ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
במסכת ראש השנה מובא הסבר לזמנו של קרבן שתי הלחם: "אמר רבי יהודה... ומפני מה אמרה התורה: הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא. אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן". והדברים טעונים בירור – מה הקשר בין פירות האילן ובין מנחה של תבואה ודגן? יתרה מזאת, בעוד שעל פי התורה איסור האכילה קודם הנפת העומר בפסח הוא על התבואה, הרי שהמשנה (שעל פיה נפסקה ההלכה ברמב"ם) מוסיפה גם את הנסכים והביכורים, כלומר את שאר פירות האילן. מדוע נאסרה גם הקרבת פירות קודם העומר במקדש? מדוע לא נאסרה אכילתם במדינה, כמו שנאסרה אכילת התבואה? מה פשר ההבדל שבין המקדש והמדינה?
התבוננות בפסוקים ובמדרשים המתארים את המשכן והמקדש מעלה השוואות רבות בינם ובין תיאורי גן העדן: מחוץ לגן העדן ה' משכין את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת; איסור היטמאות הכוהנים בטומאת מת, והאיסור המוחלט לכהן הגדול, מוסבר על ידי אי-השייכות של המוות, שנגרם בעקבות חטא האדם הראשון, למציאות של גן העדן שלפני החטא; הכהן הגדול וביתו מקבילים לאדם הראשון וחווה. במדרש אחר מתוארים השלבים של גלות השכינה מהעולם וחזרתה אליו, כאשר השלב הראשון בהתרחקות הוא חטא האדם הראשון, ואילו השלב האחרון בחזרה הוא במשכן; ועוד ועוד. מציאות המשכן מבטאת אפוא מציאות של עולם קדום יותר, טהור, בו לא קיים החטא של האדם הראשון.
על פי תיאור התורה, הפך הלחם למזונו של האדם רק לאחר החטא וההגליה מגן העדן: "וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה, בזיעת אפך תאכל לחם". לפני שחטא האדם, מזונו היה הפירות של אילנות גן העדן. התורה אסרה את אכילת התבואה החדשה הן במקדש והן במדינה במידה באופן שווה, אך במקומות השונים יש משמעות שונה לאותו המזון – בעוד שבמדינה, במציאות הרגילה, לחמו של האדם הוא הלחם המוכר לנו מקמח דגן, הרי שבמקדש, המבטא את המציאות שקודם החטא, כולל האיסור גם את כל פירות האילן. מסיבה זו נאסרה הקרבת מנחות או ביכורים שאינם מחיטה קודם הקרבת שתי הלחם בחג השבועות.
רש"י בהסבר הגמרא בראש השנה המוזכרת לעיל, כותב: "ואני שמעתי דרבי יהודה לטעמיה דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה".
כעת תובן הגמרא במסכת ראש השנה, זו שקשרה את הקרבן בשבועות לברכת פירות האילן. ההנפה מברכת את הדומה לה – את מזונו הבסיסי של האדם. במקדש מזון זה הוא פירות האילן כולם, ולכן הפירות כולם מתברכים.
מתוך העיתון בשבע
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
