ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כז: 13- עד כח: 6-)
המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.
א. דגים ועופות
דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא (לרבינא)
הסבר המחלוקת:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",
|
| ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך | בבקר ובצאן וביין ובשכר | ובכל אשר תשאלך נפשך | מה מרבים | מה ממעטים | |
| ר"א ור"י ב"ג | ריבוי | מיעוט | ריבוי | מרבים הכל, | מים ומלח, ולר"א גם ציר דגים. דגים כן. | |
| הני תנאי | כלל | פרט | כלל | מרבים רק מה שדומה לפרט: | הנפק"מ בין ברייתא א ו-ב | |
| אביי | רבינא | |||||
| שתי ברייתות שלומדות כלל-פרט-כלל, אך בצורה קצת שונה: | 2 – ממעט שצריך דמיון בשני צדדים | 1 – פרט וכלל, מרבה הכל | ברייתא א - | דגים כן | עופות כן | |
| 1 – ממעט הכל | 2 – מרבה כשיש דמיון בשלושה צדדים | ברייתא ב – צריך גם: ולד ולדות הארץ (שנבראו מן הארץ במעשה בראשית) | דגים לא | עופות לא | ||
(כח. באמצע)
ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין
רב:
מערבין: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.
דיונים על רב:
A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?
- 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
- 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
- 3.בכאלה שלא מזיקים.
(כח. 9-)
B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!
תשובות, רק אמר שמערבין ב:
- 1.בבל, ששם אוכלים אותם.
קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!
(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).
- 2.בחזיז גינה שכן נאכל.
[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות: (כח: 3)
|
| כשות | חזיז |
| רב | אדמה | אדמה |
| ר' זירא | שהכל | אדמה |
| ילד מבית רב יהודה בר אמי | אדמה | שהכל |
(כח: שליש)
C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?
והרי בברייתא:
|
| קור | כפניות |
| ת"ק | מע"ש – כן טומאה – לא | מע"ש – כן טומאה – כן (רש"י - חייבות במעשר, נחשבות פרי גמור אפילו שאינן בשלות לגמרי) |
| ר"י | מע"ש – כן טומאה - לא (כעץ) | מע"ש – כן טומאה – כן (כפרי), אך פטורות מן המעשר (כי לא נגמר בישולם) |
והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!
תשובות:
- 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.
דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).
- 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.
(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?
- 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).
דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).
- 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).
(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
לאן נעלמה האמת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
