ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְכָך הֵם מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַמְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. תִּזְבַּח הַכֶּבֶשׂ, לְמָשָׁל, וְתִתְלַכְלֵך בְּדָמוֹ וּבְהַפְשָׁטָתוֹ וּבְנִקּוּי קְרָבָיו וַהֲדָחָתוֹ וְנִתּוּחוֹ וּזְרִיקַת דָמוֹ וַעֲרִיכַת עֵצָיו וְהַבְעָרַת אִשּׁוֹ וְסִדּוּרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מִמִּצְוַת ה' יִתְעַלֶּה הָיִיתָ מְזַלְזֵל בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְהָיִיתָ חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַרְחִיקִים מֵה' יִתְעַלֶּה, לֹא מְקָרְבִים, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ כָּרָאוּי וְתִרְאֶה הָאֵשׁ הַשְּׁמֵימִית, אוֹ תִּמְצָא בְּנַפְשְׁךָ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּהּ, אוֹ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים, אוֹ נִפְלָאוֹת, תֵּדַע כִּי הֵם תּוֹצָאַת מַה שֶּׁהִקְדַּמְתָּ, וְהָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בּוֹ דָּבַקְתָּ וְאוֹתוֹ הִשַּׂגְתָּ. וְאַל תִּדְאַג אִם תָּמוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ בּוֹ, כִּי מוֹתְךָ אָמְנָם הוּא כְּלוֹת גּוּפְךָ בִּלְבַד, אֲבָל הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִשִּׂיגָה הַמַּעֲלָה הַהִיא אֵין לָהּ יְרִידָה מִמֶּנָּה וְלֹא רִחוּק מֵאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה.
וְהִתְבָּאֵר מִזֶּה כִּי אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת ה' יִתְעַלֶּה. וְאֵין לָדַעַת אֵת מִצְווֹת ה' אֶלָּא מִדֶּרֶך הַנְּבוּאָה, לֹא בְּהַקָּשָׁה וְלֹא בְּהִתְחַכְּמוּת, וְאֵין חִבּוּר בֵּינֵינוּ וּבֵין אוֹתָן הַמִּצְווֹת אֶלָּא בַּקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ לָנוּ אוֹתָן הַמִּצְווֹת לֹא הָיוּ יְחִידִים, אֶלָּא הָיוּ רַבִּים וַחֲכָמִים וְנַעֲלִים, וּסְמוּכִים לַנְּבִיאִים, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ נוֹשְׂאֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא פָּסְקוּ מֵאָז משֶׁה.
___________________________
אין המעשה כמטבע – החיקוי המלאכותי שנעשה בידי אדם אינו דומה לדבר הטבעי. תנועותיהם – דרך פעולתם.
ביאורים
החבר הבין מתוך שאלת מלך כוזר שחסרה לו הבנה בסיסית ביחס לתורה, ולכן הסביר לו תחילה את המושג של המישור ה'רוחני' ביחס לעירוב הרשויות בשבת. משם ממשיך החבר להסביר שזהו בעצם כל עניין קיום המצוות. עד כה נפגשנו במישור טבעי ובמישור רוחני, וכעת מחדש לנו ריה"ל שקיים רובד נוסף שהוא המישור האלוהי. אמנם החבר כבר הסביר זאת (לעיל מאמר ראשון, עט), אבל המלך לא חיבר בין הדברים. וזו גם דרכו של ריה"ל לשוב ולהרחיב במקומות מאוחרים.
במישור הטבעי יש מעשים שבמבט ראשון יכולים להיראות טיפשיים או אפילו מבוזים, ובכל זאת כולם עושים אותם משום שמובן שהם בעלי תועלת רבה. למשל, אדם שחש בראשו והרופא אומר לו לקחת כדור מסוים שגורם להקלת הכאב. מי שאיננו מבין כיצד פועל הכדור יכול לחשוב שזו שטות, או לחילופין שכל כדור דומה יכול להקל כאבים. כיוון שיש בינינו רופאים אנחנו מבינים שיש לכדור השפעה בגלל התרכובת המיוחדת שלו. הקב"ה טבע בעולם שחומרים מסוימים ישפיעו על חלקי הגוף.
באותו האופן טבע הקב"ה בעולם שיהיו מעשים שישפיעו במישור האלוהי. אמנם יש מצוות שנראות תמוהות בעינינו, אך הסיבה היא רק משום שאין בימינו נביאים. אם היו בינינו נביאים היה לנו ההסבר כיצד משפיעה כל מצווה. לכן אדם שנראה לו מוזר לשים כמה חוטים בארבע כנפות הבגד שלו כי הוא אדם רציני והגיוני, אינו מבין שיש גם חוקיות אלוהית בעולם. הוא מנסה להבין בתחום שהוא לא מצוי בו, וזה כמו שיטען שאין חיידקים במזון מפני שהוא לא רואה אותם. רק על ידי התורה ובעזרת חכמים אנו יכולים ללמוד על עשיית המצוות ואופן קיומם, ורק באופן זה אפשר להתרומם במדרגות רוחניות.
הרחבות
* כשרון טבעי ונרכש
אֵין הַמְעֻשֶּׂה כַּמֻּטְבָּע. עיין להלן מה שאומר על ההבדל בין בעל הכישרון הטבעי לבין מי שאין בו כישרון [מאמר חמישי טז].
* כשרון אלוהי
אֵינְךָ יוֹדֵעַ תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְתַחְשְׁבֵם הֶבֶל, עַד שֶׁתִּרְאֶה הַתּוֹצָאָה. המהר"ל אומר שהמצוות הן "כמו החבל, שמעלין את האדם מבור התחתיות" [תפארת ישראל ד]. הוא מסביר שיש באדם פוטנציאל אלוהי גדול, והמצוות הן אלה שמרוממות את האדם ומוציאות אל הפועל את מה שטמון בכוח. הדבר דומה לאדם שזורע גרעין אבוקדו, לעולם לא יוכל לצמוח ממנו תפוז. לעומת זאת אם הגרעין הזה יקבל את כל צרכיו - אדמה מדושנת, מים, אוויר וקרני שמש - בסופו של דבר יוציא עלים ופרי. כך המצוות נועדו לעשות אותנו אלוהיים יותר, לרומם אותנו מדרגה אחר מדרגה. הן כמו המים והדשן שמצמיחים את העץ, והן מצמיחות אנשי קודש. וכשם שזרע ממין אחד לעולם לא יצמיח דבר אחר, כך גם המצוות לעולם לא יצמיחו דבר רע חלילה.
* מצוות אינן סמלים
אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת. יש מי שהסביר שהמצוות הן סמלים, כל מצווה מסמלת משהו והיא נועדה להביע רעיון. הרב קוק אומר שבשום אופן אי אפשר לומר כך. סמלים הם דבר המעורר לרגש ולמחשבה, בעוד שהמצוות הן הרבה למעלה מזה, הן מחיות אותנו. הן "דברים חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים. קללתם קללה וברכתם ברכה" [אורות הקודש עמוד סט].
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל כאן, האם אין מקום לחקור אחר טעמי המצוות?
מהו ההבדל המהותי בין מסורת של יחידים למסורת של רבים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
סודה של ברכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
