ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
אשתו אסנת בכלל לא מנסה לעבוד על הזוגיות שלה, כי בכלל לדעתה היא לא התחתנה עם האדם המתאים. באופן כללי מלווה אותה תחושה שהחיים שלה לא "על המסלול", לדוגמה היא לא מרגישה שהיא מצליחה להגיע אל הילדים, ולהיות איתם ברוגע. אילו רק היה לה יותר כסף, היא היתה יכולה להתנהל יותר בנחת, ואז יכולה היתה להשקיע בילדים ביותר יישוב הדעת.
כמו יוסף ואסנת, גם אנו נוטים להעביר את חיינו במחשבות של "אילו", ובציפיה מתי כבר חיינו "יעלו על המסלול" אותו מסלול שנראה לנו יותר רצוי, יותר מתאים לנו שנתפר בידיוק בעבורנו רק שאנו לא שם . לעיתים איננו רואים טעם להשקיע בחיים כפי שהם עכשיו. חבל להשקיע כשגם ככה העסק מפוספס מיסודו.
המדרש (שהש"ר א,א) מספר על יוסף הצדיק, נער בן שבע עשרה שנה. יוסף למד אצל יעקב אבינו, כאשר יעקב משקיע בו בצורה יוצאת דופן, ומוסר לו בלבד את כל תורתו שלמד אצל שם ועבר (ב"ר וישב פד). יעקב מיעד את יוסף להיות ממשיך השושלת. והנה באמצע צמיחה מואצת זו, תוך כדי לימוד סוגיית עגלה ערופה, יוסף נחטף באופן מפתיע ע"י אחיו ומוצא את עצמו במקום שהוא לא חשב להגיע אליו. יוסף נמכר למצרים מלאת השיקוצים "ערות הארץ", ונקנה ע"י השפל שבאנשים, שר ההריגה של פרעה (פסיקתא לקח טוב לט), הקונהו לצרכים מיניים מעוותים.
והנה לימים, יוצאים כל בני הבית לשעשועים ובילויים, ואילו יוסף, שהיה אמנם עבד אך עם זאת בעל מעמד ורשות בבית, איננו יוצא עמהם. לא, אין זה בגלל שהיה עסוק בלימוד תורה, אלא מפני שיש לו עבודה - הוא שקוע בספרי חשבונותיו של רבו, מחשב לפרטי פרטים במסירות וחריצות את הוצאות והכנסות הבית! יוסף עבד את רבו במסירות מופלאה, מעל ומעבר למידה הנורמלית. אומרים לנו חז"ל, שבזכות זה יצא יוסף לחירות. ואומר המדרש שלא יוסף בלבד, אלא כל עבד העובד את רבו בנאמנות, זוכה ויוצא לחירות – "חזית (ראית) איש מהיר במלאכתו – (דע שבסופו של דבר) לפני מלכים יתיצב (היינו שיזכה לעמוד במעמד מלכים)" (משלי כב, כט).
לכאורה הדברים מתמיהים. נחשוב בינינו לבין עצמנו, כיצד היינו אנו מרגישים במצבו של יוסף הצדיק, הנזרק מבית אביו, מעבודת ה', אל מקום ארץ טמאה ואנשים הוללים? האם היינו עובדים את אותו אדון הולל במרץ כה רב?! מדוע שנעשה כן? מהיכן המוטיבציה?
יש בורא לעולם והוא מושך בחוטים, ומכיון שמבחינה מסויימת "בשבילי נברא העולם", האדם יכול להיות בטוח שכל מה שקורה לו הוא לטובה, ולברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על הטובה.
על כן, נקודת המוצא של יוסף הצדיק ושל המדרש היא, שאין דבר כזה שהחיים "עפו מהמסלול" או שהם "יצאו משליטה", ח"ו, וממילא האדם הוא לא בתוך "שרשרת טעויות" אקראית ובלתי רצויה. אם בסופו של דבר הגיע יוסף למצרים להיות עבד לפוטיפר, ואין לו דרך לצאת משם, סימן הוא שיש ליוסף עבודה שצריכה להעשות דוקא על ידו ודווקא שם. איננו יודעים אם שליחות זו היא לימוד מיוחד שצריך יוסף ללמוד במקום זה, הכנת השטח לירידת האחים למצרים, או חוב קדמון שלו לפוטיפר מגלגולים קודמים – מה שאנו כן יודעים הוא שיוסף לא הגיע לשם לחינם. יש לו עבודה שהוא צריך לעשות שם, וככל שיקדים למלא את שליחותו, כך יוכל להקדים לעבור לשלב הבא, לשליחויות וליעדים נוספים. ועל כן, כל עבד העובד את רבו בנאמנות, ומסיים את יעודו אצל רבו, זוכה ויוצא מאותה עבדות לחרות, למדרגות ושליחויות גבוהות יותר.
כדאי שהאדם יסתכל על מהלך חייו, ויבחן מאורעות ודברים קשים שארעו לו בעבר. אם יתבונן בהם, יראה שעם כל הקושי והייסורים, הוא יבחין שדוקא אירועים אלו הם שקדמו אותו ביותר. אין זה רק ענין מוראלי. אם האדם מסתכל על חייו כעל מסלול של השתלמויות, כעל חיים שזורמים היטב היטב במסלולם, אזי בכל רגע הוא ישקיע את מירב המאמצים במה שההווה דורש ממנו עכשיו, מתוך הבנה שדוקא זה שישקיע במקום בו הוא נמצא עכשיו, יסיים את המשימה, ילמד את הטעון להילמד, ישתלם בטעון השתלמות – הוא הדבר שיקדם אותו הלאה בחיים למחוזות גבוהים ומשמעותיים יותר. לא החלומות אלא העבודה - החיים כהשתלמות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
