ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסכת עירובין דף ל"ב

בית מדרש גמרא עירובין Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (12 ד') הורד mp3
שלח לחבר

כ"ט ניסן התשע"ג

מסכת עירובין דף ל"ב


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

(כז: 13- עד כח: 6-)

המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.

א. דגים ועופות

דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא
(לרבינא)

הסבר המחלוקת:

"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",

 

ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך

בבקר ובצאן וביין ובשכר

ובכל אשר תשאלך נפשך

מה מרבים

מה ממעטים

ר"א ור"י ב"ג

ריבוי

מיעוט

ריבוי

מרבים הכל,
מלבד משהו קטן שהכי לא דומה לריבוי

מים ומלח, ולר"א גם ציר דגים.

דגים כן.

הני תנאי

כלל

פרט

כלל

מרבים רק מה שדומה לפרט:

הנפק"מ בין ברייתא א ו-ב

אביי
נפק"מ – דגים

רבינא
לשניהם דגים לא (אינם גידולי קרקע),
ונפק"מ לעופות

שתי ברייתות שלומדות כלל-פרט-כלל, אך בצורה קצת שונה:

2 – ממעט שצריך דמיון בשני צדדים

1 – פרט וכלל, מרבה הכל

ברייתא א -
פרי מפרי
(עגל מאמו)
וגידולי קרקע
(ניזונים מהקרקע)

דגים כן

עופות כן

1 – ממעט הכל

2 – מרבה כשיש דמיון בשלושה צדדים

ברייתא ב – צריך גם: ולד ולדות הארץ (שנבראו מן הארץ במעשה בראשית)

דגים לא

עופות לא

 

(כח. באמצע)

ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין

רב:
מערבין
: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.

דיונים על רב:

A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?

  1. 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
  2. 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
  3. 3.בכאלה שלא מזיקים.

(כח. 9-)

B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!

תשובות, רק אמר שמערבין ב:

  1. 1.בבל, ששם אוכלים אותם.

קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!

(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).

  1. 2.בחזיז גינה שכן נאכל.

[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות:
(כח: 3)

 

כשות

חזיז

רב
(במימרא שבה אמר שמערבין בהן)

אדמה

אדמה

ר' זירא

שהכל
(שהרי אין לו שורש באדמה)

אדמה
(גדל באדמה)

ילד מבית רב יהודה בר אמי

אדמה
גמר פרי
(וגם יונק מהאדמה, דרך השיח שעליו נמצא).

שהכל
לא גמר פרי

 

(כח: שליש)

C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?

והרי בברייתא:

 

קור
(ענף הדקל לפני שהתקשה, וראוי קצת לאכילה, וע"י בישול ראוי לגמרי, אך בדר"כ לא אוכלים כי הסרתו מזיקה לעץ)

כפניות

ת"ק

מע"ש – כן

טומאה – לא

מע"ש – כן

טומאה – כן

(רש"י - חייבות במעשר, נחשבות פרי גמור אפילו שאינן בשלות לגמרי)

ר"י

מע"ש – כן

טומאה - לא (כעץ)

מע"ש – כן

טומאה – כן (כפרי),

אך פטורות מן המעשר (כי לא נגמר בישולם)

 

והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!

תשובות:

  1. 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.

דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).

  1. 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
    אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.

(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?

  1. 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).

דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).

  1. 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).

(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).



[1]לא ברור למה לא הקשו גם ממעשר.

 



שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il