילתו להכרח האפשרי בלבד ולהציב לפניו חומות של פרישות. לעומת זאת, במצב השלם כשכל הנטיות חיוביות – אין פחד, "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח). במדרגה גבוהה כל רגש גופני שמתעורר אצל האדם מהווה תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. במצרים, בעת הנפילה והשפלות התפתח בנו כשרון נמוך עד כדי ירידה לרמה של התעניינות באוכל, כפי שנאמר "זכרנו את הדגה" (במדבר יא, ה), אך היה לכך תפקיד חשוב, והוא שבעתיד נוכל לרומם גם כוחות אלו, כשנגיע לארץ ישראל שהיא מלאה כל טוב.
יש אם-כן שני סוגי אכילה: אכילת ההכרח לקיום הגוף, ואכילה שעניינה עונג על מנת להרחיב את הופעת החיים כבמצוות עונג השבת. אנו מוצאים יסוד זה גם בדברי חז"ל שאמרו שכשישראל נכנסו למדרגת ארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, התירו להם "כתלי דחזירי" (חולין יז ע"א). אפשר להבין שהסיבה היא משום שכשנמצאים במצב של מלחמה ופיקוח נפש אין צורך לחפש אוכל כשר, אך האמת הפנימית היא שבמדרגות עליונות אפשר לקדש אף מציאות אסורה, להגיע לרוממות כזו שאף האיסור הופך טהור. כך גם בליל הסדר. לילה זה, הוא ליל שימורים, בו אדם משומר מכל המזיקים הגשמיים והרוחניים (פסחים קט ע"ב), ולכן מתעורר בו הצורך להרחיב את נטיות החיים בעונג ולעורר תיאבון ללא חשש. ההתעלות לקדושה עליונה שכזו מתבטאת בייחוד באכילת הכרפס.
הכרפס גם מרמז לכך שס' ריבוא עבדו בפרך (כרפס – פרך ס', מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה יד) והקשר ברור, שעל ידי עבודת הפרך התרוממנו והזדככנו עד שאנו יכולים לרומם אפילו את כוחות האכילה והתיאבון. הייסורים והמצב של פגיעה בכוחות הגוף גורמת להזדככות רוחנית, וכך עבודת הפרך גרמה להזדככות. גם אם זה לא נראה כך באותה שעה, בגלל הסבל והעבודה הקשה, חל בתוכם שינוי, ויותר מאוחר הוא יתגלה (בדומה לכך ראה חידושי אגדות למהר"ל, נדרים פא ע"א על מאמר חז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה").
מדברים אלו רואים את ההסתכלות המיוחדת של הרב קוק זצ"ל. אנו לומדים מכאן שצריך לחפש בכל דבר שקורה בעולם את התפקיד שלו, לאיזה דבר טוב הוא צריך להביא. צריך להסתכל על כל דבר בשני פנים. מצדנו: אנו צריכים לבדוק מה טוב ומה רע ולנסות להסיר את הרע. אך לגבי הדברים שלא תלויים בנו ובבחירתנו, כמהלכים אלוקיים, צריך לחפש את התפקיד והמטרה של המהלך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
