ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
וִיחַזֵּק בְּלִבּוֹ צִדּוּק הַדִּין חִזּוּק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְמָגֵן וּמִסְתּוֹר מֵהָאֲסוֹנוֹת וְהַצָּרוֹת הַקּוֹרִים בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיִּתְחַזֵּק בְּנַפְשׁוֹ צֶדֶק בּוֹרֵא הַחַיִּים וּמְכַלְכְּלָם, וּמַנְהִיגָם בְּחָכְמָה שֶׁאֵין הַשְּׂכָלִים מַשִּׂיגִים פְּרָטֶיהָ, אֲבָל מַשִּׂיגִים כְּלָלָהּ, בְּמַה שֶּׁהֵם רוֹאִים מִשְּׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וּמַה שֶּׁהִיא כּוֹלֶלֶת מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַפְּלִיאוֹת הַמּוֹרוֹת עַל כַּוָּנַת חָכָם וּרְצוֹן יוֹדֵעַ וְיָכוֹל, אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ מֵחוּשִׁים נִסְתָּרִים וּגְלוּיִים וְאֵיבָרִים, וְשָׂם כֵּלִים מַתְאִימִים הוֹלְמִים אֵת הָרוּחוֹת, וְעָשָׂה לָאַרְנֶבֶת וְלָאַיָּל כְּלֵי הַבְּרִיחָה וּתְכוּנוֹת הַמֹּרֶך, וְעָשָׂה לַטּוֹרְפִים תְּכוּנוֹת הָעַזּוּת וּכְלֵי הַדְּרִיסָה וְהַטֶּרֶף. וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא, וְאִם יָבוֹא שֵׁד הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר לְהַרְאוֹת לוֹ הָעָוֶל עַל הָאַרְנָבוֹת בַּאֲשֶׁר הֵן מַאֲכָל לַטּוֹרְפִים, וְהַזְּבוּבִים לָעַכָּבִישׁ, יָשִׁיב לוֹ הַשֵּׂכֶל וְיִגְעַר בּוֹ בְּאָמְרוֹ: אֵיך אֲיַחֵס הָעָוֶל לְחָכָם שֶׁכְּבָר הִתְבָּרֵר לִי צִדְקוֹ וְאִי הִזָּקְקוּתוֹ לָעָוֶל? וְאִלּוּ הָיָה צֵיד הַטּוֹרְפִים לָאַרְנָבוֹת וְצֵיד הָעַכָּבִישִׁים לַזְּבוּבִים בְּמִקְרֶה, הָיִיתִי טוֹעֵן טַעֲנַת הַמִּקְרֶה, אַך אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאוֹתוֹ הֶחָכָם הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הוּא הַמֵּכִין כְּלֵי הַצַּיִד לָאַרְיֵה, עַזּוּת וְכֹחַ וְנִיבִים וְצִפָּרְנַיִם, וְעָשָׂה אֵת הָעַכָּבִישׁ מְסֻגָּל לְתַחְבּוּלָה, וְעָשָׂה לוֹ אֵת הָאֲרִיגָה כִּשְׁרוֹן מִבְּלִי לִמּוּד, וְהוּא אוֹרֵג הַקּוּרִים, וְהֵכִין לוֹ הַכֵּלִים הַמַּתְאִימִים לַמְּלָאכָה הַזֹּאת, וְזִמֵּן לוֹ הַזְּבוּבִים לְמִחְיָה וּלְמָזוֹן, כְּמוֹ שֶׁזִּמֵּן לְהַרְבֵּה מִדְּגֵי הַיָּם מָזוֹן מִדָּגִים אֲחֵרִים — הַאִם לֹא אֹמַר עַל זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְחָכְמָה שֶׁאֵינִי מַשִּׂיגָהּ, וְאַצְדִּיק מִי שֶׁנִּקְרָא "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ". צידוק דין פרטי
___________________________
אלה הנסיבות – כתוצאה מקיום מדויק של מצוות התורה. דואב – מצטער. למגן ולמסתור – שמירה מלהרהר אחר מידותיו של ה'. השכלים – חוכמתו של האדם. יחסם אל הרוחות – האופי של בעלי החיים מתאים לאיבריהם. שד הכח המשער – הרהור מחשבה רעה של חיסרון אמונה. לחכם – הקב"ה.
