ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
זהבה בת צבי
כרמז אל דבר – שם זה אינו מבטא את המהות אלא רומז לה. כי הרמז הוא לצד מסֻים – הרמז מבטא הגדרה מסוימת. ויש שרומזים וכו' – לפעמים הפועל נקרא בשם הנפעל ממנו. המשמשים לו שמוש ראשון – נפעלים ממנו באופן ישיר. כליוֹ הראשון – המקום הראשון שבו ניכר ומופיע השכל. המרכבים – הנבראים שבארץ, המורכבים מיסודות שונים. עד אליו – אל ה'. דרך העברה – משל ומליצה. האשים – ריבוי של אש. הנפלאות עמו – בזמן שהארון נמצא. קוראים העין רואה וכו' – כלומר: אנו רגילים לומר שהעין רואה, אך באמת העין היא כלי שהנפש רואה על ידו. משמשים ברצונו – מגשימים במעשיהם את רצון ה'. וכאשר יהיה הדבור וכו' – כאשר אדם מדבר עם ה' בפני אחד מהדברים המציינים נוכחות אלוהית, הוא משתמש בשם אדנות. ורבו התארים והעצם אחד – הקב"ה מתואר בתיאורים שונים, אך עצמותו אחת. להתחלף מקום המקבל – התארים שונים מצד ההופעות השונות שנקלטות ע"י האנשים. קרני האור והשמש אחת – קרני השמש פועלים בצורה שונה בעצמים שונים, למרות שהם מגיעים ממקום אחד. בלתי משגת – מופשטת, ללא יכולת תפיסה רציונאלית.
ביאורים
שם 'א-ד-ני' הוא שם מיוחד. אנחנו משתמשים בשם זה כאשר הקב"ה מתגלה אלינו דרך תופעות או חפצים. כאשר הוא מתגלה אלינו בהתגלות נבואית אנחנו פונים אל אותה התגלות, אך בעצם מתכוונים לקב"ה בעצמו. למשל, כשאנו אומרים שצריכה להיות לנו יראת שמים, אין הכוונה שאנו צריכים לירא מהשמים בעצמם. כוונתנו היא שאנו צריכים לירוא ממי ששוכן בשמים, שהוא הקב"ה. אנו משתמשים בזה בשפה המדוברת פעמים רבות. למשל, כשאנו אומרים על אדם שהוא חסר גג כוונתנו שהוא חסר בית. אין כוונתנו למשמעות המילולית ולכך שיש לו בית ורק גג חסר מעל לראשו. דוגמה נוספת – כאשר אנו אומרים שהעין רואה ודאי שאין העין הגשמית החומרית רואה, אלא הנפש שמפעילה אותה. כמו שהכינור לא מנגן מעצמו אלא יש כנר שמנגן בו.
אם כן, למה אנו משתמשים דווקא במילים הללו כביטוי למה שמסתתר מאחוריהם ולא באיברים או בחפצים אחרים? הסיבה לכך היא שהם האיברים או החפצים הכי קרובים למי שעומד מאחוריהם. למשל, כשאנחנו רואים מכונית, אפשר לומר שהקב"ה ברא את המכונית. אמירה זו היא נכונה מכיוון שה' ברא את האדם ונתן לו חכמה, ויצירת המכונית נובעת מהחכמה הזו. אך לא נאמר שה' מתגלה דרך המכונית, מכיוון שזו שרשרת סיבות די ארוכה. לעומת זאת, אנו אומרים שה' נמצא בשמים. השמים הם מעשה ידיו של הקב"ה ומכיוון שאין לאדם נגיעה כלשהיא בבריאתם נוח לנו לומר שהם בריאת הקב"ה ושהוא מתגלה בהם. כשאנו משתמשים בשם 'אדני' אנו פונים למלאכים או לאנשי קודש או לדברים נוספים שה' מתגלה דרכם באופן ישיר. אנו פונים לאותם דברים, אך מתכוונים בעצם לקב"ה שמסתתר מאחוריהם.
הרחבות
* האיסור והסכנה בהסתכלות למקומות רוחניים אסורים
הַצּוּרָה הָרוּחָנִית אֲשֶׁר רָאוּהָ הַיְּחִידִים, "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר". בדברי חז"ל מצינו שאותה ראייה של יחידים מהווה דבר בעייתי, כשמגיע בשר ודם לראות דברים שאותם אסור לו לראות.
רש"י על התורה כתב על הסתכלות זו: "ויראו את אלהי ישראל – נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקדוש ברוך הוא לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד 'ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה' – בקצינים שבמחנה" [רש"י לשמות כד, י]. אדם המביט כביכול ל"אלוהי ישראל", מתחייב מיתה, וכדברי הקב"ה: "כי לא יראני האדם וחי" [שמות לג, כ].
בדומה לזה מצינו בדברי הגמרא: "תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס... בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום". הסביר רש"י: "נכנסו לפרדס – עלו לרקיע על ידי שם... הציץ – לצד השכינה. ונפגע – נטרפה דעתו" [חגיגה יד:].
אדם המביט במקומות שכאלה, עלול להגיע למצב של כפירה בשכינה וכמו שראינו בגמרא שם בעניין אחר, שקיצץ בנטיעות ואמר: "שמא חס ושלום שתי רשויות הן". וכעין זה קרה לאותם שעליהם נאמר שראו את הקב"ה, וכפי שדרשו חז"ל: "ותחת רגליו מלמד שהגיסו דעתן והשוו עליונים לתחתונים" [מכילתא דרשב"י כד, י].
שאלות לדיון
הברטנורא מפרש "ומשחקי בקוביא... פסולים לעדות, לפי שאין מתעסקין ביישובו של עולם ואין בהם יראת שמים " מדוע מי שמשחק בקוביה אין בו יראת שמיים? יש משחקים שמותר לשחק?
"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא — לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים" מהו תוכן היראה כלפי ת"ח? כמה תורה צריך ללמוד בשביל להיות תלמיד-חכם?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מי יושב במקום שלי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
עבודה שאין לה סוף
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
