ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מרן הרב זצ"ל עסק רבות במשנתו ביחסי דתיים-חילונים. אחת הדוגמאות לכך היא התייחסותו לבקשתו של אב הרוצה לשלוח את בנו להתחנך בארץ ופונה אל הרב בשאלה שייעץ לו היכן לחנך את בנו.וכך השיב לו הרב:
"על דבר הגימנסיא (גימנסיה הרצליה) לפי מצבה כעת אין לנו בה שום עסק. היא עוקרת בידיים את שורש האמונה ומכבה את זיק אש דת קודש שבלב חניכיה. ניסיון עושה בזה הלאומיות הקרועה מעל הקדושה הישראלית עם נשמותיהם של בני עמנו, לראות איך מתגדלת לאומית כופרת. אבל אנו יודעים מראש לפתור שהניסיון לא יצלח, זהו פשוט בחירת אלוהים חדשים"
(אגרות הראי"ה, אגרת שסג).
יחד עם כל הסתייגותו ממוסדות החינוך החילוני, אין הוא מוכן לצאת בהודעה גלויה נגד הגימנסיא. על מדוכה זו, האם לגנות גינוי פומבי את הגימנסיא, הוא ישב ימים רבים, ולבסוף החליט שאי אפשר לעשות צעד זה, שכן יש בזה קריאת מלחמה עליהם. את החלטתו הוא מנמק בכמה טעמים: "א. מפני דרכי שלום- הישוב שלנו בארץ הקודש הולך ומתרחב ב"ה ואנו חייבים לראות שכל אחד יחזק את חבירו בכל ענייני החיים, לעמוד יחד נגד האויבים הרבים מבני הנכר המתנכלים לנו, ואסור לנו לפי מעמדנו כעת לעורר מדנים ומלחמת אחים ואפילו בשביל מטרה היותר קדושה, ועל כך נאמר: 'חבור עצבים אפרים - הנח לו'. ב. אנו רואים שיד ה' נטויה לטובה לצמיחת קרן ישועה לישראל בארץ הקודש, ואין שום ספק דלא עביד קודש אבריך הוא ניסא לשיקרא (שהקב"ה לא עושה נס לשקר) ומפני הסיבות הללו הוא כותב כי:
"על כן עלינו להמשיכם בחבלי אהבה והתקרבות וסבלנות גדולה שהוא יותר קרוב להצליח מדרך האיבה והתהלכות בזעם"(שם, אגרת תקלא).
הצעה אחרת שהופנתה אליו היתה לחזק את חיי הדת בארץ בעזרת הממשלה התורכית הוא דוחה אותה בתוקף וכותב:
"מוכן אני להיות תמיד חבר ליראי ה' המבקשים לחזק את תורתנו הקדושה ובמיוחד בארץ ישראל. עם זאת מחובתי להעיר שהעוסקים בכך ישימו את הדעת נר לרגליהם (כלומר לקבל החלטות הגיוניות)".
ולדעתו ההצעה הזו לעשות תיקון באמצעות הממשלה הוא אפסי, כי ירידת הדור באה לא מפני שלא מיחו רבנן על בתי הכופרים המחריבים את ארץ הקודש, אלא מפני שרק מיחו ולא עוד. דבר נוסף יש בדבריו:הוא מתלונן על שאנחנו מטפלים רק בצדדים החיצוניים של היהדות,
'הכל פונים עכשיו לתקן את ה"פראסטע פרומקיט" (החרדות הפשוטה) כאילו אפשר להחיות את העולם בגוף בלא נשמה, והאור האלקי נזנח מן הלב והמוח.'
מרן הרב אינו קובע רק מה לא לעשות במקביל הוא מציג דרכים אלטרנטיביות כיצד לטפל בכפירה, וראש לכולם הוא רואה באחדות המחנה הדתי וכך הוא כותב: א. שנתאגד אגודה אחת להזריח את האור האלקי בעולם בחכמה בתבונה ובדעת. ועוד הוא מוסיף: ב. להימנע מפנים זועפות ועצובות ולהרבות בחסד מכל הלב בניגוד למצב ההווה, בו "סר אור החסד מתוך הלב וכל הפנים הינם נזעמים מלאים דינים תקיפים, קשים ועצובים ועל כן הכל נופל. ג. לחזק הישיבות שהענינים האלקיים יהיו נלמדים בהם בקביעות ובשכל טהור וצלול. ד. שהיהדות הדתית תיקח תחת ידה את החלק המעשי של ישוב ארץ הקודש, לא להסתפק רק במוסדות לנדבות אלא להקים מפעלי עסקים ושל אומנויות, ככל שתתרבה המעורבות של אנשי אמונה ביישוב המעשי והכלכלי של הארץ כן יותש כוחה של הרשעה. וכל מה שנוסיף פעולות יהיה הענין הולך ומאיר, ורבים ישובו בתשובה והסיגים יודחו ויתבטלו (שם, אגרת קלב) ה. להרבות עבודות חיוביות לשפר מחננו מבפנים, להוסיף תיקון וסידור, לשכלל כמה דאפשר בהיתר את מוסדותינו (החינוכיים) הקדושים בשכלול חיצוני ופנימי, ולא להפנות את עיקר המבט על השלילה שיש בפעולות אחרים (שם, אגרת תרנד). ו. הננו מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס גם עם אחינו הרחוקים שאנו מוכרחים לאסור עליהם מלחמת מגן או גם של תנופה, להלחם על הרע והחטא ולא על רעים וחוטאים, שהם אולי שוגגים, אנוסים או מוטעים, ועל ידי דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלום נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר על ידי משטמה וקינטוריא (שם). ז. הגם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם הדברים הקרובים לרוחנו, צריכים אנו שלא להיות מכורים בעד רגשותינו, ולדעת תמיד שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם, ורעיון זה אף על פי שלא ימנע אותנו מלהילחם על הקדוש, האמת והיקר לנו, אבל ימתן אותנו מליפול ברשת הקטנות (שם, איגרת שיד) ח. אסור לנו להפריד ולפורר את כנסת ישראל, אסור לומר ' זה הוא שלנו ואנו דואגים עליו וזה הוא לא שלנו', אמנם כשנעסוק לפעמים בפרטים, ודאי שיש מקום להפלות בין איש לאיש וסיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מטפלים ביסודות הכלליים אין אנו רשאים להבדיל בין טובים לרעים, וגם אם אנו מוכרחים להתפלל עם העבריינים אין הדבר אומר שיש להתחשב בדעותיהם, אלא בה בעת יש להסתייג מדעותיהם העברייניות ולא להזמינם במחיצתנו בתור מנהיגים.
לקט זה הינו חלקי בלבד, אך בולטת בו הבעייתיות שבנושא, שכן יחסי דתיים חילונים הם מורכבים ומסובכים. הטיפול בבעיה זו אסור שיעשה ביחס של משטמה ודחייה, אך גם לא בהתרפסות והתבטלות, אלא בעמידה איתנה על האמת היהודית שלנו, תוך ביקורת נוקבת על השלילה וההרס שבחיים המתנכרים לדרכה של תורה. כל זאת יש לעשות בדרכי כבוד ונימוס, וכל ניסיון להשפיע על המתרחקים ולשנות אותם בכוח, לא רק שלא יועיל, אלא יזיק וירחיק. על כן יש לקרבם לאט לאט, באהבה ובסבלנות, וסופם שישובו בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
