ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
מעיון בפרשיות השבועות האחרונים עולה לכאורה כעמדה הראשונה, שיש להבדיל בין השכול לשמחה.
בפרשת שמיני קראנו על מיתת נדב ואביהו, שני בני אהרן. מיתתם של שני צדיקים אלה ("בקרוביי אקדש"), הובילה לכאב גדול בעם ובייחוד אצל אביהם אהרן הכהן. לא בכדי התורה מציינת את התנהגותו, "וידום אהרן", שהייתה ההפך ממה שהיה מצופה ממי שמתאבל בכאב על בניו.
נפילת בני אהרון קרתה במהלך ימי שמחת המשכן, ומעט לפני ההכרזה האלוקית על עבודת יום הכיפורים המטהרת אותנו מכל עוונותינו. לולא מתו בני אהרון, יש להניח כי פרשת אחרי מות הייתה צמודה לפרשת שמיני. מיד לאחר ראש חודש ניסן היו מצווים ישראל על היום השמח ביותר בשנה, יום בו ה' יכפר עלינו לטהר אותנו מכל העוונות. אולם מיתת בני אהרון גרמה לשינוי סדר הפרשות, כך שריבונו של עולם הכניס את פרשיות תזריע ומצורע בין יום הזיכרון והכאב על מיתת בני אהרן ובין הבשורה על יום העצמאות הרוחני שלנו - יום הכיפורים. כביכול רוצה התורה לחצוץ בין האירועים, לתת כבוד למתים ולא לחגוג בעודם מונחים כך בפני אהרן.
אולם מעיון נוסף נראה שהתורה דווקא מדריכה להצמיד את שני הימים.
הגמרא במסכת תמיד (לב.) מספרת שאלכסנדר מוקדון ביקש מחכמי ישראל לדעת כיצד להגיע לאפריקי. הם יעצו לו כיצד להגיע, ואכן לאחר מסע הוא הגיע לעיר שכולה נשים באפריקי וביקש להילחם בהן. הנשים שכנעו אותו לסגת, באומרן שאם ינצח נשים זה אינו כבוד גדול, ואם תנצחנה אותו זה ביזוי גדול, ולכן עדיף שלא יתקוף. אלכסנדר ביקש מהן לאכול, והן הביאו לו לחם עשוי מזהב, ונימקו שאם היה רעב ללחם היה נשאר בממלכתו, אלא ודאי הוא מחפש דבר אחר באפריקי. אלכסנדר נפעם מחכמתן, שב על עקבותיו, ובדרך חזרה ישב לאכול על שפת נהר, ממנו הריח ריח של גן עדן.
על סיפור זה יש להקשות: מדוע אלכסנדר רצה באמת לכבוש את אפריקי? ומה החוכמה הגדולה שאמרו לו הנשים בכיכר הזהב שנתנו לו? ומדוע בהליכה לאפריקי לא הריח את גן העדן אלא רק בחזרתו משם?
אלא שהשאלה הגדולה היא מדוע אנו נלחמים. אם המלחמה היא על כבוד אישי, ממון אישי או כל אינטרס אישי אחר, אזי כשאדם נופל בקרב זו החמצה גדולה ומוות ללא תקנה. אבל אם אנו נלחמים על האידיאל הלאומי שלנו - מוסר ותורה אלוקית, אזי הנופל בקרב לא מסר את נפשו לשווא ולא הפסיד את הכסף והכבוד וכו', אלא הוא חלק ממימוש האידיאל הגדול של ממלכת כוהנים וגוי קדוש. מה מגמתו בחיים - אף הוא בחיים.
אלכסנדר רצה לכבוש את אפריקי מתאוות כבוד וממון אישיים. במדרגה נמוכה זו אין ריח של גן עדן המסמל את הצד האידיאלי במלחמה. הנשים באותה מדינה לימדו אותו שאין ערך להילחם על לחם וממון שממילא יש לו בביתו, ואם אינו בא בשם המוסר והאידיאל, אין לו משמעות וכוח אמיתי למלחמה. רק בחזרתו ממדינת הנשים, עם תובנה עמוקה זו על מגמת הקרבות לקידום עולם עליון יותר, יכול היה להריח בחניית חילותיו בנהר ריח גן עדן.
שמחה בלי שכחה
יום הזיכרון אינו יום של דיכאון או החמצה, אלא יום של תהליך גאולה כואב ומדמם שסופו ביום העצמאות. במהלך שני ימים צמודים אלו אנו מציינים את הקשר החי והאמיתי בין מגמת הלחימה של צבאנו למהותה של מדינת ישראל. צה"ל הוא צבא של קודש, המבקש להקים את ממלכת ישראל בארץ ה', ולכונן כאן את מדינת ישראל שבעומק נשמתה רצונה הוא שיהיה שם ה' אחד. ומתוך כך, יום הזיכרון מאוחד עם יום העצמאות. המתים לא מתו לשווא אלא למען הצד האידיאלי.
ההמתנה שהתורה עושה בין פרשיית מות בני אהרון בפרשת שמיני ובין הבשורה על יום הכיפורים המשמח בפרשת אחרי מות, אינה הפרדה אלא חיבור עמוק בין שני הנושאים. החיבור הוא בעיסוק בשאלת המוות והטומאה בעולם - יולדת, נידה, מצורע. בכל אלה יש טומאה, אך היא מבשרת על התחדשות ועילוי לקראת מציאות טהורה יותר. היולדת מביאה חיים לעולם מתוך הטומאה של לידתה, הנידה מתנקה במקור דמיה לקראת הכנת הגוף לפריון עתידי, המצורע מתקן את דרכיו ושומר על לשונו בעקבות הרמז האלוקי בעונש הצרעת.
התורה מבקשת לקשור בין טומאת המוות לטהרת החיים. זיכרון המוות, הטומאה הבאה אחריו, והשמחה הבאה לאחר שני אלה, קשורים בקשר חי ותהליכי בל ינתק. הצד האידיאלי במציאות מגיע מתוך הכאב וההכנה כלפיו.
לפיכך, מות בני אהרון מחובר עם שמחת יום הכיפורים על ידי פרשיות הטומאה והטהרה. יום הזיכרון מחובר לחג העצמאות על ידי התובנה שלנו ששניהם אחד - המאבק על קריאת שם ה' בעולם, מאבק המתחיל בקרב עם אבידות וסופו באור גדול.
מתוך העיתון בשבע
הרב ברוך אפרתי
ראש ישיבת ההסדר 'שבות ישראל' באפרת
מאמרים נוספים ואתה תבער הדם הנקי מקרבך
דין עגלה ערופה חל גם על הרצח המזעזע של האישה בידי בעלה שהתרחש באילת בשבוע שעבר
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
