ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בין המתפללים בלט איש זקן שנראה כיהודי פשוט. הוא ישב בספסל האחורי ליד דלת הכניסה. איש מהמתפללים לא הכירוֹ, ורק הגבאי של הרבי ידע כי זהו משה-מרדכי החייט שבא מעיירה רחוקה. עם בואו ביקש מהגבאי להיכנס בדחיפות לרבי ה'צמח צדק', אבל בגלל מאות האורחים שחיכו לפניו ליחידות נדחה הדבר למוצאי החג.
אותו משה-מרדכי נראה מתפלל בכוונה מתוך הסידור ועיניו הפיקו עצבות. אחרי מנחה ניגשו אליו כמה חסידים שרצו לעודדו ושאלוהו לסיבת דאגתו, אבל הזקן היה מעוניין שיניחוהו לנפשו. במהלך החג הוא נראה מתפלל בדבקות רבה. במוצאי החג, כשעה לאחר ההבדלה, נקרא ליחידות אצל הרבי.
כאשר נכנס לחדרו של הרבי אורו פניו של הזקן והוא פתח ואמר: "מצעירותי אני חייט. בגלל טרדות חיי לא עסקתי כלל בתורה. כעת, בעוברי את גיל שבעים, העסק עבר לידי בניי ואין לי מה לעשות יותר. אמנם אני אומר תהילים, אבל רוב הזמן הנני בטל והבושה על בערותי מכאיבה לי. אני משתוקק לעסוק בתורה, אבל איני יודע איך אוכל ליהנות מהספרים הקדושים".
הרבי התפעל משברון ליבו של החייט ומתשוקתו לתורה ואמר: "דע כי הצימאון לדברי תורה בעצמו מרומם את הנפש, כמו שאמר דוד בתהילים 'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי'. תתחיל מהיום ללמוד תנ"ך עם תרגום ליידיש ותחזור על כל פרק שלוש פעמים. אם תלמד תורה בפשטות ובתמימות תמשיך עליך רחמי שמיים ותוכל להגיע לרום המעלות!"
החייט יצא בשמחה וחזר לאכסניה. מיד מצא עגלה ויצא בחיפזון מהעיירה כאילו שעליו למלא משימה דחופה.
עברו ימים וחודשים רבים. בראשית החורף, בחודש חשוון, בא משה-מרדכי לליובאוויטש בשעת בוקר מוקדמת. החורף היה אז בתוקפו. לאחר שנח קמעה הוא לבש את מעילו, לקח את טליתו ותפיליו ושם פעמיו לבית הרבי. הוא ניגש ברעדה לגבאי וביקש: "אמור נא לרבי כי יש לי דבר גדול לספר לו. בנפשי הדבר..."
הוא הוסיף וביקש שהגבאי ייכנס עימו. כשראה את פני הרבי, אורו פניו והוא החל לדבר בהתרגשות: "התרחש אצלי דבר נורא ובאתי לספרו לרבי. אחרי חג שבועות חזרתי לביתי ומיד התחלתי ללמוד תנ"ך בתרגום ליידיש. חזרתי על כל פרק שלוש פעמים, ולעיתים כאשר פגשתי פרק שלבי נמשך אחריו, למדתי אותו שוב ושוב עד שידעתיו בעל פה. במיוחד נמשך ליבי לפרק המדבר על אלישע הנביא שביקר אצל האישה השונמית. חזרתי עליו אינספור פעמים, מלמלתי אותו בהליכתי בשוק ואף חלמתי עליו בלילה".
החייט השתתק ואימה נראתה על פניו. הרבי עודדוֹ בתנועת יד שימשיך לספר מה אירע. החייט החל לספר בדבקות את המעשה על האישה השונמית שזיהתה את קדושת אלישע הנביא, איך שהוא בירך אותה שתלד בן למרות עקרותה, ואיך התינוק נולד ולפתע חלה ומת מיתה חטופה. הוא סיפר בהתלהבות איך האישה רצה ונפלה לרגלי הנביא בתחינה שיחייה את ילדה המת. לבסוף סיים בהתרגשות עצומה: "וכאשר הנביא בא לביתה, מצא את הילד המת מושכב על מיטתו. הוא התפלל, שכב על הילד 'וישם פיו אל פיו, ועיניו על עיניו, וכפיו על כפיו... ויפקח הנער את עיניו', וכאן אני בא למעשה שהתרחש עימי".
החייט המשיך כשקולו צרוד מרוב התרגשות: "לפני שבוע אירע הדבר. יש לי נכד מבתי הבכורה המתגוררת עם בעלה בביתי. הילד בן השבע הוא עילוי בגמרא, צנוע ובעל מידות ואני אוהבו כנפשי. לפתע חלה במחלה אנושה. וביום השני לפנות ערב התעלף ונראה כמי ששבק חיים. יללה גדולה נשמעה בבית. אמרתי לבתי שתביא את הילד לחדרי ותשכיב אותו על מיטתי. התפללתי ערבית בכוונה רבה, ואחרי כן שכבתי על נכדי כפי שעשה אלישע הנביא, פי על פיו, עיניי על עיניו וכפיי על כפיו. כעבור כמה רגעים הילד התעורר לחיים ובמהרה חזר לאיתנו".
הרבי קם מכסאו, ניגש לחייט, לקח בחיבה את ידיו ואמר לו: "אשריך ר' משה-מרדכי, מה שאלישע השיג בכוח הנבואה, השגת אתה בכוח האמונה הפשוטה! כעת סע לביתך, המשך ללמוד תנ"ך וה' יהיה בעזרך".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
