ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיָּדוּן בֵּין שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּין מִסֵּדֶר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" וְ"כִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה". וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם, כֹּל שֶׁכֵּן הַסָּתוּם, כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת אָמְנָם הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לִרְאוֹת הוֹרָאוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו בְּכֹל הַיְּרֻשּׁוֹת מִפָּרָשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד, יָתֵר עַל כֵּן, מָה אֵיכוּת הַמִּילָה וְהַצִּיצִית וְהַסֻּכָּה? וִיבָאֵר לִי מֵהֵיכָן חִיּוּבוֹ בִּתְפִלָּה לה'? וּמֵהֵיכָן הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ יִעוּד טוֹב וְרַע וְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ אַחַר הַמָּוֶת? וְאֵיך דָּנִים בַּמִּצְווֹת הַמִּתְנַגְּשׁוֹת זוֹ בָּזוֹ, כַּמִּילָה עִם הַשַּׁבָּת וְהַפֶּסַח עִם הַשַּׁבָּת, מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁתֶּאֱרַך זְכִירַת כְּלָלָיו, כֹּל שֶׁכֵּן פְּרָטָיו. הֲשָׁמַעְתָּ, מֶלֶך כּוּזָר, עַל חִבּוּר שֶׁל הַקָּרָאִים בְּדָבָר מִמַּה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי, שֶׁהוּא בַּר סַמְכָא, מְקֻבָּל, נִמְסָר, שֶׁאֵין בּוֹ בֵּינֵיהֶם מַחְלֹקֶת, בְּמָסֹרֶת אוֹ בְּנִקּוּד אוֹ בִּטְעָמִים אוֹ בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר אוֹ בְּדִינִים?
לו אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מִשְׁתַּדְּלִים.
לז אָמַר הֶחָבֵר: זֶה מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ עַל הַסְּבָרָה וְהַהִתְחַכְּמוּת. וְהַמִּתְחַכְּמִים בַּעֲבוֹדָה לִמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִשְׁתַּדְּלִים מֵעוֹשֵׂי מְלֶאכֶת ה' הַמְצֻוִּים בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה כְּבָר מָצְאוּ מְנוּחָה בְּקַבָּלָתָם, וְשָׁקְטוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כַּמִּתְהַלֵּך בָּעִיר, וְאֵינָם מִתְכּוֹנְנִים לְהִתְנַגְּדוּת מִתְנַגֵּד, וְאֵלֶּה כַּהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה יִּפְגּשׁ, וְהוּא מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק, מְזַמֵּן עַצְמוֹ לִקְרָב, מְלֻמָּד לַמִּלְחָמָה וּמֻרְגָּל בָּהּ. וְאַל יַפְלִיאֲךָ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה מִתַּקִּיפוּתָם, וְאַל יְרַפֶּה יָדֶיךָ מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵרִפְיוֹן הַמְקַבְּלִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: הָרַבָּנִיִּים, כִּי הָהֵם בִּקְּשׁוּ מִבְצָר לְהִתְבַּצֵּר בּוֹ, וְאֵלֶּה שׁוֹכְבִים בְּשַׁלְוָה עַל עַרְשׂוֹתָם בְּעִיר בְּצוּרָה קְדוּמָה. ___________________________
מה הוא המונע – מפני מה אסור. במה – מפני מה. מסדר ואלה המשפטים – על פי פשטי המקראות שבפרשת משפטים. והגלוי שבתורה סתום – אפילו דיני נזיקין שהאריכה התורה שבכתב בפרטיהם, אינם מבוארים ללא דברי חז"ל. איכות המילה – פרטי הדינים של ברית מילה. משתדלים – מתאמצים לקיים מצוות ומקפידים על שמירתם. למלאכת השמים – עבודת כוכבים ומזלות. בקבלתם – במסורת מהו רצון ה'. תקיפותם – הקפדת הקראים בקיום מצוותיהם. הרבניים – הנשמעים למסורת חז"ל. ערשותם – מיטותיהם.
