ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלון בן איריס
התפלא האיש מאד ושאל – הרי זו קללה שאלוקים מסתתר מאיתנו, ומדוע אתם שרים על כך?
ענו לו המשוררים – אינך מבין את עומק הכוונה בפסוק. אנו שרים על כך, שאלוקים מסתתר בתוכינו. ויותר מזה – אלוקים מסתתר בתוך ההסתר. אלוקים לא נעלם בעומק ההסתר, הוא מצוי ופועל בתוכו.
כל יהודי מאמין, שואל את עצמו מידי פעם - מה האלוקים המסתתר רוצה ממני? המציאות מסובכת ומפותלת, ואיני יודע כיצד לנהוג. אמנם, אלוקים מדבר אלי ואל העם כולו דרך המציאות הנסתרת, אך הקול עמום וקשה לפענח אותו.
במצבים אלה, כשאיננו יודעים כיצד לנהוג, אנו מתמלאים געגועים לימי קדם, וכיסופים לימים יבואו, עת המקדש עומד על מכונו, ונביאים מתהלכים בקרב ישראל, ואלוקים המסתתר מגלה פניו ומדריכנו בצורה בהירה.
ביטוי מיוחד לקריעת המסכים וחיבור גלוי, מצוי בפרשתנו, פרשת אחרי מות. בפרשה אנו מצווים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. אהרון מצטווה – "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... בזאת יבוא".
המסך המבדיל בין הקודש לקודש הקודשים, נקרא – פרוכת. בפרשיות המשכן, כל היריעות ששימשו כמסך (לפתח המשכן והחצר) נקראות – מסך. לעומתן – המסך שהבדיל בין ההיכל לקודש הקודשים נקרא – פרכת. המילה – 'פרוכת' היא מלשון – 'פרך', שמשמעותו – הפריד, פיצל, ריסק.
כלומר – הפרוכת שמבדילה את קודש הקודשים, מפרידה מאתנו, כביכול, את מקום השראת השכינה.
בתוך קודש הקודשים, מונחים בארון העדות שני לוחות הברית, המבטאים את השראת השכינה בתוכנו, אך הפרכת מבדילה אותם מאיתנו. בנוסף – הארון מכוסה ב'כפורת'. במילים – 'כפרת' ו'פרכת' יש את אותם אותיות בסדר שונה. ואכן, במבט ראשוני, תפקידה של הכפורת שווה לתפקידה של הפרוכת, להסתיר מאיתנו את השראת השכינה. ובאמת רש"י (שמות כה, יז) מפרש את המילה כפורת מלשון כיסוי.
אולם, האבן עזרא מציין שלפי האמור כאן זה כיסוי. משמע למילה 'כפרת' מצד עצמה יכולה להיות משמעות אחרת. ואכן, השורש – כ.פ.ר. בעברית יש לו גם משמעויות אחרות. את- "וכיפר אדמתו עמו", מפרש רש"י: לשון ריצוי ופיוס. ובמקום אחר (גיטין נו.) מבאר לשון קינוח וניקיון. כלומר המילה כפורת מתפרשת גם כלשון הפוכה של חיבור וגילוי, שהרי פיוס וניקיון הם דווקא עניינים של חיבור וגילוי. (ומה לנו יותר מיום כיפור, לשון – כ.פ.ר., שהוא יום של פיוס וחיבור מחודש). ואכן מצאנו במדרש – "יכול יהא כיסוי לארון? תלמוד לומר – כפורת לארון ואין כיסוי לארון".
ואכן, מהכפורת עצמה נעשו הכרובים. הכרובים, שפניהם איש אל אחיו, מייצגים את הקשר ההדדי והגלוי בין ישראל לאבינו שבשמיים. הכרובים הם גם המקום שממנו מתגלה ה' ומדבר למשה ונותן לנו את התורה. אמור מעתה – כיסוי וגילוי משמשים בכפורת, ללמדך על האלוקים המתגלה ומדבר אלינו ובתוכינו בתוך ההסתר.
ביום כיפור, עת מתכפרים עוונותינו וסרה המחיצה המבדילה בינינו ובין הקדוש ברוך הוא, חוצה הכהן הגדול בשליחות כולנו את הפרוכת המבדילה בינינו ובין השראת השכינה. הוא מגיע אל פני הכפורת, אשר משנה את סדר האותיות של הפרוכת, ומלמדת על גילוי הפנים של ה' אלינו מתוך כל הכיסויים.
שם בקודש הקודשים, מכסה ענן הקטורת את הכפורת, "כי בענן אראה על הכפורת". 'קטר' בארמית משמעותו 'קשר'. הקטורת מבטאת את הקישור המחודש וההתחברות. ענן אינו מסך של ממש, אלא ערפילים שדרכם אפשר לראות.
את הכיסוי הקבוע מחליף ענן הקטורת, ובזכות הקשר הטהור והמחודש מתגלים אלינו פני שכינה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

















