ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְכָך הֵם מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַמְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. תִּזְבַּח הַכֶּבֶשׂ, לְמָשָׁל, וְתִתְלַכְלֵך בְּדָמוֹ וּבְהַפְשָׁטָתוֹ וּבְנִקּוּי קְרָבָיו וַהֲדָחָתוֹ וְנִתּוּחוֹ וּזְרִיקַת דָמוֹ וַעֲרִיכַת עֵצָיו וְהַבְעָרַת אִשּׁוֹ וְסִדּוּרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מִמִּצְוַת ה' יִתְעַלֶּה הָיִיתָ מְזַלְזֵל בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְהָיִיתָ חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַרְחִיקִים מֵה' יִתְעַלֶּה, לֹא מְקָרְבִים, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ כָּרָאוּי וְתִרְאֶה הָאֵשׁ הַשְּׁמֵימִית, אוֹ תִּמְצָא בְּנַפְשְׁךָ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּהּ, אוֹ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים, אוֹ נִפְלָאוֹת, תֵּדַע כִּי הֵם תּוֹצָאַת מַה שֶּׁהִקְדַּמְתָּ, וְהָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בּוֹ דָּבַקְתָּ וְאוֹתוֹ הִשַּׂגְתָּ. וְאַל תִּדְאַג אִם תָּמוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ בּוֹ, כִּי מוֹתְךָ אָמְנָם הוּא כְּלוֹת גּוּפְךָ בִּלְבַד, אֲבָל הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִשִּׂיגָה הַמַּעֲלָה הַהִיא אֵין לָהּ יְרִידָה מִמֶּנָּה וְלֹא רִחוּק מֵאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה.
וְהִתְבָּאֵר מִזֶּה כִּי אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת ה' יִתְעַלֶּה. וְאֵין לָדַעַת אֵת מִצְווֹת ה' אֶלָּא מִדֶּרֶך הַנְּבוּאָה, לֹא בְּהַקָּשָׁה וְלֹא בְּהִתְחַכְּמוּת, וְאֵין חִבּוּר בֵּינֵינוּ וּבֵין אוֹתָן הַמִּצְווֹת אֶלָּא בַּקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ לָנוּ אוֹתָן הַמִּצְווֹת לֹא הָיוּ יְחִידִים, אֶלָּא הָיוּ רַבִּים וַחֲכָמִים וְנַעֲלִים, וּסְמוּכִים לַנְּבִיאִים, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ נוֹשְׂאֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא פָּסְקוּ מֵאָז משֶׁה.
___________________________
אין המעשה כמטבע – החיקוי המלאכותי שנעשה בידי אדם אינו דומה לדבר הטבעי. תנועותיהם – דרך פעולתם.
ביאורים
החבר הבין מתוך שאלת מלך כוזר שחסרה לו הבנה בסיסית ביחס לתורה, ולכן הסביר לו תחילה את המושג של המישור ה'רוחני' ביחס לעירוב הרשויות בשבת. משם ממשיך החבר להסביר שזהו בעצם כל עניין קיום המצוות. עד כה נפגשנו במישור טבעי ובמישור רוחני, וכעת מחדש לנו ריה"ל שקיים רובד נוסף שהוא המישור האלוהי. אמנם החבר כבר הסביר זאת (לעיל מאמר ראשון, עט), אבל המלך לא חיבר בין הדברים. וזו גם דרכו של ריה"ל לשוב ולהרחיב במקומות מאוחרים.
במישור הטבעי יש מעשים שבמבט ראשון יכולים להיראות טיפשיים או אפילו מבוזים, ובכל זאת כולם עושים אותם משום שמובן שהם בעלי תועלת רבה. למשל, אדם שחש בראשו והרופא אומר לו לקחת כדור מסוים שגורם להקלת הכאב. מי שאיננו מבין כיצד פועל הכדור יכול לחשוב שזו שטות, או לחילופין שכל כדור דומה יכול להקל כאבים. כיוון שיש בינינו רופאים אנחנו מבינים שיש לכדור השפעה בגלל התרכובת המיוחדת שלו. הקב"ה טבע בעולם שחומרים מסוימים ישפיעו על חלקי הגוף.
באותו האופן טבע הקב"ה בעולם שיהיו מעשים שישפיעו במישור האלוהי. אמנם יש מצוות שנראות תמוהות בעינינו, אך הסיבה היא רק משום שאין בימינו נביאים. אם היו בינינו נביאים היה לנו ההסבר כיצד משפיעה כל מצווה. לכן אדם שנראה לו מוזר לשים כמה חוטים בארבע כנפות הבגד שלו כי הוא אדם רציני והגיוני, אינו מבין שיש גם חוקיות אלוהית בעולם. הוא מנסה להבין בתחום שהוא לא מצוי בו, וזה כמו שיטען שאין חיידקים במזון מפני שהוא לא רואה אותם. רק על ידי התורה ובעזרת חכמים אנו יכולים ללמוד על עשיית המצוות ואופן קיומם, ורק באופן זה אפשר להתרומם במדרגות רוחניות.
הרחבות
* כשרון טבעי ונרכש
אֵין הַמְעֻשֶּׂה כַּמֻּטְבָּע. עיין להלן מה שאומר על ההבדל בין בעל הכישרון הטבעי לבין מי שאין בו כישרון [מאמר חמישי טז].
* כשרון אלוהי
אֵינְךָ יוֹדֵעַ תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְתַחְשְׁבֵם הֶבֶל, עַד שֶׁתִּרְאֶה הַתּוֹצָאָה. המהר"ל אומר שהמצוות הן "כמו החבל, שמעלין את האדם מבור התחתיות" [תפארת ישראל ד]. הוא מסביר שיש באדם פוטנציאל אלוהי גדול, והמצוות הן אלה שמרוממות את האדם ומוציאות אל הפועל את מה שטמון בכוח. הדבר דומה לאדם שזורע גרעין אבוקדו, לעולם לא יוכל לצמוח ממנו תפוז. לעומת זאת אם הגרעין הזה יקבל את כל צרכיו - אדמה מדושנת, מים, אוויר וקרני שמש - בסופו של דבר יוציא עלים ופרי. כך המצוות נועדו לעשות אותנו אלוהיים יותר, לרומם אותנו מדרגה אחר מדרגה. הן כמו המים והדשן שמצמיחים את העץ, והן מצמיחות אנשי קודש. וכשם שזרע ממין אחד לעולם לא יצמיח דבר אחר, כך גם המצוות לעולם לא יצמיחו דבר רע חלילה.
* מצוות אינן סמלים
אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת. יש מי שהסביר שהמצוות הן סמלים, כל מצווה מסמלת משהו והיא נועדה להביע רעיון. הרב קוק אומר שבשום אופן אי אפשר לומר כך. סמלים הם דבר המעורר לרגש ולמחשבה, בעוד שהמצוות הן הרבה למעלה מזה, הן מחיות אותנו. הן "דברים חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים. קללתם קללה וברכתם ברכה" [אורות הקודש עמוד סט].
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל כאן, האם אין מקום לחקור אחר טעמי המצוות?
מהו ההבדל המהותי בין מסורת של יחידים למסורת של רבים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
