ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
שאלה מרופאה וטרינרית: הגיע אלי חתול שסובל מחולשה רבה וכמעט שאינו מסוגל להזיז את גפיו. עשינו לו צילום בבית החולים הווטרינרי, התייעצנו עם מומחים מארה"ב, והתברר שהחתול סובל ממחלה ניוונית קשה שגורמת לו לכאבים חזקים ואין סיכוי שיתרפא ממנה. במצב זה הצעתי לגאול את החתול מייסוריו ולהמית אותו בהרדמה. אולם בעל החתול טוען שהוא התייעץ עם מדריך רוחני, שאמר לו שאסור להרוג את החתול. הסכמנו לשאול את הרב מה ההלכה ולעשות כפי שיורה.
תשובה: מצווה מהתורה שלא לצער בעלי חיים (ב"מ לב, ב; שו"ע חו"מ רעב, י). אלא שצריך לדעת שהיחס לחיי בעלי החיים שונה בתכלית מהיחס לחיי אדם. היחס לחיי אדם הוא יחס של קדושה. האדם נברא בצלם אלוקים, והקב"ה נפח בו נשמת חיים והטיל עליו אחריות לתיקון העולם. ולכן כל רגע שהנשמה האלוקית שורה באדם הוא רגע יקר מפז, ובשום פנים אין לקצר את חייו. ואפילו אם הוא מתייסר במחלה קשה, אסור להורגו.
אולם חיי בעלי חיים אינם יקרים כל כך, והעיקר הוא שלא לגרום להם צער. לכן אדם שיש לו חתול או כלב שסובלים ממחלה קשה, או שנפגעו על ידי מכונית, ואין להם סיכוי להבריא, וניכר עליהם שהם מתייסרים מאוד - עדיף להמיתם בדרך שאינה מכאיבה כדי למנוע מהם צער וסבל. ואדרבה, דווקא בהמתתם יש מצווה של מניעת צער מבעלי חיים.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
369 - בין קודש לקודש
370 - קדושתם של חיי אדם
371 - להקפיד על עוף מהדרין
טען עוד
הטיפול בחולה אנוש שמבקש למות
שאלה: חולה אנוש שמבקש למות ומעוניין שיפסיקו לתת לו דרך עירוי מזון ונוזלים כדי לקרב את קיצו, האם מותר להיענות לבקשתו?
תשובה: הפסקת אספקת הנוזלים נחשבת כרצח (סנהדרין עז, א; רמב"ם הל' רוצח ג, י). וגם כאשר מלאי הנוזלים שבשקית המחוברת לחולה נגמר, חובה על המטפלים לחדשו. וכן חולה סכרת שנצרך לאינסולין, חייבים להמשיך לספק לו אינסולין. מפני שמוסר התורה הוא אקטיבי. לא רק שאסור לגרום למיתתו של אדם, אלא יש חובה להציל את חייו, שנאמר: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז).
הכלל הוא, שכל טיפול שגרתי חובה להעניק לחולה, אפילו אם הוא סובל מייסורים קשים מאוד. אבל טיפול שנחשב לחריג, אין חובה להעניק לחולה שמתייסר ושואל את נפשו למות. למשל, חולה שמצבו אנוש ולפתע הפסיק לנשום, או שליבו הפסיק לפעום, אין חיוב לבצע בו החייאה. וכן אין חובה לתת לו תרופות שיכולות להאריך את חייו (מנחת שלמה צא, כד, וכן כתב הרב גורן).
מה עדיף לחולה שיבחר
שאלה: חולה שהסרטן התפשט במקומות רבים בגופו עד שאין עוד תקווה להציל את חייו, אולם על ידי טיפול כימותרפי או ניתוח ניתן להאריך את חייו בעוד כמה ימים או שבועות, אבל חייו יהיו כרוכים בסבל רב. האם חובה עליו לקבל את הטיפול ולהאריך את חייו בסבל מרובה, או שמותר לו להימנע מקבלת תרופות?
תשובה: החולה רשאי לבחור לעצמו את הדרך המתאימה לו. ואם הוא ירא שמיים ויש לו כוח לקבל ייסורים ושואל מה עדיף לעשות, יש לעודד אותו לקבל תרופות שיאריכו את חייו, ולהסביר לו שיפה שעה אחת בתשובה בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא, וזכות תהיה לו אם ייקח תרופות ויחיה ויתייסר עוד זמן בעולם הזה (מנחת שלמה צא, כד; פניני הלכה ליקוטים ח"ב טו, ד-ז).
