בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • ספר הכוזרי
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

וּלְפִי שְׁנֵי הַדִּמּוּיִים לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִהְיֶה מְשָׁלוֹ אֵצֶל הַדִּמְיוֹן אֶלָּא צוּרַת הַמְרוֹמָם שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים הַסֵּדֶר וְהַמַּעֲלָה לִשְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם בְּמַדְרֵגוֹת, כְּמוֹ שֶׁמֵּאִתּוֹ יִתְעַלֶּה דֵּרוּג הָעוֹלָם וְסִדְרוֹ, וְיֵרָאֶה בְּעֵת שֶׁהוּא מַעֲבִיר וּמְמַנֶּה וְדָן אֵת הַמַּמְלָכוֹת "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב", וּבְעֵת כַּעֲסוֹ וְעָמְדוֹ לְהִסְתַּלֵּק — "ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא" וּ"שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ", וּבְעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ — הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר רָאָהּ יְחֶזְקֵאל, וְהִשִּׂיג כֹּל זֶה בַּדִּמְיוֹן מִחוּץ לִמְקוֹם הַנְּבוּאָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהִגְבִּילוֹ "מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים", וְנִכְלְלוּ בּוֹ כְּגוֹן מִדְבַּר סִינַי וּפָארָן וְשֵׂעִיר וְגַם מִצְרַיִם, כִּי לַמָּקוֹם הַהוּא סְגֻלָּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לָהּ מְקַבֵּל עִם הַתְּנָאִים הַתּוֹרִיִּים הַמְצֻוִּים, יֵרָאוּ הַצּוּרוֹת הָהֵן בִּרְאִיַּת הָעַיִן, בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּחִידוֹת, כַּאֲשֶׁר רָאָה משֶׁה הַמִּשְׁכָּן וְסֵדֶר עֲבוֹדָה וְאֶרֶץ כְּנַעַן לַחֲלָקֶיהָ, וּמַעֲמַד "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו" וּמַעֲמַד אֵלִיָּהוּ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּעַצְמוֹ.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יֻשְּׂגוּ בְּהֶקֵּשׁ, בִּטְּלוּם פִילוֹסוֹפֵי יָוָן, מִפְּנֵי שֶׁהַהֶקֵּשׁ מַרְחִיק מַה שֶּׁלֹּא נִרְאָה כְּמוֹתוֹ, וְקִיְּמוּ אוֹתָם הַנְּבִיאִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַכְחִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ בָּעַיִן הָרוּחָנִית אֲשֶׁר חוֹנְנוּ בָּהּ, וְהָיוּ רַבִּים, וּבְדוֹרוֹת מִתְחַלְּפִים, לֹא תִּתָּכֵן אֶצְלָם הַהַסְכָּמָה, וְהוֹדוּ לָהֶם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְרָאוּ אוֹתָם בְּעֵת נְבוּאָתָם. וְאִלּוּ הָיוּ פִילוֹסוֹפֵי יָוָן רוֹאִים הַנְּבִיאִים בְּעֵת נְבוּאָתָם וּמוֹפְתֵיהֶם, הָיוּ מוֹדִים לָהֶם, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים אָפְנֵי הֶקֵּשׁ אֵיך תִּהְיֶה זֹאת הַמַּעֲלָה לָאָדָם. וּכְבָר עָשׂוּ זֹאת קְצָתָם, וְכֹל שֶׁכֵּן הַמִּתְפַּלְסְפִים מֵאַנְשֵׁי הַדָּתוֹת. וְאֶל כְּמוֹ זֶה יִהְיֶה הָרֶמֶז בְּ'אֲדֹנָי' בְּאָלֶף דָּלֶת נוּן יוֹד לְעִנְיָן אֱלֹהִי נִמְצָא, כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי.
___________________________
שני הדימויים – מצד השכל ומצד הנבואה [הערת הרב שילת]. עד די כרסון וכו' – פסוק בדניאל שתרגומו: עד שכסאות הונחו והקב"ה (עתיק יומין = מעל הזמן) יושב (למשפט). להסתלק – מלהשרות שכינתו. למקום הנבואה – לארץ ישראל. הגבילו – את גבולות הארץ. למקום ההוא – ארץ ישראל. מקבל – אדם הראוי לנבואה. המשכן – קודם בנייתו, במראה נבואי. באותו המקום – הר סיני. שלא נראה – דבר שלא נראה בראייה טבעית. מבקשים אופני היקש – מחפשים הסבר שכלי למציאות הנבואה. מאנשי הדתות – נוצרים ומוסלמים המאמינים בנבואה. ענין אלוהי נמצא – מפגש עם מציאות אלוהית מוחשית (בדרך נס או במראה הנבואה).



