ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ע אָמַר הֶחָבֵר: כְּבָר הִתְבָּרֵר כִּי הַלְּחָנִים אֵינָם צְרִיכִים לְמִשְׁקַל הַדִּבּוּר, וְשֶׁבִּנְתִינַת רֶוַח וּמִלּוּי אֶפְשָׁר לָשִׁיר "הוֹדוּ לה' כִּי טוֹב" בְּלַחַן "לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ". זֶה בַּלְּחָנִים הַמְעוֹרְרִים אֵת הַנֶּפֶשׁ לְמַעֲשִׂים, אֲבָל הַשִּׁירִים הַנִּקְרָאִים אֲשֶׁר בָּהֶם נָאֶה הַמִּשְׁקָל, צִמְצְמוּ בָּהֶם לְמַעַן מַעֲלָה שֶׁהִיא יוֹתֵר נַעֲלָה וְיוֹתֵר מוֹעִילָה.
עא אָמַר הַכּוּזָרִי: וּמַה הִיא?
עב אָמַר הֶחָבֵר: כִּי הַמְכֻוָּן מִן הַלָּשׁוֹן הוּא לְהָבִיא אֵת מַה שֶּׁבְּנֶפֶשׁ הַמְדַבֵּר אֶל נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ, וְזֹאת הַמַּטָּרָה לֹא תֻּשְׁלַם עַד תֻּמָּהּ אֶלָּא פָּנִים אֶל פָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁלַּדִּבּוּר פָּנִים אֶל פָּנִים יִתְרוֹן עַל הַכְּתִיבָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מִפִּי סוֹפְרִים וְלֹא מִפִּי סְפָרִים", מִפְּנֵי שֶׁבַּנֶּאֱמָר פָּנִים אֶל פָּנִים נֶּעֱזָרִים בַּעֲצִירָה בִּמְקוֹם הַהֶפְסֵק, וּבַהֶמְשֵׁך בִּמְקוֹם הַחִבּוּר, וּבְהַדְגָּשַׁת הַהֲגִיָּה וּבְהַרְפָּיָתָהּ, וּבְסִמָּנִים וּרְמִיזוֹת לִתְמִיהָה וּשְׁאֵלָה וְהוֹדָעָה וּבַקָּשָׁה וְאִיּוּם וּתְחִנָּה, וּתְנוּעוֹת שֶׁהַבִּטּוּי הַפָּשׁוּט אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבִּיעָן. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵעָזֵר הַמְדַבֵּר בִּתְנוּעוֹת עֵינָיו וְגַבּוֹתָיו וּבְכֹל רֹאשׁוֹ וּבְיָדָיו לְהַבִּיעַ כַּעַס וְרָצוֹן, וְתַחֲנוּנִים וְהִתְנַשְּׂאוּת, בַּשִּׁעוּר אֲשֶׁר יִרְצֶה. וּבַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה לָנוּ מִלְּשׁוֹנֵנוּ הַבְּרוּאָה, הַמֻּמְצֵאת, דַּקֻּיּוֹת וַעֲדִינֻיּוֹת, הֻטְבְּעוּ בָּהּ בִּשְׁבִיל לְהָבִין הָעִנְיָנִים, וְלַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַשִּׁמּוּשִׁים הָהֵם הַנַּעֲשִׂים פָּנִים אֶל פָּנִים, וְהֵם הַטְּעָמִים אֲשֶׁר יִקָּרֵא בָּהֶם הַמִּקְרָא, נוֹצָרִים בָּהֶם הַהֶפְסֵק וְהַחִבּוּר, וְיֻבְדְּלוּ מְקוֹמוֹת הַשְּׁאֵלָה מִן הַתְּשׁוּבָה, וְהַנּוֹשֵׂא מִן הַנָּשׂוּא, וְהַנַּחַץ מִן הַהֶאָטָה, וְהַצִּוּוּי מִן הַבַּקָּשָׁה, וְאֶפְשָׁר לְחַבֵּר בָּזֶה סְפָרִים. וּמִי שֶׁזּוֹ כַּוָּנָתוֹ, בְּלִי סָפֵק שֶׁהוּא יִדְחֶה אֵת הַמִּשְׁקָל, כִּי הַמִּשְׁקָל אִי אֶפְשָׁר לְקָרְאוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶך אַחַת, וְעַל פִּי רֹב הוּא מְחַבֵּר בִּמְקוֹם הַהַפְרָדָה, וְעוֹצֵר בִּמְקוֹם הַחִבּוּר, וְלֹא יִתָּכֵן לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה אֶלָּא בְּמַאֲמָץ רַב.
