ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וִיחַזֵּק בְּלִבּוֹ צִדּוּק הַדִּין חִזּוּק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמָגֵן וּמִסְתּוֹר מֵהָאֲסוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת הַקּוֹרִים בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיִּתְחַזֵּק בְּנַפְשׁוֹ צֶדֶק בּוֹרֵא הַחַיִּים וּמְכַלְכְּלָם, וּמַנְהִיגָם בְּחָכְמָה שֶׁאֵין הַשְּׂכָלִים מַשִּׂיגִים פְּרָטֶיהָ, אֲבָל מַשִּׂיגִים כְּלָלָהּ, בְּמַה שֶּׁהֵם רוֹאִים מִשְּׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וּמַה שֶּׁהִיא כּוֹלֶלֶת מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַפְּלִיאוֹת הַמּוֹרוֹת עַל כַּוָּנַת חָכָם וּרְצוֹן יוֹדֵעַ וְיָכוֹל, אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ מֵחוּשִׁים נִסְתָּרִים וּגְלוּיִים וְאֵיבָרִים, וְשָׂם כֵּלִים מַתְאִימִים הוֹלְמִים אֵת הָרוּחוֹת, וְעָשָׂה לָאַרְנֶבֶת וְלָאַיָּל כְּלֵי הַבְּרִיחָה וּתְכוּנוֹת הַמֹּרֶך, וְעָשָׂה לַטּוֹרְפִים תְּכוּנוֹת הָעַזּוּת וּכְלֵי הַדְּרִיסָה וְהַטֶּרֶף. וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא, וְאִם יָבוֹא שֵׁד הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר לְהַרְאוֹת לוֹ הָעָוֶל עַל הָאַרְנָבוֹת בַּאֲשֶׁר הֵן מַאֲכָל לַטּוֹרְפִים, וְהַזְּבוּבִים לָעַכָּבִישׁ, יָשִׁיב לוֹ הַשֵּׂכֶל וְיִגְעַר בּוֹ בְּאָמְרוֹ: אֵיך אֲיַחֵס הָעָוֶל לְחָכָם שֶׁכְּבָר הִתְבָּרֵר לִי צִדְקוֹ וְאִי הִזָּקְקוּתוֹ לָעָוֶל? וְאִלּוּ הָיָה צֵיד הַטּוֹרְפִים לָאַרְנָבוֹת וְצֵיד הָעַכָּבִישִׁים לַזְּבוּבִים בְּמִקְרֶה, הָיִיתִי טוֹעֵן טַעֲנַת הַמִּקְרֶה, אַך אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאוֹתוֹ הֶחָכָם הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הוּא הַמֵּכִין כְּלֵי הַצַּיִד לָאַרְיֵה, עַזּוּת וְכֹחַ וְנִיבִים וְצִפָּרְנַיִם, וְעָשָׂה אֵת הָעַכָּבִישׁ מְסֻגָּל לְתַחְבּוּלָה, וְעָשָׂה לוֹ אֵת הָאֲרִיגָה כִּשְׁרוֹן מִבְּלִי לִמּוּד, וְהוּא אוֹרֵג הַקּוּרִים, וְהֵכִין לוֹ הַכֵּלִים הַמַּתְאִימִים לַמְּלָאכָה הַזֹּאת, וְזִמֵּן לוֹ הַזְּבוּבִים לְמִחְיָה וּלְמָזוֹן, כְּמוֹ שֶׁזִּמֵּן לְהַרְבֵּה מִדְּגֵי הַיָּם מָזוֹן מִדָּגִים אֲחֵרִים — הַאִם לֹא אֹמַר עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְחָכְמָה שֶׁאֵינִי מַשִּׂיגָהּ, וְאַצְדִּיק מִי שֶׁנִּקְרָא "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ". צידוק דין פרטי
___________________________
אלה הנסיבות – כתוצאה מקיום מדויק של מצוות התורה. דואב – מצטער. למגן ולמסתור – שמירה מלהרהר אחר מידותיו של ה'. השכלים – חוכמתו של האדם. יחסם אל הרוחות – האופי של בעלי החיים מתאים לאיבריהם. שד הכח המשער – הרהור מחשבה רעה של חיסרון אמונה. לחכם – הקב"ה.
