ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסף לרבנים הידועים-משכבר ביחסם החיובי להקמת המדינה ולשמחה ביום העצמאות, כמו הרב עמרם אבורביע רבה של פתח תקווה, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, רבי משולם ראטה בעל שו"ת קול מבשר, האדמו"רים מהוסיאטין, מסדיגורה וממודז'יץ (לפחות בדור הקמת המדינה), הרב ראובן מרגליות מתל אביב, הרב חיים דוד הלוי רבן של ראשון לציון ותל אביב, הרב מ"מ כשר מחבר 'תורה שלמה', הרב זוין עורך האנציקלופדיה התלמודית, הרבנים הראשיים לדורותיהם ועוד, מציג לנו הרב דדון את דמויותיהם האמיתיות ואת יחסם של רבים אחרים לנושא – כמו הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה בעל שו"ת 'ישכיל עבדי', רבי דוד הכהן סקאלי בעל שו"ת 'קרית חנה דוד', רבי חיים חורי מג'רבא (ובסוף ימיו בבאר שבע), רבי איסר זלמן מלצר, המקובל רבי מרדכי עטיה, רבי חיים צימרמן בעל ספר 'אגן הסהר' (מגאוני ארה"ב ובסוף ימיו בארץ), רבי יהושע מנחם אהרנברג אב"ד תל אביב, רבי יעקב עדס, רבי חיים סנואני מגדולי רבני תימן, הרב יוסף אליהו הנקין מגדולי הפוסקים בארה"ב, הרי"ש כהנמן ראש ישיבת פוניבז' וממקימי עולם התורה בארץ אחרי השואה, ועוד רבים אחרים. בוודאי שאין הכוונה שכל הנ"ל הגדירו את עצמם כאנשי הציונות הדתית, אבל יחסם למדינה ולפעליה ולנס שבהקמתה וקיומה היה רחוק מאוד ממה שנראה היום כנורמה בחלק גדול מן הציבור החרדי, והדברים מוכחים בספר בעליל.
פרק מיוחד ניתן לדמותו המיוחדת של רבי יחיאל יעקב ויינברג, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וגדול רבני גרמניה לפני השואה, שחי בסוף ימיו במונטרה שבשוויץ. הוא ברח כל ימיו מפני המחלוקת, ומשום כך אף נמנע מלבקר בארץ (!); אך מדברים שכתב במקומות שונים, כאלה שנדפסו עוד בחייו, ומכּתבים שכתב לתלמידיו ונדפסו אחר פטירתו, מתגלה יחסו האמיתי למדינת ישראל; כמו למשל: "אני זקנתי ונחלשתי וסבלתי הרבה, אבל זכיתי לראות בתקומת מדינת ישראל וזו היא נחמתי, ועליה אני מודה לה' שהוציאני מגיא ההריגה ותופת הייסורים הנוראים". ובמכתב אחר: "מחנה ענקי של מקדשי השם, ובראשו שורה ארוכה של גאונים וצדיקים, סבבו כביכול את כסא הכבוד לעורר רחמים על עם ה', והוא החל לנחמנו, להרגיענו, להשקיט את כאבנו העמוק מני ים, ושלח לנו מתנה: את מדינת ישראל".
בראשית כל כרך נמצא פרק של בירורים על גאולה בדרך הטבע בשיטתם של עשרות מגדולי ישראל בכל הדורות, ובסוף הכרכים צולמו מסמכים שונים שצוטטו בגוף הספר, וכן נספח ובו הקונטרס הידוע של הרב אליהו כי טוב 'כבשי דרחמנא', עם תוספת דברים מאת המלקט. כרך שלישי בסדרה נמצא כעת בהכנה.
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. על חודש אייר במקרא וימי ההודאה שבו. אליהו אריאל אדרי. ירושלים, חוסן ישועות שעל יד ישיבת הר המור, תשע"ג. קעה עמ' (02-6424242)
הרב אדרי שליט"א, ר"מ בישיבת הר המור, משמש כדיין בבית הדין באשקלון וכרב שכונת הר חומה בירושלים. בספר זה מובאים דברים שהעביר במשך תקופה ארוכה לתלמידיו בעניין מיוחדותו של חודש אייר, חודש שזכה לשאת על גבו את המועדים המיוחדים של ראשית צמיחת גאולתנו – יום העצמאות ויום ירושלים. הוא מראה עד כמה "חודש זה היוצא אל הפועל בדורותינו בהופעת רוממות גבורה ושיבה אל הקודש המתרחשים בו - הוכן מראש מקדם להופעת גאולה, יש בו רוממות עליונה, עם נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה".
ואכן, חלקו הראשון של הספר מברר את האירועים שאירעו לאבותינו בחודשי אייר של שלוש שנים רצופות – השנה שלפני יציאת מצרים והשנתיים הראשונות במדבר, מאמונה שלמה במשה "ויאמן העם", דרך "כי אני ה' רופאך" שלפני מתן תורה, ועד ההכנות לכניסה המיידית לארץ בראשית השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים (חלקו הראשון של ספר במדבר) – אלא שגרם החטא ואבותינו נאלצו להתעכב עוד כ 38 שנה – "נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה", כאמור.
חלקו השני של הספר כולל הסבר על משמעות צעדי הגאולה הנראים במוחש בחודש אייר בזמננו, ומובאים בו שיחות ליום העצמאות וליום ירושלים, ענייני הלל וקדושת ירושלים, דברים דבורים על אופניהם.
עָלֹה נַעֲלֶה. מאמר שלוש השבועות. מענה לספר 'ויואל משה'. תשובות מפי הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. עריכה: הרב מרדכי ציון. בית אל, תשע"ב. 278 עמ' (02-9973168)
בארבעים ושמונה פרקים, במעין דו-שיח בין העורך לבין רבו הרב אבינר שליט"א, מוצגות כל הטענות והראיות והסברות שבספר הגדול 'ויואל משה' שנכתב בראשית ימי המדינה, ובמשנהו 'על הגאולה ועל התמורה' שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים. בספרים אלו ניסה הרבי הגדול מסטמאר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין ביישוב הארץ בימינו בכלל - ושקיים איסור על הקמת המדינה וחיזוקה בפרט, ושכל הצרות שנגרמו בדורות האחרונים הן תוצאה של זלזול בחיוב שהתחייבה האומה לה' בשלוש השבועות הידועות, שלא למרוד באומות וכו'.
הרבי מסטמאר התמרמר כל ימיו על כך שלא הייתה לספרו תגובה תורנית רצינית של הרבנים הרבים שאותם הוא תקף, כולל רבים מהרבנים המזוהים עם אגודת ישראל - שגם הם אינם מחזיקים ברובי שיטתו. לאחר שנות דור מובאת בספר זה לראשונה תשובה מקיפה ושיטתית, המציגה את דברי האדמו"ר בכנות וברצינות, בכבוד ובענייניות, כדרכה של תורה, אך דוחה את דבריו באופן מוחלט ומשכנע.
מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של חוברת שכתב הרב אבינר לפני שנים רבות, ובה ליקט את כל התשובות לטענות הידועות נגד הזלזול-לכאורה של העולים לארץ ומיישבים אותה בשלוש השבועות, ובהן התשובה הפשוטה ביותר: אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות, ולרוב הראשונים מצוות יישוב הארץ וכיבושה בפועל נוהגת לדורות, גם בזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
