ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְזֶה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי חַי כְּמוֹ רַבּוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיָה בְּחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אֲשֶׁר לוֹ פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמְפֻרְסָמִים בַּתְּכוּנָה וּבִמְדִידַת הַגַּלְגַּלִּים וְהָאָרֶץ וְכֹל דָּבָר מֻפְלָא בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים. וּמִתַּלְמִידָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל, וְהוּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל הֵיכָלוֹת וְהַכָּרַת פָּנִים וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, לְפִי שֶׁהוּא יָדַע סוֹדוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהָיָה רָאוּי לְמַדְרֵגָה קְרוֹבָה לַנְּבוּאָה, וְהוּא הָאוֹמֵר: "פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְרָאִיתִי אֵת אַכַּתְרִיאֵל יָהּ ה' צְבָאוֹת" וּשְׁאָר הַהֲלָכָה. וּמִתַּלְמִידָיו גַּם כֵּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר אֵרְעוּ לוֹ עִם רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַמַּעֲשִׂים הַמְפֻרְסָמִים, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אִלּוּ הָיוּ כֹּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָך בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם".
___________________________
בעקבותיו – בעקבות שמעון בן שטח. ודומם – ושותק. לא פתח וכו' – שהיה משכים לבית המדרש. לעמד – להפסיק מללמוד. היכלות והכרת הפנים ומעשה מרכבה – ספרי נסתר וקבלה.
ביאורים
אתמול למדנו שהספקות במסורת החלו רק בזמן אנשי כנסת הגדולה, ובקרב יחידים. אך התופעה הייתה קשה לעם ישראל, וכדי שלא תתפשט היו צריכים חכמים לנקוט אמצעים שונים על מנת שלא תגרום נזק (לכן בכל הדורות התעמתו חכמינו עם הצדוקים ולאחר מכן עם הקראים). ניתן לדמות זאת לגוף האדם. בגוף יש מצב שבו תאים מתחלקים ללא בקרה, ולא נשלטים לחלוטין על ידי המוח. זוהי מחלה הנקראת 'סרטן'. הצדוקים והבייתוסים הם כמו סרטן באומה הישראלית, למרות המסורת החזקה והאמיתית הם קמו ומצאו סיבה לנסות ולהכחיש את האמונה החזקה שלנו. הם פתחו פתח לקבוצות מאוחרות יותר שמצאו אמתלאות וסיבות שונות להטיל ספק בדברי חכמינו הקדושים.
לאחר שדיבר על אלה שהוציאו עצמם מישראל, שב ריה"ל לסדר המסורת. עד כה ראינו שהמסורת מיוסדת על הנבואה, ועל החכמים הגדולים. נדבך נוסף שעליו נשענת המסורת הוא מספרם הרב של המוסרים ושל המקבלים, כי בכל דור היו תלמידים רבים, יחד עם הדגש על יראתם, חכמתם ומידותיהם הטובות של מעבירי המסורת.
לא סתם מדגיש ריה"ל את שלוש הנקודות הללו. יראת השמים של תלמידי החכמים מלמדת על זהירותם הרבה בכל הנוגע לדברי התורה ולהעברת המסורת. הם דקדקו בכל דבר שבקדושה עד שלא ישנו בבית המדרש אפילו שנת עראי, נזהרו ללמד את התלמידים בעצמם ועוד הנהגות רבות המלמדות על זהירותם בדברי תורתם. חוכמתם של תלמידי החכמים מבטיחה את העברת המסורת בצורה מדויקת, יחד עם הכוונה האמיתית בפירוש המצוות והשמועות שקיבלו מרבותיהם, ומידותיהם הטובות הן הבסיס הראשוני לכך שלא ישנו מהדברים בגלל כבוד, בצע כסף, קנאה או שאר מידות רעות.
הרחבות
* מעלותיו של הלל הזקן
מֵחָכְמָתוֹ. "אמרו עליו על הלל שלא עזב דברי חכמה שלא למדה, אפילו כל הלשונות, אפילו שיחת הרים וגבעות ובקעות, שיחת עצים ועשבים, שיחת חיות ובהמות, שיחת שדים ומשלות, הכל למד. כל כך למה? משום ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" [מסכת סופרים טז ז ועיין עוד פסחים סו.].
וְסַבְלָנוּתוֹ. עיין עיין שבת לא., אבות דרבי נתן יב טו.
מִזֶּרַע דָּוִד. בגמרא מסופר שרבי יהודה הנשיא (המכונה 'רבי') היה מזרע דוד [כתובות סב:], והוא דור שישי להלל הזקן (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, ג).
* אחד מאלף
וְהָיוּ לוֹ אַלְפֵי תַּלְמִידִים. "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצא מהם מאה, מאה למשנה יוצאין מהם עשרה, עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד" [ויקרא רבה ב, א]. רק מתוך אלפי תלמידים ששוקדים על לימודם יכולים לצאת תלמידי חכמים אמיתיים בודדים. לכן אומר הרב קוק שרק על ידי כך שייכנסו המון תלמידים לבתי המדרש יוכלו להיבנות תלמידי חכמים שיהיו מוכשרים לרוח הקודש, משום שהם יוצרים אווירה של קדושה [אגרות ראי"ה א רסו].
* חוק וזמן נתן להם
וּשְׁלשִׁים רְאוּיִים לְעַבֵּר אֵת הַשָּׁנִים. בגמרא כתוב "ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון" [סוכה כח:]. לכאורה ריה"ל מפרש שדברי הגמרא נאמרו לגבי חכמת העיבור, שבמעשה זה כביכול, מעמידים את החמה ממהלכה, וחכמים הם אלה שקובעים את התקופות (עיין 'קול יהודה').
שאלות לדיון
"ולא אמר דבר שלא שמע מפני רבו". אסור לתלמיד לחדש חידושי תורה?
האם אפשר לדעת את כל התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