ביאורים
אנו חוזרים כעת לעיקרון שנזכר כבר במאמר השני בסעיף נ': התכונות והמידות המתעצבות בקרב עובד ה' על ידי הדרכות התורה. לאחר פירוט כמה מהמצוות המעשיות ופעולתן על האדם פונה ריה"ל אל הנפש פנימה ומבאר מהו המבנה הנפשי הנורמטיבי שהתורה מבקשת לבנות. המצבים הנפשיים נחלקים באופן כללי לשלושה מצבים עיקריים: היראה, האהבה והשמחה. יראה היא ביטוי למרחק – המרחק בין הבורא לנברא. מובן שזהו מצב טבעי הנובע מן הפער האובייקטיבי שקיים בין הבורא לנברא, אלא שכאשר מידה זו נתפסת בקיצוניותה היא עלולה להביא את האדם לעצבות וייאוש. האדם עלול לומר לעצמו: 'הרי אם אני כה קטן וחסר משמעות, מה הטעם בעבודתי?' הקצה המנוגד למצב זה הוא האהבה. האהבה היא ביטוי לקרבה בין הנברא לבורא. במצבה הבריא היא ביטוי לרצונו של הבורא בעבודת האדם, בקרבתו ובהשגחתו. כשמידה זו חורגת ממקומה היא עלולה להביא לחוסר הבנה של מקום האדם אל מול הרצון האלוהי, הבנה שקיים פער אמיתי בין האדם לבורא ולא ניתן להתעלם ממנו. המידה הממצעת בין שני קצוות אלה היא מידת השמחה – זהו האיזון בין ממד היראה לממד האהבה. בין הריחוק והפער לבין הקרבה והשייכות. אדם שמח הוא אדם חיוני אך חיוניות זו אינה מביאה אותו לטשטוש גבולות ופריצת גדרות. במובן זה, השמחה היא המציאות הבריאה של האדם. לאור האיזון הזה, שאליו מובילות הדרכות התורה, מתגבשת אישיותו של עובד האלוהים כאדם אופטימי – חיובי. עינו הטובה מבחינה בהשגחת הבורא בכל ממד בעולם. עינו הטובה מובילה אותו להתייחס לרע שהוא פוגש במציאות כפרט בלתי מובן אך לא כפרט המעיד על הכלל.
הרחבות
* האם הטבע הוא מוסרי?
וְאִם חוֹשְׁבִים עַל בְּרִיאַת הָאֵיבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְיַחֲסָם אֶל הָרוּחוֹת, יֵרָאֶה בָּזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַמְחֻכָּם מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בַּנֶּפֶשׁ סָפֵק וְלֹא פִּקְפּוּק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא.
הרב קוק מסביר שהטבע כשלעצמו אינו מוסרי, הוא לא עושה מה שצודק. הטבע הוא חי: הוא הורס ובונה, צומח ונובל. הקדושה הולכת ומתפשטת, ובסופו של דבר גם הטבע, המציאות, יהפכו להיות מוסריים. [אורות הקודש ג, מוסר הקודש יא] חזון זה מובע בפסוקי הישועה בישעיה: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן" [ישעיה יא, ו-ז]. (להרחבה: עיין בשמונה קבצים ח, נג).
* האם בבעלי-חיים ישנה השגחה גם על הפרטים?
אֲשֶׁר שָׂם לַקָּטֹן מֵהֶם וְלַגָּדוֹל כֹּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיך לוֹ. ה קול יהודה רוצה להוכיח מדברי הכוזרי כאן שלפי ריה"ל ישנה השגחה גם על פרטי בעלי-החיים, לא רק על המין כולו. אם לא נאמר כך, איה הצדק שהחבר כל כך מתפאר בו?
לסוגייה זו נדרש גם הרמב"ם [מורה נבוכים ג, יז] והבעל שם טוב וגדולי החסידות (ראה בספר אמרי פנחס, הוצאת 'מישור' תשמ"ח, עמ' קעט, פרי הארץ, הוצאת 'המסורה' תשמ"ט, עמ' מט, מאמרי אדמו"ר הזקן, הוצאת 'פרשיות', עמ' קי- קיא).
שאלות לדיון
איך מגדיר ריה"ל את השמחה, למה ישנו קשר בין הודיה לשמחה?
החבר מונה שתי צורות של התמודדות שנתן הקב"ה בבריאה: בארנבת ובאיל – מורך, בטורפים – עזות. מהם היתרונות והחסרונות בכל צורת התמודדות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך המזוזה שומרת עלינו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
