ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"עמד וימודד ארץ אמר ר' שמעון בן יוחאי... ומדד הקב"ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר".
כאשר אנו באים לבחון את דור המדבר, אל לנו לשכוח באיזה מתח רוחני עצום היו שרויים. זהו דור של עבדים אחרי מאתים ועשר שנות עבדות, דור שעבר את זוועות המצרים האכזריים, ואינו מכיר את ה': שמא ח"ו ימאס ה' בהם ויעזבם? ומה יקרה אחרי מות משה? ומדוע בכלל רוצה בהם ה'? שאלות אלו ואחרות ודאי עלו בליבם. לעומת זאת, הבה נתבונן על מסירות הנפש של עם ישראל. נשים לב, לדוגמא, לדבר פעוט לכאורה המוזכר בפרשתנו (מ, לו-לז): "ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם. ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלותו". לכאורה, העם זכה להנהגה והדרכה צמודה, ומה קל ונוח יותר מזה ?!
אמנם אם ננסה לשייך זאת לחיים מעשיים, הענין מצטייר לגמרי אחרת. הבה נדמין מה ארע בבית נאמן למטה יהודה (אלשוע, תקותיה וילדיהם):
"אה, כמה מתוקה המנוחה מעמל הדרך. הפעם ה' הנחה אותנו בדרך ארוכה. ודאי כוונות עליונות בדבר", אמר אלשוע. "אכן בעלי, דרך ארוכה ומיגעת. כמה קשה לעמוד בפני הילדים השואלים מתי נגיע למקום חניה, ואין בפי כל תשובה עבורם, אם בעוד רגע או שמא הדרך עודה לפנינו. הבה נפרוק את צרורותינו, כבר זקוקים אנו לכלינו הארוזים מזה זמן רב. השארתי בחוץ רק את הכלים ההכרחיים ביותר לדרך", אמרה תקותיה.
וכך על אף הדרך הארוכה שעברו ויתרו אלשוע ותקותיה על המנוחה שלה כל כך ציפו, שינסו מותניהם ובעוד ילדיהם הקטנים מתרוצצים סביבם, החלו בפירוק החבילות. מעט קודם עלות השחר סיימו את מלאכתם המייגעת, נאנחו בהרווחה ופרשו למנוחה קצרה. החמה עמדה לזרוח השמים ורודים, אלשוע קם בזריזות ומתכונן לתפילת ותיקין, "אין דבר", חולף הרהרור במוחו, "אחרי התפילה אקח לי עוד מנוחה קצרה, חייבים גם לדאוג לבריאותנו". תקותיה גם היא קמה אחר בעלה להקדים את פני הבוקר ההולך ובא. יש לאסוף זרדים, לחמם את התבון אותו עשו אתמול בלילה, וכמובן להיות רעננה ומוכנה כאשר הילדים מלאי המרץ יעורו משנתם... אח, כמה טובה המנוחה מעמל הדרך !
כמחצית השעה אח"כ, כאשר נעלה עמוד הענן, נשכה תקותיה את שפתותיה, ואך בקושי הצליחה לעצור בעד דמעותיה. "האם כל עמלינו ליל אמש היה לשוא?!". אלשוע, אף הוא השפיל עיניו, ולבסוף חייך ואמר ספק לעצמו ספק לסובבים: "כל שעושה אלהי אבותינו, ודאי לטובה עושה".
אימצו בני משפחת נאמן את זרועותיהם היגעות, ארזו בחופזה את חפציהם ויצאו עם בנ"י לדרך. נציץ כעת אל בני משפחת נאמן, כאשר לאחר דרך של לא יותר מיום וחצי, פתאום שוב נעמד עמוד הענן. האם יפרקו את צרורותיהם? כעבור יומים ועדיין לא נעלה העמוד, האם כעת יפרקו? ומה אם עוד מעט קט יעלה שוב עמוד הענן? וכעבור חודש בו יושבים הם על חבילותיהם מרוטי עצבים, האם כעת יפרקו? ואם בדיוק, אבל בדיוק ברגע בו יסיימו לפרוק... או אולי במחצית היום שאחריו. או אולי בעוד שנה...
הקב"ה העביר את דור המדבר "סדרת החינוך" מורכבת ומפרכת. לענינינו, אם נתמקד במסע בני ישראל התלוי בלו"ז נסיעות לא ידוע כלל, הרי לימדם ה' בזה להתבטל באופן מוחלט כלפי האלוהות, לעצב את רצונם כך שכל מגמתם תהיה: "כיצד אני יכול לקיים את מה שה' רוצה ברגע זה". אם כעת ה' אומר לנסוע, אזי נוסעים. ואם כעת ה' אומר לחנות, אזי חונים. ה' יודע את מצבי ודואג לי יותר ממה שאני דואג לעצמי, ועל מי יש לי לכעוס ולהתלונן, אין זה אלא שטות ורעות רוח!
בהתבוננותנו במשפחת נאמן העומדים בנסיונם הקשה, יום יום שעה שעה, מהדהדים באוזנינו דברי חז"ל (אבות ב ד):
"עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להתכונן לחגים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
