ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
יש חלומות שהם פרטיים, אישיים, שלפעמים אי אפשר לחלוק אותם עם אנשים אחרים. אך יש גם חלומות נעלים, חלומות שמשפיעים על דורות ואומות, ולכן יש חובה לספר עליהם לאנשים אחרים. החלומות של יוסף היו מן הסוג השני. האחים טעו ופירשו את דבריו כניסיון להתנשא עליהם ולשלוט בהם. אך, לאמתו של דבר, החלומות האלה רמזו שיוסף עתיד להציל את יעקב ואת משפחתו בימים של רעב ומשבר.
יוסף רצה לשתף את אחיו בחלומות שלו. האחים, שראו בחלומות שלו משהו מבשר רע, לא רצו שום חלק בהגשמתם או בהישגים שהם ייצגו. יעקב, לעומתם, כן היה שותף לחלומות של יוסף ועל אף שיעקב גוער ביוסף על יחסו כלפי אחיו, הוא מבין את המסר של החלומות ומאמין שהם עתידים להתגשם.
אדם שאיננו שותף לחלום מתקשה להזדהות עם החולם או אפילו לזהות את הקרבה שלו אליו. יוסף, שרוצה שחלומות שלו יהיו החלומות שלהם, מזהה את אחיו מיד. האחים, שעדיין אינם שותפים לחלומות של יוסף, לא מצליחים לזהות אותו או להזדהות אתו.
דורות רבים חלם העם היהודי חלומות רבים. חלקם היו חלומות פרטיים ולכן לא היתה להם השפעה ארוכת ימים. אך היו גם חלומות גדולים, לאומיים ואפילו אוניברסליים, שהפכו לחלק מהמסורת ומהחברה היהודית. בין החלומות האלה היו החלום על שיבת עם ישראל לארצו, בניית חברה יהודית מוסרית וצודקת שמבוססת על ערכי התורה ומחויבות כללית לקידום האנושות ולשיפור החברה.
מבחן הנאמנות ורציפות הקיום היהודי היה בשאלה אם יהודים פרטיים היו שותפים לחלומות הלאומיים והגדולים האלה. אלה שלא היו שותפים להם הפסיקו לזהות את אחיהם, ולכן הפכו בסופו של דבר לכוח שלילי בחברה היהודית ובעולם בכלל.
בחינוך היהודי תמיד לימדו לא רק תורה ומסורת יהודית אלא גם הנחילו לכל נשמה יהודית את החזונות והחלומות שהם נשמת אפו של הקיום היהודי. רבות מהבעיות שיש היום בחברה היהודית, גם בישראל, אבל בעיקר בתפוצות, נובעות מהעובדה שהיהודים רבים אינם שותפים עוד לחלומות היהודיים האלה.
זה מסביר חלק ניכר מהפסימיות והמרירות שקיימות, לדאבון הלב, בעולם היהודי. אנחנו צריכים לראות את החולמים כגיבורים ואת אנשי החזון כמנהיגים האמיתיים של העם שלנו. יוסף עדיין חי באמצעות החלומות, העקשנות, התקווה והמעשים הטובים. מי ייתן וגם אנחנו, אחיו, נהיה נבונים ונדע לזהות אותו בקרבנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














