ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
כה אָמַר הֶחָבֵר: אָמְנָם אֲנִי מְבַקֵּשׁ חֵרוּת, מֵעַבְדוּת הָרַבִּים, אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ רְצוֹנָם וְאֵינִי מַשִּׂיגוֹ, וַאֲפִלּוּ אֶשְׁתַּדֶּל בּוֹ כֹּל יְמֵי חַיַּי, וְאִלּוּ הִשַּׂגְתִּיו לֹא הָיָה מוֹעִיל לִי, רְצוֹנִי לוֹמַר: עַבְדוּת בְּנֵי אָדָם וּבַקָּשַׁת רְצוֹנָם, וַאֲבַקֵּשׁ עַבְדוּת אֶחָד, יֻשַּׂג רְצוֹנוֹ בְּטֹרַח מֻעָט, וְהוּא מוֹעִיל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא רְצוֹן ה' יִתְעַלֶּה, וַעֲבוֹדָתוֹ הִיא הַחֵרוּת, וְהַכְּנִיעָה לוֹ הִיא הַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי.
כו אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם אַתָּה מַאֲמִין בְּכֹל מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ, יוֹדֵעַ ה' כַּוָּנָתְךָ, וְהַכַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת לה', יוֹדֵעַ הַכַּוָּנוֹת וּמְגַלֶּה הַנִּסְתָּרוֹת.
כז אָמַר הֶחָבֵר: זֶה אֱמֶת אִם נִבְצָר מֵאָדָם הַמַּעֲשֶׂה, אֲבָל הָאָדָם חָפְשִׁי לְגַבֵּי תּוֹחַלְתּוֹ וּמַעֲשֵׂהוּ, וּלְפִיכָך הוּא נֶאֱשָׁם אִם אֵינֶנּוּ מֵבִיא הַשָּׂכָר הַגָּלוּי אֶל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּלוּי. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר: "וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם", "וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן", "זִכְרוֹן תְּרוּעָה", לֹא שֶׁה' צָרִיך לְהַזְכָּרָה וְהֶעָרָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַמַּעֲשִׂים צְרִיכִים לִשְׁלֵמוּת וְאָז יִהְיוּ רְאוּיִים לִגְמוּל, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים עִנְיְנֵי הַתְּפִלָּה לְדַבֵּר בָּהֶם בָּאֹפֶן הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ הַכַּוָּנָה וְהַמַּעֲשֶׂה כָּרָאוּי, יִהְיֶה עֲלֵיהֶם הַגְּמוּל, וְיִהְיֶה זֶה, לְפִי הָרָגִיל אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, כְּאִלּוּ הוּא הַזְכָּרָה, וְדִבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיָה הַמַּעֲשֶׂה לְלֹא כַּוָּנָה, אוֹ הַכַּוָּנָה לְלֹא מַעֲשֶׂה, תְּאַכְזֵב הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאָז הֲכָנַת הַלֵּב וְהַהִתְנַצְּלוּת עַל הַמַּעֲשֶׂה מוֹעִילוֹת קְצָת תּוֹעֶלֶת, כְּהִתְנַצְּלוּתֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ: "וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ", וּמַה שֶׁדּוֹמֶה לָזֶה. וּבְהֶעָרַת בְּנֵי אָדָם וַהֲנָעָתָם אֶל חִבַּת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא יֵשׁ שָׂכָר, וְחִזּוּק הָעִנְיָן הַמְיֻחָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם אָמְנָם תִּבָּנֶה כַּאֲשֶׁר יִכָּסְפוּ יִשְׂרָאֵל אֵלֶיהָ תַּכְלִית הַכֹּסֶף עַד שֶׁיָּחֹנּוּ אֲבָנֶיהָ וַעֲפָרָהּ.
כח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כָּך הוּא — הֲרֵי מְנִיעָתְךָ חֵטְא, וְעֶזְרָתְךָ מִצְוָה. יַעֲזָרְךָ ה', וְיִהְיֶה לְךָ מָגֵן וְשׁוֹמֵר, וְיִנְהָגְךָ בְּרָצוֹן בְּחַסְדּוֹ, וְשָׁלוֹם.
___________________________
מעבדות הרבים – השתעבדות לבני אדם. מבקש רצונם – לעשות את רצונם, ולמצוא חן בעיניהם. יודע ה' כונתך – ודי בכוונה ואין צורך שתעלה בפועל לארץ. תוחלתו – רצונו. מביא השכר הגלוי וכו' – האדם זוכה בשכר לפי מעשיו. הערת – התעוררות.