___________________________
תכליתך בזה – המסקנה העולה מדבריך. ובזולתו – ראיות אחרות שתוכל להביא. שתשוה אותה עם זולתה – לשון הקודש שווה ללשונות אחרים. בשירים השקולים – חרוזים ומקצב התנועות וכד'. לחנים – מנגינות. הלחנים אינם צריכים – כאשר שרים בפה לא נצרך דיוק המשקל ורק בקריאה נצרך. לשוננו הברואה – לשון הקודש שניתנה מאת ה'. הנחץ – המהירות.
ביאורים
המלך מציין את העובדה שבשפות אחרות ישנם 'משקלים' לשירים, כלומר תבניות קבועות ועקביות של משפטים ומילים, שלהן שני יתרונות: האחד, שהשירים עצמם נשמעים בצורה יפה ומסודרת. השני, שלתבניות הקבועות קל להתאים מנגינות בצורה מדויקת. החבר דוחה בקצרה את היתרון השני ביחס למנגינה, בכך שהוא אומר שאפשר להתאים כל מנגינה לכל שיר בעזרת המקצב שאותו שרים בפועל. אולם ליתרון הראשון מקדיש החבר אריכות דברים, כיוון שהוא רואה בו נקודה חשובה ביחס לשירה ולפיוטים. תחילה הוא פותח בתכלית של השפה, שהיא להעביר מסרים ומחשבות מלב האחד ללב האחר. הדרך המובחרת לעשות זאת היא בשיחה בעל פה ולא בכתב, מכמה סיבות: לשיחה בעל פה ישנה הטעמה ומנגינה שמשנה את משמעות הדברים, וגם מתלווה אליה שפת הגוף שתורמת להבנה חדה בעזרת הדקויות שמנסה הדובר להעביר. זוהי גם אחת המטרות של טעמי המקרא, שמשמשים כסימני פיסוק והבעה של הכתוב, כפיצוי על כך שאין אפשרות למסור אותם בשיחה בעל פה. הפיוטים אמורים לשרת את המטרה הזו של השפה, ולכן אינם יכולים להיות משועבדים לתבניות קבועות מראש שכובלות אותם לצורה מסוימת, שהאסתטיקה שבהם באה על חשבון התוכן שהוא העיקר. הפיוטים והשירים המופיעים בתנ"ך, לא נועדו רק להישמע יפה, אלא להעביר תוכן אלוהי, ולכן הצורה החיצונית שלהם לא בהכרח מרהיבה, אבל זו דווקא מעלתם ולא חסרונם.
הרחבות
1. הלשון כשיקוף רוח האומה
הרב קוק כותב: "כל לשון נובע מהשקפה מיוחדת על המציאות. השקפה של קודש על המציאות כולה היא ההשקפה הישראלית, וזאת ההשקפה המיוחדת חוללה את הלשון העברית, שהיא באמת השפה הקדושה . הריחוק מההשקפה הקדושה נוטל את זיו השפה, ואף-על-פי שיטיפו הטפות רבות לחבב אותה, מפני כמה טעמים, שנראים הגונים, מכל מקום בתוך המגמה של החיים, הפונים אחור למגמת ההשקפה המלאה קודש, מסתתרת שם שנאה לרוח השפה, המלא את כל מהותה" [אורות, אורות ישראל ז, יב]. לפי דברי הרב, הלשון מבטאת את צורת ההסתכלות על החיים. לכן לשון של קודש נובעת מהשקפה של קודש.
2 . ההבדל בין כתיבת סתרי תורה לכתיבה אירופאית מדעית
כִּי הַמְכֻוָּן מִן הַלָּשׁוֹן הוּא לְהָבִיא אֵת מַה שֶּׁבְּנֶפֶשׁ הַמְדַבֵּר אֶל נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ. כעין דברי ריה"ל כותב הרב קוק באגרותיו [אגרות הראי"ה א, רטז] לגבי כתיבה, שהכתיבה הקבלית הפנימית, אשר בה הסגנון מעורפל ולכאורה מבולגן, מתאימה לעיסוק בתכנים שמובנם הוא הפנמה ולא העברת מידע סתמית. לעומתה, הספרות האירופאית, המסודרת והמסוגננת מעידה על עצמה שרעיונותיה דלים ואינם נובעים.
הרב הנזיר בספרו קול הנבואה מציב שיטה מחשבתית שלימה המסבירה שיסוד הנבואה והשירה הישראלית נעוץ בהקשבה אל דבר ה' הנשמע בעולם, שמיעה פנימית, ליבית. להגעה לשמיעה כזו, מביאה את האדם לחכמת הנגינה.
שאלות לדיון
מה עדיף, דיבור רהוט וברור ללא סימני גוף, או דיבור הנעזר בשפת הגוף?
אלו עוד יתרונות יש בדיבור פנים אל פנים לעומת כתיבה?
אותיות עג-פא לא יילמדו בלימוד היומי מכיוון שאינן מתאימות לכלל הלומדים
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה באנו לעולם הזה?
למה לשמור על הקדושה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