ביאורים
לא פעם נראה לנו שככל שאדם מחמיר ומקשה על עצמו יותר, כך הוא 'רציני' יותר. נגד גישה זו יוצא ריה"ל למלחמה של ממש. הטענה שעליה חוזר מלך הכוזרים היא טענה מוסרית: הרי עושה רושם שהקראים מכניעים את עצמם יותר. נראה שהם לא מוותרים לעצמם ועושים את ציוויי התורה גם אם אינם נוחים ונעימים להם. אלא שריה"ל מלמד אותנו כיצד יש לבחון את המחמיר. חומרה יכולה לנבוע מעמדה רצינית וזהירה כלפי ציווי אך היא עלולה לנבוע גם מחוסר ידיעה. חוסר הידיעה מוביל את האדם להחמיר על עצמו מסָפק. ככל שאדם סומך יותר על שיקול דעתו ומנסה לבחון כל מקרה לאור הבנתו האישית בלבד הוא עלול להיקלע לספקות רבים. הספק נובע מחוסר בהירות כיצד יש לנהוג. לעומת זאת, כאשר ישנה מסורת ברורה, מה יש לעשות, כמה ואיך, הספק נמוג וה'עצבנות' המחמירה מתפוגגת. עבודת ה' אינה מובילה ללחץ. אדרבה, היא אמורה לגרום לרגיעה ולשלווה. הרי את הדבר הזה ברור לי שאסור לעשות. זה מותר, ובמידה ויש ספק הוא בוודאי לא תופס את מרכז העבודה. בהקשר זה ישנו סיפור על רב מסוים שהגיע לשאול את הרב אברהם שפירא זצ"ל שאלה בהלכה. הרב שפירא שאלו בחזרה: מה נראה לו לפסוק בעניין? והוא ענה שמסָפק נראה לו לאסור. הרב שפירא אמר לו בגערה: 'בשביל מה מוניתָ להיות רב?! לאסור יכול גם מי שלא למד. עליך לנסות לראות במקרה זה כיצד ניתן להתיר'. סיפור זה מדגיש עד כמה הבנה ובהירות בלימוד התורה יכולים לאפשר לאדם להכריע בספקות ולחיות בעולם של עבודת ה' שאיננה מביאה למועקה אלא לשמחה.
הרחבות
* לא להאריך
וְהַגָּלוּי שֶׁבַּתּוֹרָה סָתוּם. זהו כלל שגם חז"ל קבעו בלימוד תורה שבעל פה "לעולם ילַמד אדם לתלמידו דרך קצרה" [פסחים ג:]. המהר"ל מסביר את החשיבות לכך שהתורה אינה מפורשת באריכות משתי סיבות: א. אם כל התורה שבעל פה הייתה כתובה כתורה שבכתב, אזי לא כולם היו לומדים בה מחמת אריכותה. ב. גם אם פירושי התורה היו כתובים בפירוש הייתה יכולה להיוולד טעות, משום שאנשים שאינם עוסקים בחוכמה היו מרשים לעצמם לפסוק לפי הבנתם השגויה. כשדברי תורה שבעל פה מסורים מדור לדור, יכול הרב ללמד את תלמידו כפי מדרגתו [תפארת ישראל סט]. כשם שאדם שלמד רפואה מסֵפר לא יוכל לבצע ניתוח, כך יש חשיבות להעברת התורה במסורת מרב לתלמיד, ואי אפשר ללמוד מהספר בלבד.
* נשמת ישראל
כִּי הַהִשָּׁעֲנוּת הָיְתָה עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. הרב קוק מסביר שלעם ישראל מדרגה מיוחדת שבגללה נתן לנו הקב"ה תורה שבכתב מן השמים. התורה אינה ספר בלבד אלא חיה בקרבנו (עיין בטור אורח חיים קלט שמסביר ש"וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה"), ולכן מתוך יניקה מתורה שבכתב צומחת ומתפתחת בכל דור באופן טבעי גם תורה שבעל פה [אורות התורה א, ב]. עוד אומר הרב קוק, שהתוקף של דברי חז"ל אינו משום חכמתם בלבד אלא משום שעם ישראל, לאורך כל הדורות קיבל את דבריהם, וכל מי שמערער על דבריהם מוציא עצמו מן הכלל ולכן הוא ככופר בעיקר [אדר היקר עמוד לח].
שאלות לדיון
מהו המכנה המשותף לכל המלאכות שנאסרו בשבת?
מה מניע את הקראים לכפור בתורה שבעל פה ובמסורת ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