ביאורים
ישנם שני דימויים שאנו מדמים באדם כדי להבין מה יחסו של הקב"ה לארץ. הדימוי הראשון הוא באדם עצמו. באדם ישנם כל חלקי המציאות, והנשמה האלוהית שבו היא זו אשר נותנת חיים לכולם. הדימוי השני הוא היחס שבין האדם לעולם. בעולם מסתובבים הבריאות השונות של הקב"ה אשר האדם הוא זה שרודה בהם ומושל בכולם. לאור זאת, הדימוי הכי עליון שאנו יכולים לדמות את הקב"ה כדי להבין מה יחסו לעולם, הוא דימוי של מלך המושל ברבים מבני האדם. זהו המשל הכי מדויק שדרכו אפשר להבין שבאופן דומה לו הקב"ה מנהיג את העולם, מדריך אותו ומוליך אותו לתפקידו (מלך מלשון מוליך). החבר רומז כאן למלך שדווקא מתוך חייו שלו, הוא יכול להבין באופן הכי מדויק את הנהגתו של הקב"ה בעולם.
מי שהתרגל רק להשתמש בשכלו, ולא חווה התגלות אלוהית, המראה לו שהקב"ה הוא הנשמה של העולם, מתקשה להבין זאת. הפילוסופים אשר השתמשו רק בשכלם כדי לבחון את המציאות התקשו להבין שיש נוכחות אלוהית ממשית אשר מחיה את העולם. הם לא הכחישו את עצם מציאות האלוה אלא את הקשר המחיה שלו לעולם. ריה"ל לא בא אליהם בטענות. לנו יש ודאות הרבה יותר גדולה. הנביא אשר חווה התגלות אלוהית, אשר חש שהקב"ה מדבר אליו ומדריכו, אינו מסופק בדבר. הוא ראה מראות ומשלים אשר אין לו ספק שמדמים את מציאות ה' ואת השגחתו בעולם. לא מדובר בנביא אחד אלא ברבבות נביאים וכן בדורות רבים שהעידו על כך, ולכן דבר זה הוא ודאי, והוא אמת מוצקה שאינה ניתנת לעוררין.
ריה"ל חותם את סוגית השם 'אדוני' ואומר שזהו פירושו של שם זה. כאשר אנו רואים התגלות אלוהית, כאשר אנו פוגשים את ריבונו של עולם דרך משלים ותופעות שונות, אנו קוראים לאותה תופעה או משל 'אדוני', ומכוונים למי שעומד מאחורי המשל, שהוא הקב"ה בעצמו.

הרחבות
* הקב"ה וישראל דנים את אומות העולם
בְּעֵת שֶׁהוּא מַעֲבִיר וּמְמַנֶּה וְדָן אֵת הַמַּמְלָכוֹת "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" מקור לדברים אלו מצינו בדברי המדרש: "אימתי נעשה הקדוש ברוך הוא גבוה בעולמו כשיעשה משפט בעכו"ם שנאמר (ישעיהו ג) נצב לריב ה' ועומד לדין עמים וכן הוא אומר (דניאל ז) חזה הוית עד די כרסון רמיו (בלשון רבים), מהו כרסון וכי כסאות הרבה הן והא כתיב (ישעיה ו) ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וכתיב (משלי כ) מלך יושב על כסא דין, ומהו כרסון, ר"י הגלילי ור"ע חד אמר כרסון זה הכסא ואפופרין שלו וחד אמר אלו כסאות העכו"ם שעתיד להפכן... ורבנן אמרי מהו כרסון לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא יושב והמלכים נותנין כסאות לגדולי ישראל והן יושבין והקב"ה יושב עם הזקנים כאב בית דין ודנין העכו"ם שנאמר (ישעיה ג) ה' במשפט יבא עם זקני עמו, על זקני עמו אינו אומר כאן אלא עם זקני עמו ושריו מלמד שהקב"ה יושב עם הזקנים ושרי ישראל ודן העכו"ם, ומי הן אלו כסאות בית דוד וזקני ישראל שנאמר (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד..." [מדרש תנחומא, קדושים, א], (ועיין שם בהמשך ובגמרא חגיגה יד. הסברים נוספים לפסוק זה).

שאלות לדיון
מהי מרכבה? מדוע היא מסמלת כל כך הרבה?
"והודו להם החכמים אשר השיגום". האם יש דרך מומלצת ללמוד היום תנ"ך? מהי?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il