תרופות חריפות לשיכוך כאבים
שאלה: האם מותר לתת לחולה תרופות הרגעה חריפות, כמנות גדולות של מורפיום, שיקלו באופן משמעותי על סבלו, אבל מנגד יש חשש מסוים שאולי יקרבו את קיצו?
תשובה: מותר לתת לחולה מיוסר תרופות אלה, ובתנאי שהמטרה המכוונת היא להרגיע את כאביו של החולה ולא לקצר את ימיו. שהואיל ואין ודאות שהתרופות יגרמו למיתתו, חוזרת החובה היסודית לעשות הכל כדי להקל על החולה לשאת את ייסוריו. בנוסף לכך, ייתכן שהרגשתו הטובה יחסית תעניק לו כוח להתמודד עם המחלה, כך שבסופו של חשבון תרופות ההרגעה יגרמו להארכת ימיו ולא לקיצורם (ציץ אליעזר יג, פז; נשמת אברהם יו"ד שלט, ד, בשם הרב אויערבאך).
מאמרו של הארכיונאי
שאלה: לא הבנתי מדוע האחראי על הארכיון של הרב גורן זצ"ל טען כנגדך במאמר בגיליון הקודם של 'בשבע', בעוד הסיפור והתשובה שציטט מדברי הרב גורן דווקא תמכו בעמדותיך?
תשובה: ראשית, יישר כוח למי שעוסק בהסדרת ארכיונו של הגאון הרב גורן, והלוואי והדברים ייצאו לאור לתועלת הרבים. אמנם לעניין הלכה, אכן מה שכתב בשם הרב גורן הוא כדברי רוב הפוסקים, שלא הקלו לאישה להשמיע את קולה בשירה בציבור, וכפי שכתב הרב שמותר לשואלת לשיר בתנאי "שקולך ייבלע בקול השירה הכללי, ככתוב: וקולה לא יישמע". על אחת כמה וכמה שבהופעה פומבית של זמרת דעת הרב גורן לאסור.
פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום
סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה".
אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).
פרופ' רבקה ש"ץ
בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהיתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא היתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עימו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. אגב, הרופא שניתח אותי לפני כחצי שנה הוא בנה, והוא ואחיו היו מסיעים את אִמם בתורנות לבית הרצי"ה.
סיפר לי חברי הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה אני לא זכיתי".
עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, ואף על פי כן לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה.
ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק".
היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. שאלתי את בנה הרופא אם ידוע לו היכן הטיוטה הזו, אך הוא לא מצא אותה.
פרופ' שלמה בן יוסף
מעניין שאותו תהליך עבר גם פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, חברה של רבקה ש"ץ לספסל הלימודים אצל פרופ' שלום, שהתקרב מאוד למשנת הרב קוק, ולימד אותה באוניברסיטת תל אביב. במשך שנים רבות זכו הרצאותיו אלו במשאל הסטודנטים לציון הגבוה ביותר. ותמיד ידעו שכאשר הוא מעביר קורס על הרב קוק, צריך להקצות עבורו את אולם ההרצאות הגדול ביותר. כאשר הוא נשאל באחד הראיונות מיהו לדעתו היהודי הגדול ביותר בדורות האחרונים, השיב: "ללא ספק הרב קוק".
כחלק מהזדהותו עם תורת הרב קוק עבר לגור בקדומים שבשומרון, ופעם ביקר אצלנו בהר ברכה, ופעמיים ביקרתי אותו בביתו. הוא רצה מאוד לחבר ספר מקיף על משנת הרב קוק, שלושים שנה הוא עבד על זה. אבל כפי שסיפר לי, הוא תמיד העדיף להעביר הרצאות על פני עבודת הכתיבה. היו בידו טיוטות לספר עב כרס, אבל בצער רב הוא אמר לי שהוא כבר לא יזכה להשלים אותו ולהוציאו לאור. כששאלתי למה, השיב שהוא חולה במחלה סופנית.
שני החוקרים הדגולים הללו היו תומכים מובהקים ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהתיישבות ביהודה ושומרון. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
