ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
על הכתוב: "ויתייצבו בתחתית ההר" אמרו בגמרא במסכת שבת (פח, א): "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם". ושואלים מדוע היה צורך בכפיה והרי ישראל אמרו: "נעשה ונשמע". ועוד שואלים על המשך דברי הגמרא שאמרה: "אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש". לכאורה קשה, שהרי כבר קיבלוה במעמד הר סיני באמירה: "נעשה ונשמע". מה התחדש בקבלת התורה בפורים שלא היה בהר סיני? מרן הראי"ה מסביר בספרו עולת ראיה (ח"א עמ' תמ) ש"נעשה ונשמע" אמרו הנפשות שנהנות מהאור העליון ואילו כפיית ההר כגיגית, היתה רק לגופים שהיתה-קשה להם קבלת עול התורה. במדרש תנחומא (פרשת נח) מתרצים: ש"נעשה ונשמע" אמרו ישראל על קבלת "תורה שבכתב" שאותה קבלו ברצון, כפיית ההר הייתה על "תורה שבעל פה", אותה חזרו וקבלו ברצון, לאחר נס פורים. על ההבדל שבין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה כותב מרן הראי"ה בספרו "מדבר שור" (דרוש יז) כתוב בתורה לפני עלות משה להר סיני (שמות כד): "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'". אחר כך כתוב "ויכתוב משה את כל דברי ה'". נשאלת השאלה: מדוע היה צריך למסור את דבר ה' בצורה כפולה, תחילה בעל פה ("ויספר") ואחר כך בכתב ("ויכתוב")? כפילות זו מסביר הראי"ה קוק שם על פי דרשת חז"ל (ברכות ה א): "התורה והמצוה – התורה זו תורה שבכתב, והמצוה זו תורה שבעל פה". מדבריהם משתמע שיש הבדל במטרות של התורה שבכתב לבין המטרות של התורה שבע"פ. תורה שבע"פ מכוונת לשמירת המעשה-"המצוה", ואילו תורה שבכתב-"התורה"-מכוונת לידיעת התורה. לכל אחת מהמטרות הללו מגיעים בדרך שונה: ידיעת התורה שבחלק שבעל פה, עניינה היא ההוראה למעשה, הדרישה העיקרית בה היא שהלומד יכווין את האמת, כדי שלא יורה ח"ו שלא כהלכה ויכשיל בכך את האחרים בתורתו. מה שאין כן בלימוד תורה שבכתב, שתכלית הלימוד בה, לשם ידיעה בלבד, לכן אדם הלומד תורה שבכתב, מקיים מצווה זו אפילו אם אינו מכווין האמת, כמו שאמרו חז"ל (שהש"ר ב): "אפילו עם הארץ שקורא ל"אהבה" –"איבה", כגון במקום 'ואהבת' אומר 'ואייבת', עליו הכתוב אומר 'ודילוגו עלי אהבה'".
כדי לרכוש ידיעה ברורה ונכונה בתורה כדי להורות חוקי ה' למעשה, צריך לכך דעה שלימה ורחבה מאוד, שאי אפשר להשיגה אלא רק לאחר עמל גדול בתורה, דבר שרק יחידים, העמלים ומעמיקים בהבנת התורה, יכולים לעמוד בו. התורה שבעל פה ניתנה לתכלית ההדרכה המעשית, על כן ניתנה דווקא בעל פה, כדי שיוכלו לזכות בה רק לאחר עמל גדול ושימוש חכמים, דבר המבטיח שההוראה המעשית תהיה נכונה ואמיתית. אילו הדברים שנמסרו למשה בעל פה היו מופיעים בכתב, הייתה סכנה שכל אחד היודע קרוא היה קופץ להורות, כפי מה שיראה לו שכלו לפי שעה, בלא העמקה ועיון וללא שימוש חכמים. לפיכך ניתנה התורה שממנה למעשה תוצאות דווקא בעל פה, כדי שיוכלו לזכות בה דווקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, מה שיבטיח שההוראה לקיום המעשי ישמר כראוי. ובצדק אמרו חז"ל על תורה שבעל פה (גטין ס ב): "לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה".
אולם יחד עם התועלת שיש לשמירת המעשה בנתינת התורה בעל פה, יש עמה גם חסרון שהיא מונעת התרחבות כמותית של ידיעת התורה בציבור הרחב של כלל האומה, כי בלימוד תורה שבע"פ יוכלו רק יחידים להתחבר לתורה. על כן למילוי החיסרון הזה ניתנה לישראל גם תורה שבכתב, כדי שכל מי שירצה לזכות גם הוא בידיעת התורה, יוכל לזכות בכך דרך תורה שבכתב, גם אם הבנתו את התורה תהיה לפי ערכו (ובלשון השגורה: "בגובה העיניים שלו"), כי לענין מצוות תלמוד תורה מקיים הלומד את המצווה הזו, אפילו אם אינו מבין את מה שלומד כראוי, כמו שאמרו (ע"ז יט א): "ליגרס איניש ואף על גב (למרות) דלא ידע מאי קאמר". ואכן לאחרונה ניטש ויכוח גדול האם אפשר ללמוד תנ"ך בגובה העיניים של הלומד. מדברי הראי"ה משתמע, שגם אם הבנתו של האדם את התורה שבכתב אינה לאמיתה של תורה, הרי הוא מקיים מצות תלמוד תורה. והם הם דברי המהר"ל (בהקדמתו ל'תפארת ישראל') מדוע ברכת התורה היא "לעסוק בדברי תורה" ולא "ללמוד תורה", מפני שגם אם הלומד אינו מכוון לאמת, אין ברכתו ברכה לבטלה, מפני שהמצווה היא לעסוק "לכך מברכים לעסוק בדברי תורה, בין שהוא מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה, רק שיכווין ללמוד האמת אף על גב ששגג". בספרו "עין איה" (שבת פ"ב אות עז) כותב הראי"ה על "אותם אנשים אשר על פי סיבות חינוכיות ומדיניות ויתר מניעות לא יכלו לעמוד על הוד המוסר והמדע הפנימי שבתורה, כי אם על ידי דברים לקוחים מאוצר חכמות החול (שיש בהן פסולת, גסות ועובי כגסות הצנון לעומת השמן). מכל מקום כיון שהיסוד והתמצית הנקלט מהמוסר והדעת ההוא, הוא להשכיל בדרכיה של תורה ביראת ה' ומידות טובות ולעמוד מתוכם על עיקרי וטעמי תורה כפי הבנה אנושית אפשרית – גם זה הוא דרך רצוי למי שלא זכה למעלה שהיא מעולה מזה". גם כאן רואה הראי"ה כלגיטימית את לימוד התורה, גם אם היא רק כפי יכולתו האנושית של האדם, בתנאי שילמד מתוך יראת שמים.
חידוש כוחות העולם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