ביאורים
אנו חוזרים כעת לעיקרון שנזכר כבר במאמר השני בסעיף נ': התכונות והמידות המתעצבות בקרב עובד ה' על ידי הדרכות התורה. לאחר פירוט כמה מהמצוות המעשיות ופעולתן על האדם פונה ריה"ל אל הנפש פנימה ומבאר מהו המבנה הנפשי הנורמטיבי שהתורה מבקשת לבנות. המצבים הנפשיים נחלקים באופן כללי לשלושה מצבים עיקריים: היראה, האהבה והשמחה. יראה היא ביטוי למרחק – המרחק בין הבורא לנברא. מובן שזהו מצב טבעי הנובע מן הפער האובייקטיבי שקיים בין הבורא לנברא, אלא שכאשר מידה זו נתפסת בקיצוניותה היא עלולה להביא את האדם לעצבות וייאוש. האדם עלול לומר לעצמו: 'הרי אם אני כה קטן וחסר משמעות, מה הטעם בעבודתי?' הקצה המנוגד למצב זה הוא האהבה. האהבה היא ביטוי לקרבה בין הנברא לבורא. במצבה הבריא היא ביטוי לרצונו של הבורא בעבודת האדם, בקרבתו ובהשגחתו. כשמידה זו חורגת ממקומה היא עלולה להביא לחוסר הבנה של מקום האדם אל מול הרצון האלוהי, הבנה שקיים פער אמיתי בין האדם לבורא ולא ניתן להתעלם ממנו. המידה הממצעת בין שני קצוות אלה היא מידת השמחה – זהו האיזון בין ממד היראה לממד האהבה. בין הריחוק והפער לבין הקרבה והשייכות. אדם שמח הוא אדם חיוני אך חיוניות זו אינה מביאה אותו לטשטוש גבולות ופריצת גדרות. במובן זה, השמחה היא המציאות הבריאה של האדם. לאור האיזון הזה, שאליו מובילות הדרכות התורה, מתגבשת אישיותו של עובד האלוהים כאדם אופטימי – חיובי. עינו הטובה מבחינה בהשגחת הבורא בכל ממד בעולם. עינו הטובה מובילה אותו להתייחס לרע שהוא פוגש במציאות כפרט בלתי מובן אך לא כפרט המעיד על הכלל.
הרחבות
* האם הטבע הוא מוסרי?
וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא.
הרב קוק מסביר שהטבע כשלעצמו אינו מוסרי, הוא לא עושה מה שצודק. הטבע הוא חי: הוא הורס ובונה, צומח ונובל. הקדושה הולכת ומתפשטת, ובסופו של דבר גם הטבע, המציאות, יהפכו להיות מוסריים. [אורות הקודש ג, מוסר הקודש יא] חזון זה מובע בפסוקי הישועה בישעיה: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" [ישעיה יא, ו-ז]. (להרחבה: עיין בשמונה קבצים ח, נג).
* האם בבעלי-חיים ישנה השגחה גם על הפרטים?
אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ. ה קול יהודה רוצה להוכיח מדברי הכוזרי כאן שלפי ריה"ל ישנה השגחה גם על פרטי בעלי-החיים, לא רק על המין כולו. אם לא נאמר כך, איה הצדק שהחבר כל כך מתפאר בו?
לסוגייה זו נדרש גם הרמב"ם [מורה נבוכים ג, יז] והבעל שם טוב וגדולי החסידות (ראה בספר אמרי פנחס, הוצאת 'מישור' תשמ"ח, עמ' קעט, פרי הארץ, הוצאת 'המסורה' תשמ"ט, עמ' מט, מאמרי אדמו"ר הזקן, הוצאת 'פרשיות', עמ' קי- קיא).
שאלות לדיון
איך מגדיר ריה"ל את השמחה, למה ישנו קשר בין הודיה לשמחה?
החבר מונה שתי צורות של התמודדות שנתן הקב"ה בבריאה: בארנבת ובאיל – מורך, בטורפים – עזות. מהם היתרונות והחסרונות בכל צורת התמודדות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
