ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיָּדוּן בֵּין שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּין מִסֵּדֶר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" וְ"כִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה". וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם, כֹּל שֶׁכֵּן הַסָּתוּם, כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת אָמְנָם הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת הוֹרָאוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו בְּכֹל הַיְּרֻשּׁוֹת מִפָּרָשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד, יָתֵר עַל כֵּן, מָה אֵיכוּת הַמִּילָה וְהַצִּיצִית וְהַסֻּכָּה? וִיבָאֵר לִי מֵהֵיכָן חִיּוּבוֹ בִּתְפִלָּה לה'? וּמֵהֵיכָן הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ יִעוּד טוֹב וְרַע וְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת? וְאֵיך דָּנִים בַּמִּצְווֹת הַמִּתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בָּזוֹ, כַּמִּילָה עִם הַשַּׁבָּת וְהַפֶּסַח עִם הַשַּׁבָּת, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁתֶּאֱרַך זְכִירַת כְּלָלָיו, כֹּל שֶׁכֵּן פְּרָטָיו. הֲשָׁמַעְתָּ, מֶלֶך כּוּזָר, עַל חִבּוּר שֶׁל הַקָּרָאִים בְּדָבָר מִמַּה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי, שֶׁהוּא בַּר סַמְכָא, מְקֻבָּל, נִמְסָר, שֶׁאֵין בּוֹ בֵּינֵיהֶם מַחְלֹקֶת, בְּמָסֹרֶת אוֹ בְּנִקּוּד אוֹ בִּטְעָמִים אוֹ בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר אוֹ בְּדִינִים?
לו אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִשְׁתַּדְּלִים.
לז אָמַר הֶחָבֵר: זֶה מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ עַל הַסְּבָרָה וְהַהִתְחַכְּמוּת. וְהַמִּתְחַכְּמִים בַּעֲבוֹדָה לִמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִשְׁתַּדְּלִים מֵעוֹשֵׂי מְלֶאכֶת ה' הַמְצֻוִּים בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה כְּבָר מָצְאוּ מְנוּחָה בְּקַבָּלָתָם, וְשָׁקְטוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כַּמִּתְהַלֵּך בָּעִיר, וְאֵינָם מִתְכּוֹנְנִים לְהִתְנַגְּדוּת מִתְנַגֵּד, וְאֵלֶּה כַּהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה יִּפְגּשׁ, וְהוּא מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק, מְזַמֵּן עַצְמוֹ לִקְרָב, מְלֻמָּד לַמִּלְחָמָה וּמֻרְגָּל בָּהּ. וְאַל יַפְלִיאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה מִתַּקִּיפוּתָם, וְאַל יְרַפֶּה יָדֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵרִפְיוֹן הַמְקַבְּלִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָרַבָּנִיִּים, כִּי הָהֵם בִּקְּשׁוּ מִבְצָר לְהִתְבַּצֵּר בּוֹ, וְאֵלֶּה שׁוֹכְבִים בְּשַׁלְוָה עַל עַרְשׂוֹתָם בְּעִיר בְּצוּרָה קְדוּמָה. ___________________________
מה הוא המונע – מפני מה אסור. במה – מפני מה. מסדר ואלה המשפטים – על פי פשטי המקראות שבפרשת משפטים. והגלוי שבתורה סתום – אפילו דיני נזיקין שהאריכה התורה שבכתב בפרטיהם, אינם מבוארים ללא דברי חז"ל. איכות המילה – פרטי הדינים של ברית מילה. משתדלים – מתאמצים לקיים מצוות ומקפידים על שמירתם. למלאכת השמים – עבודת כוכבים ומזלות. בקבלתם – במסורת מהו רצון ה'. תקיפותם – הקפדת הקראים בקיום מצוותיהם. הרבניים – הנשמעים למסורת חז"ל. ערשותם – מיטותיהם.
