ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יֻשְּׂגוּ בְּהֶקֵּשׁ, בִּטְּלוּם פִילוֹסוֹפֵי יָוָן, מִפְּנֵי שֶׁהַהֶקֵּשׁ מַרְחִיק מַה שֶּׁלֹּא נִרְאָה כְּמוֹתוֹ, וְקִיְּמוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַכְחִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ בָּעַיִן הָרוּחָנִית אֲשֶׁר חוֹנְנוּ בָּהּ, וְהָיוּ רַבִּים, וּבְדוֹרוֹת מִתְחַלְּפִים, לֹא תִּתָּכֵן אֶצְלָם הַהַסְכָּמָה, וְהוֹדוּ לָהֶם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְרָאוּ אוֹתָם בְּעֵת נְבוּאָתָם. וְאִלּוּ הָיוּ פִילוֹסוֹפֵי יָוָן רוֹאִים הַנְּבִיאִים בְּעֵת נְבוּאָתָם וּמוֹפְתֵיהֶם, הָיוּ מוֹדִים לָהֶם, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים אָפְנֵי הֶקֵּשׁ אֵיך תִּהְיֶה זֹאת הַמַּעֲלָה לָאָדָם. וּכְבָר עָשׂוּ זֹאת קְצָתָם, וְכֹל שֶׁכֵּן הַמִּתְפַּלְסְפִים מֵאַנְשֵׁי הַדָּתוֹת. וְאֶל כְּמוֹ זֶה יִהְיֶה הָרֶמֶז בְּ'אֲדֹנָי' בְּאָלֶף דָּלֶת נוּן יוֹד לְעִנְיָן אֱלֹהִי נִמְצָא, כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי.
___________________________
שני הדימויים – מצד השכל ומצד הנבואה [הערת הרב שילת]. עד די כרסון וכו' – פסוק בדניאל שתרגומו: עד שכסאות הונחו והקב"ה (עתיק יומין = מעל הזמן) יושב (למשפט). להסתלק – מלהשרות שכינתו. למקום הנבואה – לארץ ישראל. הגבילו – את גבולות הארץ. למקום ההוא – ארץ ישראל. מקבל – אדם הראוי לנבואה. המשכן – קודם בנייתו, במראה נבואי. באותו המקום – הר סיני. שלא נראה – דבר שלא נראה בראייה טבעית. מבקשים אופני היקש – מחפשים הסבר שכלי למציאות הנבואה. מאנשי הדתות – נוצרים ומוסלמים המאמינים בנבואה. ענין אלוהי נמצא – מפגש עם מציאות אלוהית מוחשית (בדרך נס או במראה הנבואה).
ביאורים
ישנם שני דימויים שאנו מדמים באדם כדי להבין מה יחסו של הקב"ה לארץ. הדימוי הראשון הוא באדם עצמו. באדם ישנם כל חלקי המציאות, והנשמה האלוהית שבו היא זו אשר נותנת חיים לכולם. הדימוי השני הוא היחס שבין האדם לעולם. בעולם מסתובבים הבריאות השונות של הקב"ה אשר האדם הוא זה שרודה בהם ומושל בכולם. לאור זאת, הדימוי הכי עליון שאנו יכולים לדמות את הקב"ה כדי להבין מה יחסו לעולם, הוא דימוי של מלך המושל ברבים מבני האדם. זהו המשל הכי מדויק שדרכו אפשר להבין שבאופן דומה לו הקב"ה מנהיג את העולם, מדריך אותו ומוליך אותו לתפקידו (מלך מלשון מוליך). החבר רומז כאן למלך שדווקא מתוך חייו שלו, הוא יכול להבין באופן הכי מדויק את הנהגתו של הקב"ה בעולם.
מי שהתרגל רק להשתמש בשכלו, ולא חווה התגלות אלוהית, המראה לו שהקב"ה הוא הנשמה של העולם, מתקשה להבין זאת. הפילוסופים אשר השתמשו רק בשכלם כדי לבחון את המציאות התקשו להבין שיש נוכחות אלוהית ממשית אשר מחיה את העולם. הם לא הכחישו את עצם מציאות האלוה אלא את הקשר המחיה שלו לעולם. ריה"ל לא בא אליהם בטענות. לנו יש ודאות הרבה יותר גדולה. הנביא אשר חווה התגלות אלוהית, אשר חש שהקב"ה מדבר אליו ומדריכו, אינו מסופק בדבר. הוא ראה מראות ומשלים אשר אין לו ספק שמדמים את מציאות ה' ואת השגחתו בעולם. לא מדובר בנביא אחד אלא ברבבות נביאים וכן בדורות רבים שהעידו על כך, ולכן דבר זה הוא ודאי, והוא אמת מוצקה שאינה ניתנת לעוררין.
ריה"ל חותם את סוגית השם 'אדוני' ואומר שזהו פירושו של שם זה. כאשר אנו רואים התגלות אלוהית, כאשר אנו פוגשים את ריבונו של עולם דרך משלים ותופעות שונות, אנו קוראים לאותה תופעה או משל 'אדוני', ומכוונים למי שעומד מאחורי המשל, שהוא הקב"ה בעצמו.
הרחבות
* הקב"ה וישראל דנים את אומות העולם
בְּעֵת שֶׁהוּא מַעֲבִיר וּמְמַנֶּה וְדָן אֵת הַמַּמְלָכוֹת "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" מקור לדברים אלו מצינו בדברי המדרש: "אימתי נעשה הקדוש ברוך הוא גבוה בעולמו כשיעשה משפט בעכו"ם שנאמר (ישעיהו ג) נצב לריב ה' ועומד לדין עמים וכן הוא אומר (דניאל ז) חזה הוית עד די כרסון רמיו (בלשון רבים), מהו כרסון וכי כסאות הרבה הן והא כתיב (ישעיה ו) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וכתיב (משלי כ) מלך יושב על כסא דין, ומהו כרסון, ר"י הגלילי ור"ע חד אמר כרסון זה הכסא ואפופרין שלו וחד אמר אלו כסאות העכו"ם שעתיד להפכן... ורבנן אמרי מהו כרסון לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא יושב והמלכים נותנין כסאות לגדולי ישראל והן יושבין והקב"ה יושב עם הזקנים כאב בית דין ודנין העכו"ם שנאמר (ישעיה ג) ה' במשפט יבא עם זקני עמו, על זקני עמו אינו אומר כאן אלא עם זקני עמו ושריו מלמד שהקב"ה יושב עם הזקנים ושרי ישראל ודן העכו"ם, ומי הן אלו כסאות בית דוד וזקני ישראל שנאמר (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד..." [מדרש תנחומא, קדושים, א], (ועיין שם בהמשך ובגמרא חגיגה יד. הסברים נוספים לפסוק זה).
שאלות לדיון
מהי מרכבה? מדוע היא מסמלת כל כך הרבה?
"והודו להם החכמים אשר השיגום". האם יש דרך מומלצת ללמוד היום תנ"ך? מהי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
