בית המדרש

  • והגדת לבנך
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

כַּרְפַּס

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

2 דק' קריאה
1 בתחילת הסדר תקנו חכמים לאכול ירק כדי לעורר את התיאבון (מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה טז; ב"ח תעג, ח). הדבר מעורר תמיהה. לכאורה תאוות האכילה היא מציאות שלילית, שהרי כל ענין האכילה הוא למנוע רעבון ואין בה ערך עצמי. אם כן לעורר תאווה זה מנוגד לשאיפותינו הרוחנית, ולבטח אינה אידיאל שיש לפתחו?! הדבר עוד יותר קשה כיוון שאנו מעוררים את התיאבון בליל הסדר בו אנו שואפים להגיע למדרגות גבוהות של עבודת ה'?
מבאר הרב זצ"ל שישנם שני סוגים של אכילה. כאשר האדם מצוי במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים, עליו לצמצם את צדדי החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, שמא ישקע בגסות ונפשו תפנה לכיוונים נמוכים ושליליים. בזמן זה על האדם לצמצם את אכילתו להכרח האפשרי בלבד ולהציב לפניו חומות של פרישות. לעומת זאת, במצב השלם כשכל הנטיות חיוביות – אין פחד, "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח). במדרגה גבוהה כל רגש גופני שמתעורר אצל האדם מהווה תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. במצרים, בעת הנפילה והשפלות התפתח בנו כשרון נמוך עד כדי ירידה לרמה של התעניינות באוכל, כפי שנאמר "זכרנו את הדגה" (במדבר יא, ה), אך היה לכך תפקיד חשוב, והוא שבעתיד נוכל לרומם גם כוחות אלו, כשנגיע לארץ ישראל שהיא מלאה כל טוב.
יש אם-כן שני סוגי אכילה: אכילת ההכרח לקיום הגוף, ואכילה שעניינה עונג על מנת להרחיב את הופעת החיים כבמצוות עונג השבת. אנו מוצאים יסוד זה גם בדברי חז"ל שאמרו שכשישראל נכנסו למדרגת ארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, התירו להם "כתלי דחזירי" (חולין יז ע"א). אפשר להבין שהסיבה היא משום שכשנמצאים במצב של מלחמה ופיקוח נפש אין צורך לחפש אוכל כשר, אך האמת הפנימית היא שבמדרגות עליונות אפשר לקדש אף מציאות אסורה, להגיע לרוממות כזו שאף האיסור הופך טהור. כך גם בליל הסדר. לילה זה, הוא ליל שימורים, בו אדם משומר מכל המזיקים הגשמיים והרוחניים (פסחים קט ע"ב), ולכן מתעורר בו הצורך להרחיב את נטיות החיים בעונג ולעורר תיאבון ללא חשש. ההתעלות לקדושה עליונה שכזו מתבטאת בייחוד באכילת הכרפס.
הכרפס גם מרמז לכך שס' ריבוא עבדו בפרך (כרפס – פרך ס', מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה יד) והקשר ברור, שעל ידי עבודת הפרך התרוממנו והזדככנו עד שאנו יכולים לרומם אפילו את כוחות האכילה והתיאבון. הייסורים והמצב של פגיעה בכוחות הגוף גורמת להזדככות רוחנית, וכך עבודת הפרך גרמה להזדככות. גם אם זה לא נראה כך באותה שעה, בגלל הסבל והעבודה הקשה, חל בתוכם שינוי, ויותר מאוחר הוא יתגלה (בדומה לכך ראה חידושי אגדות למהר"ל, נדרים פא ע"א על מאמר חז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה").
מדברים אלו רואים את ההסתכלות המיוחדת של הרב קוק זצ"ל. אנו לומדים מכאן שצריך לחפש בכל דבר שקורה בעולם את התפקיד שלו, לאיזה דבר טוב הוא צריך להביא. צריך להסתכל על כל דבר בשני פנים. מצדנו: אנו צריכים לבדוק מה טוב ומה רע ולנסות להסיר את הרע. אך לגבי הדברים שלא תלויים בנו ובבחירתנו, כמהלכים אלוקיים, צריך לחפש את התפקיד והמטרה של המהלך.




^ 1.מתוך שיעור על עולת ראיה, ח"ב, הגדה של פסח, עמ' רנז-רנח.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il