ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלון בן איריס
התפלא האיש מאד ושאל – הרי זו קללה שאלוקים מסתתר מאיתנו, ומדוע אתם שרים על כך?
ענו לו המשוררים – אינך מבין את עומק הכוונה בפסוק. אנו שרים על כך, שאלוקים מסתתר בתוכינו. ויותר מזה – אלוקים מסתתר בתוך ההסתר. אלוקים לא נעלם בעומק ההסתר, הוא מצוי ופועל בתוכו.
כל יהודי מאמין, שואל את עצמו מידי פעם - מה האלוקים המסתתר רוצה ממני? המציאות מסובכת ומפותלת, ואיני יודע כיצד לנהוג. אמנם, אלוקים מדבר אלי ואל העם כולו דרך המציאות הנסתרת, אך הקול עמום וקשה לפענח אותו.
במצבים אלה, כשאיננו יודעים כיצד לנהוג, אנו מתמלאים געגועים לימי קדם, וכיסופים לימים יבואו, עת המקדש עומד על מכונו, ונביאים מתהלכים בקרב ישראל, ואלוקים המסתתר מגלה פניו ומדריכנו בצורה בהירה.
ביטוי מיוחד לקריעת המסכים וחיבור גלוי, מצוי בפרשתנו, פרשת אחרי מות. בפרשה אנו מצווים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. אהרון מצטווה – "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... בזאת יבוא".
המסך המבדיל בין הקודש לקודש הקודשים, נקרא – פרוכת. בפרשיות המשכן, כל היריעות ששימשו כמסך (לפתח המשכן והחצר) נקראות – מסך. לעומתן – המסך שהבדיל בין ההיכל לקודש הקודשים נקרא – פרכת. המילה – 'פרוכת' היא מלשון – 'פרך', שמשמעותו – הפריד, פיצל, ריסק.
כלומר – הפרוכת שמבדילה את קודש הקודשים, מפרידה מאתנו, כביכול, את מקום השראת השכינה.
בתוך קודש הקודשים, מונחים בארון העדות שני לוחות הברית, המבטאים את השראת השכינה בתוכנו, אך הפרכת מבדילה אותם מאיתנו. בנוסף – הארון מכוסה ב'כפורת'. במילים – 'כפרת' ו'פרכת' יש את אותם אותיות בסדר שונה. ואכן, במבט ראשוני, תפקידה של הכפורת שווה לתפקידה של הפרוכת, להסתיר מאיתנו את השראת השכינה. ובאמת רש"י (שמות כה, יז) מפרש את המילה כפורת מלשון כיסוי.
אולם, האבן עזרא מציין שלפי האמור כאן זה כיסוי. משמע למילה 'כפרת' מצד עצמה יכולה להיות משמעות אחרת. ואכן, השורש – כ.פ.ר. בעברית יש לו גם משמעויות אחרות. את- "וכיפר אדמתו עמו", מפרש רש"י: לשון ריצוי ופיוס. ובמקום אחר (גיטין נו.) מבאר לשון קינוח וניקיון. כלומר המילה כפורת מתפרשת גם כלשון הפוכה של חיבור וגילוי, שהרי פיוס וניקיון הם דווקא עניינים של חיבור וגילוי. (ומה לנו יותר מיום כיפור, לשון – כ.פ.ר., שהוא יום של פיוס וחיבור מחודש). ואכן מצאנו במדרש – "יכול יהא כיסוי לארון? תלמוד לומר – כפורת לארון ואין כיסוי לארון".
ואכן, מהכפורת עצמה נעשו הכרובים. הכרובים, שפניהם איש אל אחיו, מייצגים את הקשר ההדדי והגלוי בין ישראל לאבינו שבשמיים. הכרובים הם גם המקום שממנו מתגלה ה' ומדבר למשה ונותן לנו את התורה. אמור מעתה – כיסוי וגילוי משמשים בכפורת, ללמדך על האלוקים המתגלה ומדבר אלינו ובתוכינו בתוך ההסתר.
ביום כיפור, עת מתכפרים עוונותינו וסרה המחיצה המבדילה בינינו ובין הקדוש ברוך הוא, חוצה הכהן הגדול בשליחות כולנו את הפרוכת המבדילה בינינו ובין השראת השכינה. הוא מגיע אל פני הכפורת, אשר משנה את סדר האותיות של הפרוכת, ומלמדת על גילוי הפנים של ה' אלינו מתוך כל הכיסויים.
שם בקודש הקודשים, מכסה ענן הקטורת את הכפורת, "כי בענן אראה על הכפורת". 'קטר' בארמית משמעותו 'קשר'. הקטורת מבטאת את הקישור המחודש וההתחברות. ענן אינו מסך של ממש, אלא ערפילים שדרכם אפשר לראות.
את הכיסוי הקבוע מחליף ענן הקטורת, ובזכות הקשר הטהור והמחודש מתגלים אלינו פני שכינה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