ביאורים
לא פעם נראה לנו שככל שאדם מחמיר ומקשה על עצמו יותר, כך הוא 'רציני' יותר. נגד גישה זו יוצא ריה"ל למלחמה של ממש. הטענה שעליה חוזר מלך הכוזרים היא טענה מוסרית: הרי עושה רושם שהקראים מכניעים את עצמם יותר. נראה שהם לא מוותרים לעצמם ועושים את ציוויי התורה גם אם אינם נוחים ונעימים להם. אלא שריה"ל מלמד אותנו כיצד יש לבחון את המחמיר. חומרה יכולה לנבוע מעמדה רצינית וזהירה כלפי ציווי אך היא עלולה לנבוע גם מחוסר ידיעה. חוסר הידיעה מוביל את האדם להחמיר על עצמו מסָפק. ככל שאדם סומך יותר על שיקול דעתו ומנסה לבחון כל מקרה לאור הבנתו האישית בלבד הוא עלול להיקלע לספקות רבים. הספק נובע מחוסר בהירות כיצד יש לנהוג. לעומת זאת, כאשר ישנה מסורת ברורה, מה יש לעשות, כמה ואיך, הספק נמוג וה'עצבנות' המחמירה מתפוגגת. עבודת ה' אינה מובילה ללחץ. אדרבה, היא אמורה לגרום לרגיעה ולשלווה. הרי את הדבר הזה ברור לי שאסור לעשות. זה מותר, ובמידה ויש ספק הוא בוודאי לא תופס את מרכז העבודה. בהקשר זה ישנו סיפור על רב מסוים שהגיע לשאול את הרב אברהם שפירא זצ"ל שאלה בהלכה. הרב שפירא שאלו בחזרה: מה נראה לו לפסוק בעניין? והוא ענה שמסָפק נראה לו לאסור. הרב שפירא אמר לו בגערה: 'בשביל מה מוניתָ להיות רב?! לאסור יכול גם מי שלא למד. עליך לנסות לראות במקרה זה כיצד ניתן להתיר'. סיפור זה מדגיש עד כמה הבנה ובהירות בלימוד התורה יכולים לאפשר לאדם להכריע בספקות ולחיות בעולם של עבודת ה' שאיננה מביאה למועקה אלא לשמחה.
הרחבות
* לא להאריך
וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם. זהו כלל שגם חז"ל קבעו בלימוד תורה שבעל פה "לעולם ילַמד אדם לתלמידו דרך קצרה" [פסחים ג:]. המהר"ל מסביר את החשיבות לכך שהתורה אינה מפורשת באריכות משתי סיבות: א. אם כל התורה שבעל פה הייתה כתובה כתורה שבכתב, אזי לא כולם היו לומדים בה מחמת אריכותה. ב. גם אם פירושי התורה היו כתובים בפירוש הייתה יכולה להיוולד טעות, משום שאנשים שאינם עוסקים בחוכמה היו מרשים לעצמם לפסוק לפי הבנתם השגויה. כשדברי תורה שבעל פה מסורים מדור לדור, יכול הרב ללמד את תלמידו כפי מדרגתו [תפארת ישראל סט]. כשם שאדם שלמד רפואה מסֵפר לא יוכל לבצע ניתוח, כך יש חשיבות להעברת התורה במסורת מרב לתלמיד, ואי אפשר ללמוד מהספר בלבד.
* נשמת ישראל
כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. הרב קוק מסביר שלעם ישראל מדרגה מיוחדת שבגללה נתן לנו הקב"ה תורה שבכתב מן השמים. התורה אינה ספר בלבד אלא חיה בקרבנו (עיין בטור אורח חיים קלט שמסביר ש"וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה"), ולכן מתוך יניקה מתורה שבכתב צומחת ומתפתחת בכל דור באופן טבעי גם תורה שבעל פה [אורות התורה א, ב]. עוד אומר הרב קוק, שהתוקף של דברי חז"ל אינו משום חכמתם בלבד אלא משום שעם ישראל, לאורך כל הדורות קיבל את דבריהם, וכל מי שמערער על דבריהם מוציא עצמו מן הכלל ולכן הוא ככופר בעיקר [אדר היקר עמוד לח].
שאלות לדיון
מהו המכנה המשותף לכל המלאכות שנאסרו בשבת?
מה מניע את הקראים לכפור בתורה שבעל פה ובמסורת ישראל?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
הלכות נתינה בפורים
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אוי ויי!
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה מברכים על מנה אחרונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
