ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"עמד וימודד ארץ אמר ר' שמעון בן יוחאי... ומדד הקב"ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר".
כאשר אנו באים לבחון את דור המדבר, אל לנו לשכוח באיזה מתח רוחני עצום היו שרויים. זהו דור של עבדים אחרי מאתים ועשר שנות עבדות, דור שעבר את זוועות המצרים האכזריים, ואינו מכיר את ה': שמא ח"ו ימאס ה' בהם ויעזבם? ומה יקרה אחרי מות משה? ומדוע בכלל רוצה בהם ה'? שאלות אלו ואחרות ודאי עלו בליבם. לעומת זאת, הבה נתבונן על מסירות הנפש של עם ישראל. נשים לב, לדוגמא, לדבר פעוט לכאורה המוזכר בפרשתנו (מ, לו-לז): "ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם. ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלותו". לכאורה, העם זכה להנהגה והדרכה צמודה, ומה קל ונוח יותר מזה ?!
אמנם אם ננסה לשייך זאת לחיים מעשיים, הענין מצטייר לגמרי אחרת. הבה נדמין מה ארע בבית נאמן למטה יהודה (אלשוע, תקותיה וילדיהם):
"אה, כמה מתוקה המנוחה מעמל הדרך. הפעם ה' הנחה אותנו בדרך ארוכה. ודאי כוונות עליונות בדבר", אמר אלשוע. "אכן בעלי, דרך ארוכה ומיגעת. כמה קשה לעמוד בפני הילדים השואלים מתי נגיע למקום חניה, ואין בפי כל תשובה עבורם, אם בעוד רגע או שמא הדרך עודה לפנינו. הבה נפרוק את צרורותינו, כבר זקוקים אנו לכלינו הארוזים מזה זמן רב. השארתי בחוץ רק את הכלים ההכרחיים ביותר לדרך", אמרה תקותיה.
וכך על אף הדרך הארוכה שעברו ויתרו אלשוע ותקותיה על המנוחה שלה כל כך ציפו, שינסו מותניהם ובעוד ילדיהם הקטנים מתרוצצים סביבם, החלו בפירוק החבילות. מעט קודם עלות השחר סיימו את מלאכתם המייגעת, נאנחו בהרווחה ופרשו למנוחה קצרה. החמה עמדה לזרוח השמים ורודים, אלשוע קם בזריזות ומתכונן לתפילת ותיקין, "אין דבר", חולף הרהרור במוחו, "אחרי התפילה אקח לי עוד מנוחה קצרה, חייבים גם לדאוג לבריאותנו". תקותיה גם היא קמה אחר בעלה להקדים את פני הבוקר ההולך ובא. יש לאסוף זרדים, לחמם את התבון אותו עשו אתמול בלילה, וכמובן להיות רעננה ומוכנה כאשר הילדים מלאי המרץ יעורו משנתם... אח, כמה טובה המנוחה מעמל הדרך !
כמחצית השעה אח"כ, כאשר נעלה עמוד הענן, נשכה תקותיה את שפתותיה, ואך בקושי הצליחה לעצור בעד דמעותיה. "האם כל עמלינו ליל אמש היה לשוא?!". אלשוע, אף הוא השפיל עיניו, ולבסוף חייך ואמר ספק לעצמו ספק לסובבים: "כל שעושה אלהי אבותינו, ודאי לטובה עושה".
אימצו בני משפחת נאמן את זרועותיהם היגעות, ארזו בחופזה את חפציהם ויצאו עם בנ"י לדרך. נציץ כעת אל בני משפחת נאמן, כאשר לאחר דרך של לא יותר מיום וחצי, פתאום שוב נעמד עמוד הענן. האם יפרקו את צרורותיהם? כעבור יומים ועדיין לא נעלה העמוד, האם כעת יפרקו? ומה אם עוד מעט קט יעלה שוב עמוד הענן? וכעבור חודש בו יושבים הם על חבילותיהם מרוטי עצבים, האם כעת יפרקו? ואם בדיוק, אבל בדיוק ברגע בו יסיימו לפרוק... או אולי במחצית היום שאחריו. או אולי בעוד שנה...
הקב"ה העביר את דור המדבר "סדרת החינוך" מורכבת ומפרכת. לענינינו, אם נתמקד במסע בני ישראל התלוי בלו"ז נסיעות לא ידוע כלל, הרי לימדם ה' בזה להתבטל באופן מוחלט כלפי האלוהות, לעצב את רצונם כך שכל מגמתם תהיה: "כיצד אני יכול לקיים את מה שה' רוצה ברגע זה". אם כעת ה' אומר לנסוע, אזי נוסעים. ואם כעת ה' אומר לחנות, אזי חונים. ה' יודע את מצבי ודואג לי יותר ממה שאני דואג לעצמי, ועל מי יש לי לכעוס ולהתלונן, אין זה אלא שטות ורעות רוח!
בהתבוננותנו במשפחת נאמן העומדים בנסיונם הקשה, יום יום שעה שעה, מהדהדים באוזנינו דברי חז"ל (אבות ב ד):
"עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
