ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
אשתו אסנת בכלל לא מנסה לעבוד על הזוגיות שלה, כי בכלל לדעתה היא לא התחתנה עם האדם המתאים. באופן כללי מלווה אותה תחושה שהחיים שלה לא "על המסלול", לדוגמה היא לא מרגישה שהיא מצליחה להגיע אל הילדים, ולהיות איתם ברוגע. אילו רק היה לה יותר כסף, היא היתה יכולה להתנהל יותר בנחת, ואז יכולה היתה להשקיע בילדים ביותר יישוב הדעת.
כמו יוסף ואסנת, גם אנו נוטים להעביר את חיינו במחשבות של "אילו", ובציפיה מתי כבר חיינו "יעלו על המסלול" אותו מסלול שנראה לנו יותר רצוי, יותר מתאים לנו שנתפר בידיוק בעבורנו רק שאנו לא שם . לעיתים איננו רואים טעם להשקיע בחיים כפי שהם עכשיו. חבל להשקיע כשגם ככה העסק מפוספס מיסודו.
המדרש (שהש"ר א,א) מספר על יוסף הצדיק, נער בן שבע עשרה שנה. יוסף למד אצל יעקב אבינו, כאשר יעקב משקיע בו בצורה יוצאת דופן, ומוסר לו בלבד את כל תורתו שלמד אצל שם ועבר (ב"ר וישב פד). יעקב מיעד את יוסף להיות ממשיך השושלת. והנה באמצע צמיחה מואצת זו, תוך כדי לימוד סוגיית עגלה ערופה, יוסף נחטף באופן מפתיע ע"י אחיו ומוצא את עצמו במקום שהוא לא חשב להגיע אליו. יוסף נמכר למצרים מלאת השיקוצים "ערות הארץ", ונקנה ע"י השפל שבאנשים, שר ההריגה של פרעה (פסיקתא לקח טוב לט), הקונהו לצרכים מיניים מעוותים.
והנה לימים, יוצאים כל בני הבית לשעשועים ובילויים, ואילו יוסף, שהיה אמנם עבד אך עם זאת בעל מעמד ורשות בבית, איננו יוצא עמהם. לא, אין זה בגלל שהיה עסוק בלימוד תורה, אלא מפני שיש לו עבודה - הוא שקוע בספרי חשבונותיו של רבו, מחשב לפרטי פרטים במסירות וחריצות את הוצאות והכנסות הבית! יוסף עבד את רבו במסירות מופלאה, מעל ומעבר למידה הנורמלית. אומרים לנו חז"ל, שבזכות זה יצא יוסף לחירות. ואומר המדרש שלא יוסף בלבד, אלא כל עבד העובד את רבו בנאמנות, זוכה ויוצא לחירות – "חזית (ראית) איש מהיר במלאכתו – (דע שבסופו של דבר) לפני מלכים יתיצב (היינו שיזכה לעמוד במעמד מלכים)" (משלי כב, כט).
לכאורה הדברים מתמיהים. נחשוב בינינו לבין עצמנו, כיצד היינו אנו מרגישים במצבו של יוסף הצדיק, הנזרק מבית אביו, מעבודת ה', אל מקום ארץ טמאה ואנשים הוללים? האם היינו עובדים את אותו אדון הולל במרץ כה רב?! מדוע שנעשה כן? מהיכן המוטיבציה?
יש בורא לעולם והוא מושך בחוטים, ומכיון שמבחינה מסויימת "בשבילי נברא העולם", האדם יכול להיות בטוח שכל מה שקורה לו הוא לטובה, ולברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על הטובה.
על כן, נקודת המוצא של יוסף הצדיק ושל המדרש היא, שאין דבר כזה שהחיים "עפו מהמסלול" או שהם "יצאו משליטה", ח"ו, וממילא האדם הוא לא בתוך "שרשרת טעויות" אקראית ובלתי רצויה. אם בסופו של דבר הגיע יוסף למצרים להיות עבד לפוטיפר, ואין לו דרך לצאת משם, סימן הוא שיש ליוסף עבודה שצריכה להעשות דוקא על ידו ודווקא שם. איננו יודעים אם שליחות זו היא לימוד מיוחד שצריך יוסף ללמוד במקום זה, הכנת השטח לירידת האחים למצרים, או חוב קדמון שלו לפוטיפר מגלגולים קודמים – מה שאנו כן יודעים הוא שיוסף לא הגיע לשם לחינם. יש לו עבודה שהוא צריך לעשות שם, וככל שיקדים למלא את שליחותו, כך יוכל להקדים לעבור לשלב הבא, לשליחויות וליעדים נוספים. ועל כן, כל עבד העובד את רבו בנאמנות, ומסיים את יעודו אצל רבו, זוכה ויוצא מאותה עבדות לחרות, למדרגות ושליחויות גבוהות יותר.
כדאי שהאדם יסתכל על מהלך חייו, ויבחן מאורעות ודברים קשים שארעו לו בעבר. אם יתבונן בהם, יראה שעם כל הקושי והייסורים, הוא יבחין שדוקא אירועים אלו הם שקדמו אותו ביותר. אין זה רק ענין מוראלי. אם האדם מסתכל על חייו כעל מסלול של השתלמויות, כעל חיים שזורמים היטב היטב במסלולם, אזי בכל רגע הוא ישקיע את מירב המאמצים במה שההווה דורש ממנו עכשיו, מתוך הבנה שדוקא זה שישקיע במקום בו הוא נמצא עכשיו, יסיים את המשימה, ילמד את הטעון להילמד, ישתלם בטעון השתלמות – הוא הדבר שיקדם אותו הלאה בחיים למחוזות גבוהים ומשמעותיים יותר. לא החלומות אלא העבודה - החיים כהשתלמות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














