ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כז: 13- עד כח: 6-)
המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.
א. דגים ועופות
דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא (לרבינא)
הסבר המחלוקת:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",
|
| ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך | בבקר ובצאן וביין ובשכר | ובכל אשר תשאלך נפשך | מה מרבים | מה ממעטים | |
| ר"א ור"י ב"ג | ריבוי | מיעוט | ריבוי | מרבים הכל, | מים ומלח, ולר"א גם ציר דגים. דגים כן. | |
| הני תנאי | כלל | פרט | כלל | מרבים רק מה שדומה לפרט: | הנפק"מ בין ברייתא א ו-ב | |
| אביי | רבינא | |||||
| שתי ברייתות שלומדות כלל-פרט-כלל, אך בצורה קצת שונה: | 2 – ממעט שצריך דמיון בשני צדדים | 1 – פרט וכלל, מרבה הכל | ברייתא א - | דגים כן | עופות כן | |
| 1 – ממעט הכל | 2 – מרבה כשיש דמיון בשלושה צדדים | ברייתא ב – צריך גם: ולד ולדות הארץ (שנבראו מן הארץ במעשה בראשית) | דגים לא | עופות לא | ||
(כח. באמצע)
ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין
רב:
מערבין: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.
דיונים על רב:
A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?
- 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
- 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
- 3.בכאלה שלא מזיקים.
(כח. 9-)
B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!
תשובות, רק אמר שמערבין ב:
- 1.בבל, ששם אוכלים אותם.
קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!
(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).
- 2.בחזיז גינה שכן נאכל.
[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות: (כח: 3)
|
| כשות | חזיז |
| רב | אדמה | אדמה |
| ר' זירא | שהכל | אדמה |
| ילד מבית רב יהודה בר אמי | אדמה | שהכל |
(כח: שליש)
C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?
והרי בברייתא:
|
| קור | כפניות |
| ת"ק | מע"ש – כן טומאה – לא | מע"ש – כן טומאה – כן (רש"י - חייבות במעשר, נחשבות פרי גמור אפילו שאינן בשלות לגמרי) |
| ר"י | מע"ש – כן טומאה - לא (כעץ) | מע"ש – כן טומאה – כן (כפרי), אך פטורות מן המעשר (כי לא נגמר בישולם) |
והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!
תשובות:
- 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.
דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).
- 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.
(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?
- 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).
דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).
- 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).
(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