ביאורים
במסגרת העיסוק בקיום המצווה המעשית לעלות לארץ ישראל דנים המלך והחבר בשתי טענות ביחס לקיום מצוות.
א. חירות ושעבוד: המלך טוען שהמצוות משעבדות את האדם לרצון האל, הכופה אותו למלא את דרישותיו ושולל ממנו את החירות העצמית. החבר משיב לו שהחירות אינה נמדדת בחופש לעשות ככל העולה על הדעת אלא בנאמנות לאמת ובבחירה לרתום את החיים למען אידיאל נעלה. השעבוד לבני אדם אחרים מחייב את האדם להתחשב במערכת שיקולים זרים, ובניסיון למצוא חן, על חשבון האמונה האישית שלו. אך השעבוד לה', מכוון את האדם לתעל את כוחותיו ואת רצונו בדרך הטובה ביותר, ובכך למצות את הפוטנציאל הרוחני הגלום בו. 'עבד ה' הוא לבד חופשי'.
ב. כוונה ומעשה: המלך טוען שמספיק להיות 'דתי בלב', אין צורך בקיום מעשי של המצוות, ודי בכך שה' מכיר את רצונו הכן הפנימי של האדם. לדידו של המלך, המצוות נועדו רק לבטא את כוונת האדם, והיות שה' יודע את כוונתו גם בלי הביטוי החיצוני אין בהן צורך. החבר מסביר למלך, שהמצוות הן לא רק ביטוי של מעלת הנפש, אלא גם משפיעות על האדם העושה אותם ומעצבות אותו, כי 'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'. רצון טוב שאינו יוצא אל הפועל מעיד על חולשתו. לכן הכוונה מספיקה רק במקום של אונס, כשהאדם מנוע בעל כורחו מקיום מצווה. המצוות לא נועדו בשביל שה' יכיר את האדם אלא לתועלת האדם עצמו.
ביחס לארץ ישראל מוסיף החבר, שההשתוקקות המביאה לעלייה בפועל ולבניין הארץ איננה רק משלימה את האדם, כשאר המצוות, אלא היא גם תנאי לסייעתא דשמיא בבניין ירושלים. גאולת הארץ לא תתרחש כשעם ישראל ישב בחיבוק ידיים בגלות וימתין למעשי ה'. אדרבה, ה' ממתין לכיסופים והמעשים של עם ישראל כדי שהוא יוכל לסייע לו.
חתימת הספר בעליית החבר לארץ ישראל מלמדת על המרכזיות של ארץ ישראל בעיני ריה"ל, ועל המגמה של הספר כולו. עתידו של עם ישראל תלוי בארץ ישראל, ועליו להתאמץ לשוב לארצו כדי לקדם את תהליך הגאולה שלו, ושל העולם כולו יחד עמו.
הרחבות
* אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה
וַעֲבוֹדָתוֹ הִיא הַחֵרוּת. דברים אלה מבוססים על המשנה " 'והמכתב מכתב אלוהים הוא חָרוּת על הלוחות' אל תקרא חָרוּת אלא חֵרות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" [אבות ו, ב]. הרב קוק מבאר שבן חורין אמיתי הוא מי שחופשי משעבודם של כוחות המסירים את האדם מדרך הישר הטבועה בנשמתו של היהודי: "החירות העצמית, חירות הגוף מכל שיעבוד זר, מכל שיעבוד הכופה את צלם אלוהים אשר באדם להיות משועבד לכל אשר הוא מוריד את ערכו, את תפארת גדולתו והדרת קדשו, והחירות הזאת אינה נקנית כי אם על ידי חירותה של הנשמה, חירות הרוח מכל מה שהוא מטה אותה ממסילתה הישרה והאיתנה היצוקה במהותו העצמית... ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת... ניסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית שקנינו על ידי גילוי שכינה..." [עולת ראיה ב, עמוד רמה].
לעומת עובד ה', אדם הרדוף אחרי תאוותיו הוא עבד – "מה שאין כן מי שמבלה ימיו בהשתדלות להרבות הון וברדיפת התאווה, הנה הוא עבד משועבד לכסף וזהב ולתאוות שונות וירדוף אחריהם ביום ובלילה בצינים (בקור) ופחים ובסכנות באין מנוחה... הנה איש כזה יצא ממצרים מתחת שעבודן ונכנס תחת שעבודים שונים, בלילה לא יישן וביום לא ינוח ואכתי (עדיין) מעבדי פרעה הוא" [ בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ד – טיול בפרדס, דרוש ד].
שאלות לדיון
מדוע בחר ריה"ל לסיים ככה את ספרו?
מה למדת מספר הכוזרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שתי דקות על בדיקת חמץ
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
